הזמנה לכנס תשפג 2023

לתוכנית הכנס

הסדרי נגישות

כיתות נגישות:

בניין מחוננים (בית 48) ובית הדומי (בית 46)

כיתות שאינן נגישות:

בניין 57, כיתות: 106, 108, 109, 110

בבקשות אישיות ניתן לפנות לגב' הדס מיליקה

hadass.milika@oranim.ac.il :בכתובת דוא"ל

:ועדת הכנס
ד"ר אופירה רול, ד"ר אלי אשכנזי, ד"ר יערה הרמלין־פיין, פרופ' מילה שוורץ, ד"ר נורית גור־יעיש, ד"ר ניר מיכאלי, פרופ' ענבר לבקוביץ וגב' תמר שיזף

תוכנית הכנס

הפסקת קפה

ארוחת צהריים

ברכות

הפסקת קפה

סדנאות בוקר

'מושב א

'מושב ג

'מושב ב

פרופ' עמית שכטר, נשיא אורנים.

פרופ' מילה שוורץ, סגנית הרקטור למחקר.

גב' תמר שיזף, ראשת המרכז לקידום ההוראה.

סדנאות בוקר

בניין 57, כיתה 108

בניין 57 כיתה 106 (אגודת הסטודנטים)

בניין 57, כיתה 110

פינת הדס הגן הבוטני

בית הדומי (בניין 46), כיתה 402

בית 51 (בניין הטכנולוגי), כיתת אלה ובאולפן הרדיו

בניין 57 כיתה 109

בניין 51, כיתת סימולציה במרכז טכנולוגי מול הרדיו

התנסות במיומנויות תקשורת בין־אישיות (סדנת סימולציה)

גב׳ חגית חלפון

מרכז הסימולציה, מכללת אורנים

מרכז הסימולציה במכללת אורנים מאפשר לאנשי חינוך לרכוש מיומנויות בין־אישיות ולהתנסות בהן בהשתתפות שחקנים מקצועיים, המגלמים דמויות מפתח בעולמם של אנשי החינוך. המרכז פועל ברוח מכללת אורנים, הרואה במרקם הקשרים הבין־אישי אבן יסוד במעשה החינוכי.

המרכז עובד בשיתוף פעולה עם האגף להתמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך ועם מרכז הסימולציה "תמורות" בבית שאן, בליווי ובהנחיה מקצועיים של מכון מופ"ת.

הסימולציות מותאמות לצורכיהם האותנטיים של המתנסים: סטודנטים להוראה בתהליך ההכשרה וההתמחות, מורים וגננות, בעלי תפקידים בבית הספר ובארגונים חינוכיים אחרים, מנהלים וממלאי תפקידים בכירים במערכות חינוך עירוניות, מחוזיות וארציות.

סדנאות הסימולציה מתקיימות בעברית ובערבית, ואפשר לקיים גם סדנאות מקוונות.

סדנת סימולציה בחינוך

מטרתה של סדנת הסימולציה בחינוך היא להכשיר אנשי חינוך והוראה לנהל קונפליקטים ביעילות ולפתח מיומנויות תקשורת בין־אישיות: בניית יחסי אמון, הקשבה ואמפתיה, התמודדות עם התנגדויות ועוד.

הסדנה מאפשרת להעלות את המודעות של אנשי חינוך לחשיבות השימוש המותאם בשפה ובמיומנויות תקשורת כגון הקשבה, אמפתיה, אסרטיביות, יצירת קשר ושיתופיות, תוך שכלול יכולת ההתבוננות במתרחש בנו ובאחרים.

ההבנה, ההכרה והמודעות הן התשתית המאפשרת לכל אחד מהמשתתפים לבחור את הכלים ואת השפה שבהם ישתמשו במיומנויות התקשורת הרלוונטיות.

סדנאות הסימולציה נערכות באולפן המאובזר בטכנולוגיה משוכללת, ובו מתנסים המשתתפים מול שחקנים במרחב מוגן. הסימולציות מתועדות בווידאו, ולאחר כל התנסות נערך תחקיר המבוסס על התיעוד. התחקיר מאפשר למשתתפים לצפות בעצמם בפעולה ולאתר דרכים מיטביות להתמודדות עם מקרים דומים בעתיד.

מנחי הסדנאות הם בעלי הכשרה וניסיון בתחום הסימולציה על פי מתודולוגיית תחקיר ייעודית.

על המנחה

גב׳ חגית חלפון היא אשת חינוך, מנהלת מרכז הסימולציה במכללת אורנים ומנהלת יחידת ההתמדה במכללה. מאמינה שהדרך הנכונה להשפיע על החברה היא באמצעות המעשה החינוכי, וכדברי יאנוש קורצ'אק: "לתקן את העולם, פירושו לתקן את החינוך". לאחר כ־40 שנה במערכת החינוך, בשורה של תפקידים במערכת הבית־ספרית ובתפקידי הדרכה והנחיה במשרד החינוך, דוגלת בגישה כי המשאב החשוב ביותר העומד לרשות מערכת החינוך הוא המשאב האנושי: מורים ותלמידים. מאמינה כי מעשה ההוראה חייב להתבסס על קשר ויחסים. תלמידים ומורים לא לומדים מאנשים שאינם מעריכים. לכן עבודתה החינוכית מתמקדת בעיקר בפיתוח מקצועי של מורים, המתבסס על הניסיון והתובנות על הוראה ולמידה שהם צוברים במהלך עבודתם.

מה בין חכם סיני, עגור, תנועה ולמידה? התנסות חווייתית בצ'י גונג

גב׳ ליאת קסירר

צ'י, על פי הרפואה הסינית, הוא האנרגיה הוויטלית הזורמת בכל יצור חי ובכל אלמנט בטבע.

גונג הוא עבודה או מיומנות המושגות על־ידי אימון עקבי והתמדה.

צ'י גונג הוא שם כולל למגוון פרקטיקות שמטרתן טיפוח אנרגיית החיים. המשותף לרובן הוא תנועה איטית וזורמת, עמידה סטטית, נשימה מודעת ותשומת לב קשובה. לעיתים קרובות צ'י גונג מכונה גם "מדיטציה בתנועה". "עגור פורש כנפיים", "לאסוף את השמים", "לדחוק את הקוף", ״דרקון משחק בעננים״ – אלו דוגמאות לדימויים שאנשים יצרו בהשראת התרגול בטבע במשך אלפי שנים, דימויים שהפכו לחלק משפת הצ'י גונג וכן באומנויות תנועה ולחימה סיניות נוספות. לצ'י גונג יתרונות רבים לבריאות הפיזית והנפשית, ולחלק מהם נמצא ביסוס מחקרי.

הסדנה תכלול התנסות חווייתית והזדמנות לתרגל איכויות של רכות וזרימה, התקרקעות, הרפיה ורגיעה, מיקוד קשב, משחקיות, הנאה, ובחינת הקשר של כל זה ללמידה.

על המנחה

גב׳ ליאת קסירר למדה טאי צ'י וצ'י גונג – אומנויות תנועה סיניות משנת 1999. היא מוסמכת להוראת צ'י גונג רפואי מטעם מכללת ברושים לרפואה משלימה ו־Medical Qigong Israel, תלמידתו של כריס מקאליסטר. היא מלמדת טאי צ'י וצ'י גונג משנת 2009, ומטפלת בשיאצו משנת 2003. בעלת ניסיון רב שנים בטיפול ברפואה משלימה. לצד עיסוק זה, היא בוגרת לימודי פסיכולוגיה ושפה וספרות אנגלית (BA) וחינוך מיוחד עם התמחות בלקויות למידה (MA) באוניברסיטת חיפה. בשנים 1997 עד 2022 עסקה בהוראת אסטרטגיות למידה ואנגלית ללומדים עם לקויות למידה ומשנת 2020 עוסקת גם בשילוב חברתי של בני נוער עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. היא עובדת עם יחידים ועם קבוצות על כישורים חברתיים באמצעות שיח, יצירה, משחק ותנועה.

מה אם נשים את הלב במרכז? (סדנת מיינדפולנס)

גב׳ גליה טיאנו־רונן

מדיטציית המיינדפולנס (מודעות קשובה) הגיעה למערב מהתרגול הבודהיסטי. היא נחקרה רבות בעולם הפסיכולוגיה המערבית ובחקר המוח. המיינדפולנס עוסק בקשב שלנו הפועל רב הזמן באופן הייחודי לו: התודעה שלנו ״משוטטת״ ללא הרף במחשבות על העבר והעתיד.

כשאיננו מודעים למה שמתרחש בתודעה שלנו, אנו מפספסים את הרגע היחיד שבו החיים מתרחשים. במצב זה אנו מגיבים מתוך דפוסים מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים אוטומטיים, שלא תמיד מיטיבים עימנו ועם סביבתנו, ומונעים מאיתנו בחירה מודעת באופן שאנו מעוניינים לחיות. אנו חווים מתח נפשי, חרדה, מחשבות טורדניות ושחיקה.

סגולות רבות מיוחסות לתרגול המיינדפולנס. נאמר כי הוא משפר את היכולת שלנו להיות נוכחים יותר בחיינו, והוא מסייע בהתמודדות עם מכשולי החיים שאנו חווים. למעשה, מיינדפולנס הוא היכולת האנושית הטבעית להפנות תשומת לב סקרנית, פתוחה ובלתי שיפוטית למה שמתרחש בחוויה הפנימית.

ניתן לאמן יכולת זו בעזרת מדיטציה שתאפשר לנו לשמור על איזון נפשי ולהפוך את חיינו למלאים יותר ולמשמעותיים יותר. בסדנה זו נטעם ממיומנויות התרגול והתפיסה, וכן מהאפשרות לטפח איכויות כגון קשב, חמלה עצמית, קבלה, איזון ונוכחות.

על המנחה

גב' גליה טיאנו־רונן היא פסיכולוגית קלינית (MA), תלמידה ומורה למיינדפולנס ומנטורית למורי מיינדפולנס. מורה מוסמכת לחמלה עצמית מודעת (MSC), מייסדת התוכנית לטיפול מבוסס חמלה עצמית ב־CMSC, מטפלת ומדריכה. FOT – טיפול מבוסס התמקדות. אוהבת את מגוון החיבורים עם הטבע, האומנויות, הגוף, המוסיקה והרוח.

תיאטרון פלייבק – "בין חוויה ללמידה" (סדנה)

ד״ר דני מירז

מכללת אורנים

תיאטרון פלייבק נוסד בסוף שנות ה־70 מתוך היתוך ניסיוני בין שני עולמות תוכן – בין תיאטרון חברתי אקטיביסטי ומשפיע לבין הפסיכודרמה. התוצאה היא מפגש תיאטרלי המיועד לכל אדם, ומזמן את האפשרות לצמיחה ולגדילה מתוך אלתור, התבוננות ורפלקציה.

במפגש נכיר זווית חדשה ועדכנית של הפלייבק ככלי לשימוש פדגוגי יומיומי מתמשך – הן עבורנו כאנשי מחקר והן בעיצוב ההוראה והלמידה בכיתה.

המפגש יאפשר טעימה קצרה וממוקדת בהתמודדות שלנו, מרצים וחוקרים, עם קונפליקטים, יצירתיות, ואם הזמן יאפשר – גם בפתרון בעיות. התוכן יפנה לאתגרים הן בכיתות הלימוד והן בשדה המחקרי.

הסדנה דורשת אינטימיות ולכן לא ניתן יהיה להצטרף באיחור.

יש להגיע לסדנה עם לבוש נוח לתנועה.

על המנחה

ד"ר דני מירז הוא מנחה ושחקן תיאטרון פלייבק מזה 20 שנה. ב־15 השנים האחרונות הוא חבר באנסבל "מראות". בעבודת הדוקטורט שלו השתמש בפלייבק ככלי מעצב תודעה.

ללוח הזמנים המלא

הפודקאסט ככלי מעצב זהות פדגוגית (סדנה)

מר אבי גרוסמן וד"ר אופירה רול

מרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים

הפודקאסט הוא תוכנית רדיו, המופצת ברשת האינטרנט וניתן להאזין לה בכל זמן או מקום. הוא מאפשר ליוצר להביע את עולמו הפנימי באמצעים קוליים מגוונים (הגשת טקסט, ריאיון, מוזיקה, הקלטות שטח ועוד), ולשתף את העולם בידע, בתפיסות עולם ובמסרים.

תהליך היצירה של הפודקאסט כולל בין היתר מרכיבים של בירור עצמי (מה מעניין אותי? מה מתוך זה אני רוצה לחלוק עם העולם?) ושל גיבוש האופן שבו אני רוצה לתווך את הידע ואת הסיפור למאזינים ולמאזינות. זאת, בין אם מדובר בזהות מקצועית ובין אם בזהות אישית.

אם כן, הפודקאסט יכול לשמש כלי מהותי לעיצוב זהות פדגוגית של אנשי חינוך. מורים ומורות רבים, בעיקר בעולם אך גם בארץ, יוצרים פודקאסטים, וחלקם אף משתמשים בהם ככלי חינוכי עם תלמידיהם ותלמידותיהן.

במסגרת תהליכי פיתוח מקצועי הנעשים במרכז ק.מ.ה, הנחינו עד כה כ־40 קבוצות של מורים, מורות ובעלי תפקידים במערכת החינוך בסדנאות מרוכזות של יצירת פודקאסט כאמצעי להעצמה, לחיזוק ולעיצוב התפיסה הפדגוגית. כל קבוצה עברה תהליך של בירור זהות וערכים פדגוגיים, ובסופו הקליטה פרק פודקאסט.

במסגרת הסדנה נתנסה בהקלטה מונחית של פרק פודקאסט, תוך קבלת כלים שתיקחו עימכם להמשך הדרך.

על המנחים

אבי גרוסמן הוא מנהל תחום הפיתוח והיזמות במרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים. תלמיד לתואר שני במנהל עסקים (MBA), בעל תואר שני (MA) במדיניות ציבורית־פוליטית ותואר ראשון בתקשורת והיסטוריה. בעבר ניהל את תחנת הרדיו החינוכית־קהילתית של מכללת אורנים, ובמסגרת זו פיתח פרקטיקות לשימוש ברדיו כמרחב התפתחות חינוכי וחברתי, בדגש על אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (מחוננים, נוער בסיכון, תלמידים על הרצף האוטיסטי ועוד), ויישם פרקטיקות אלה.

ד"ר אופירה רול היא מנחה ומלווה צוותים חינוכיים, חברת צוות במגזין ק.מ.ה ומפתחת תוכן במרכז ק.מ.ה, מכללת אורנים. חוקרת דיאלוג וקהילה תוך עיסוק מתמיד בנושאים הרכים של החינוך כמו תקשורת מקרבת, למידה רגשית־חברתית, קהילה וקהילתיות, האטה, דיאלוג ולימוד בטבע. היא בעלת תואר ראשון (BA) בחינוך יצירתי עם דגש של דרמה וחינוך דמוקרטי מסמינר הקיבוצים, תואר שני (MA) בהוראה ולמידה עם דגש של חינוך לדמוקרטיה, מ־University of Pittsburgh, ארה"ב, ודוקטורט בכתיבת תוכניות לימוד ופדגוגיה עם דגש של דיאלוג בחינוך דמוקרטי מ־UBC, וונקובר, קנדה.

הופכים נקודת מבט (סדנת צילום בנייד)

ד"ר כרמית שלו לייפר

מכללת אורנים

מטרתה של סדנת הצילום לאפשר לנו להתבונן בסיטואציות מהחיים מעוד נקודות מבט, להגמיש את החשיבה וללכוד את הרגע. בסדנה נצא למסע משותף של התבוננות בעולם שנגלה אלינו מבעד לעדשת המצלמה.

הצילום הוא מראה לנפש – הוא משקף רגע, תודעה, הרגשה ותפיסת עולם, ומנציח אותם. במהלך המסע נעצור רגעים ונאצור אותם באמצעות נקודת המבט האישית והייחודית של כל אחד ואחת מהמשתתפים. באמצעות העצמה ומצלמה ניצור דיאלוג מפרה, ונפתח חשיבה חיובית.

בסדנה יוקנו כלים לצילום בסמארטפון ולהתבוננות בסביבה, בפשוט ובמוכר. נתבונן באור ובצל בצילום כבוראי מציאות, נבנה קומפוזיציות, ונשנה נקודות מבט ככלי להתמודדות.

על המנחה

ד״ר כרמית שלו לייפר היא פסיכותרפיסטית, צלמת ומדריכת סדנאות צילום והעצמה בכל הארץ. מומחית באבחון ובטיפול בצרכים מיוחדים, מרצה וחוקרת, מתמחה בפסיכותרפיה בגישה האנתרופוסופית. מרצה לשעבר באורנים ומקימת מרכז אורן ומרכז קשת (המרכז לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים באורנים). מאמינה בכוחו המרפא של הטבע ומביאה נקודת מבט שונה על העולם.

הנאה והנעה (סדנת תנועה)

ד"ר גייל סוסקין

מכללת אורנים

תנועה ונשימה מתחילות מייד בתחילת החיים, לפני שמתפתחים הדיבור והחשיבה. מחוות תנועתיות מופיעות אצל התינוק לראשונה כדרך לבטא צורך בקשר – הן הכרחיות לצורך הישרדות ומאפשרות את היכולת לשגשג ולהתפתח. חשיבות התנועה האנושית אינה נעצרת בחודשי החיים הראשונים – היא חיונית במיוחד גם לתהליכים התפתחותיים המגיעים לאחר מכן: התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית.

לתנועה ולמחול יש תפקיד מרכזי גם בהקשרים חברתיים, תרבותיים ורוחניים. קבוצות ותרבויות שונות משתמשות בתנועה ובריקודים כאמצעי להעביר מיתוסים, סמלים וסיפורים המעבירים את ערכי התרבות שאליה הם משתייכים, ומחזקים אמונות וטקסים. לתנועה ולמחול יש תפקיד חשוב נוסף: הם משמשים כלים מרכזיים בתהליכי ריפוי והיטהרות גופניים, רגשיים ורוחניים. שַמאנים (רופאי אליל) רבים השתמשו במהלך השנים בריקוד ובתנועה כדרך מרכזית לביסוס יחסי גומלין בין הגוף, הנפש והרוח – תהליכי ריפוי והחלמה שיועדו לרפא תחלואים גופניים ורגשיים.

בסדנה זו נחווה בהנאה רבה תרגילים המכילים מרכיבים של עבודה גופנית, של יצירת משחק משותף ושל תנועה משותפת. קיימת בהם גם חלוקת תפקידים מוגדרים כגון מוביל ומובל, וכן פעילות במעגל, מחשק (play) ותרגילי היכרות. נערוך היכרות קצרה עם היכולת של התנועה ומחשקי תנועה לשמש מקור להנאה, ליצירתיות, ללמידה אישית, לחיבור ולקשר בין אישי.

אין צורך בניסיון קודם.

על המנחה

ד״ר גייל סוסקין היא ראשת החוג לגיל הרך במכללת אורנים, וכן מדריכה מוסמכת ותרפיסטית בתנועה. היא מנחה קבוצות נשים בתנועה ומלמדת קורסי תנועה לקבוצות ואוכלוסיות שונות. היא רכזת מהלךSEL מכליל בעיר נהריה מטעם מכללת אורנים.

איך הופכים טקסט לסיפור ויזואלי? (סדנת אנימציה)

ד״ר עודד הירש

מכללת אורנים

אנימציית סטופ-מושן היא טכניקה המשלבת צילום ועבודה עם חומרים פלסטיים. באמצעותה ניתן ליצור סרטונים המבוססים על פירוק והרכבה של רצף תנועה.

בסדנה נתנסה ביצירת סיפור ויזואלי מתוך טקסט בסיסי, אשר יעובד לסרטון אנימציה קצר. סגנון האנימציה שבו נתנסה הוא איור נרטיבי. כדי לעשות זאת יש להבין כיצד להמיר את עקרונות הסיבה והתוצאה הלינארית של הסיפור, כמו בסיפור התנ״כי של דוד וגוליית, לייצוג ויזואלי בסיסי המתקדם בתנועה בעזרת צילום.

למעשה, נעבור תהליך מקוצר של קריאת טקסט וניתוחו, תכנון, הפיכה של הסיפור לייצוג ויזואלי, ולאחר מכן – צילום ויצירת סרטון אנימציה בטלפון הנייד.

הסדנה תאפשר טעימה ראשונית והצצה לדרכי למידה ייחודיות שניתן ליישמן דרך יצירה אומנותית.

על המנחה

ד״ר עודד הירש הוא ראש המכון לאומנות באורנים, אומן, מרצה ומנחה סדנאות יצירה.

כיתה 203 מרווה

כיתה 201 צבעוני

כיתה 303 לבנה

כיתה 202 סחלב

כיתה 306 ערבה

כיתה 302 החורש

כיתות: 304 דולב 305 לוטם

כיתה 301 הדס

כיתה 204 פטל

ללוח הזמנים המלא

"שבר ותמורה" – לקראת גיליון 16 של כתב העת "דברים"

סימפוזיון קבוצת מחקר: שיוויון מגדרי

סימפוזיון קבוצת מחקר

TPACK&EMOTIONS של מורי מתמטיקה ומדעים המשלבים טכנולוגיות בהוראה

סימפוזיון קבוצת מחקר: למידה חברתית-רגשית בהכשרת המורים באספקלריה מקומית חברתית-תרבותית

סימפוזיון קבוצת מחקר: מחקרים חדשים בתחום הגיל הרך

סימפוזיון קבוצת מחקר: שילוב אומנויות בתהליכי חינוך והוראה, למידה רגשית-חברתית והתפתחות אישית

סימפוזיון קבוצת מחקר: אוריינות דיגיטלית כמנוף לקידום אוריינות שפתית

השקת אתר מיזם המדיה הקהילתי של אורנים וסדנת הפקת מדיה קהילתית

מערכת החינוך החברתי במרחב הכפרי – מבט עדכני

סימפוזיון קבוצת מחקר : אוריינות דיגיטלית כמנוף לקידום אוריינות שפתית

יו"ר המושב: ד"ר בהאא' מחול

רציונל המושב

חזרה לנושאי המושב

רובוטים ככלי לקידום מיומנויות מורפולוגיות

ד״ר עינת גונן, פרופ' גורן גורדון, גב' נופר רימון, גב' אמנה אבו מוך

אוניברסיטת תל אביב

ד"ר בהאא' מחול

מכללת אורנים

ילדים דוברי שפות שמיות, בהן עברית וערבית, מפתחים כשירות מורפולוגית לא מודעת כחלק מתהליך רכישת הלשון. עם זאת, פיתוח מודעות מורפולוגית, קרי היכולת לזהות רכיבים מורפולוגיים בשפה, משביחה את הכשירות הלשונית של הילד ותורמת גם לרכישת קריאה וכתיבה. אף על פי שזיהוי שורשים הוא חלק מתוכניות הלימודים בעברית ובערבית, בפועל הילדים מגלים יכולת מצומצמת מאוד לזהות שורשים.

בהרצאה תוצג סדרה של שלושה מחקרים שנערכו בשיתוף פרופ׳ גורן גורדון ממעבדת הסקרנות באוניברסיטת תל אביב, והעוסקים בתוכנית התערבות לגיל הרך שבה מקנים רובוטים חברתיים ואווטארים מודעות מורפולוגית פעילה בסדרה קצרה של שיעורים. המשתתפים במחקרים הללו – בנים ובנות בגן חובה ובכיתות א–ב – נבדקו פעמיים: פעם אחת בתחילת ההתערבות (לאחר אימון קצר) ופעם שנייה בתום תוכנית ההתערבות. התוצאה של הבחינה הראשונה שיקפה את ידיעותיהם בחילוץ שורשים כפי שנרכשו ביישום הסטנדרטי של תוכנית הלימודים במוסדות החינוך.

הממצאים בשלושת הניסויים דומים:

א. במבחן המקדים ניכרו פערים בין הילדים הצעירים לילדי כיתות ב במיומנות חילוץ השורש, אך באופן כללי, הידע שהילדים הפגינו היה דל, ושיעור ההצלחה עמד על כ־20% בממוצע.

ב. לאחר תוכנית ההתערבות הידע שהפגינו הילדים השתפר מאוד, ועמד על כ־78% שיעור הצלחה. נוסף על כך ניכר שהילדים הצעירים צמצמו מאוד את פערי הידע שלהם בהשוואה לילדים הבוגרים יותר.

ההרצאה תתחיל בהצגת הרציונל העומד מאחורי השיטה בעברית ובערבית ובהצגת החדשנות הגלומה בה. בהמשך, יוצגו בקצרה שלושת הניסויים שהתקיימו לבדיקת האפקטיביות של התוכנית, הן בעברית והן בערבית, ויידונו השלכותיהם לשדה החינוכי ולקובעי המדיניות.

רובוטים ככלי לקידום מיומנויות מורפולוגיות

ד"ר עינת גונן, פרופ׳ גורן גורדון, גב׳ נופר רימון, גב׳ אמנה אבו מוך וד"ר בהאא' מחול

טכנולוגיה כגשר לאוריינות שפתית: ״עמית לגן״

ד״ר אורלי פורמן

המרכז לטכנולוגיה חינוכית – מט״ח

בהרצאה זו תוצג תוכנית ״עמית לגן״, שמרכזה סביבת למידה פיזית־דיגיטלית ללמידה חברתית בגן הילדים. במרכז הסביבה, שפותחה במרכז לטכנולוגיה חינוכית – מט״ח, נמצאת החברה הדיגיטלית ״עמית״. עמית היא דמות וירטואלית המופיעה על גבי מסך מחשב, והיא משחקת עם ילדי הגן ללא ממשק דיגיטלי של מקלדת, עכבר או מסך מגע. הפיתוח צמח מתוך רצון לנצל את ההזדמנויות הטבעיות של גן הילדים, הכוללות סביבה חברתית עשירה של קבוצת השווים, וסביבה העשירה בגירויים פיזיים המזמינים לחקר, למגע ולאינטראקציה.

עמית ״רואה״ את הילדים דרך המצלמה, ובעזרת טכנולוגיה של עיבוד תמונה אוטומטי מזהה את הילדים, את תנועות הגוף שלהם וגם אביזרי משחק שונים. כך, למשל, הילדים משחקים בקוביות, בונים פאזל, מדפדפים בספר ושומעים סיפור עם עמית, והיא משתתפת במשחק כאחד הילדים. במהלך המשחק היא אף מתווכת את הידע הנלמד. עמית מאפשרת משחק חברתי עם ערך מוסף של הנחיה ותיווך לא אנושי ומותאם אישית. מסביב לשולחן משחקים ארבעה ילדים בכל פעם, ועמית מעודדת אותם לשתף פעולה, לדון בפתרונות אפשריים לבעיות שונות ולשוחח זה עם זה.

בשנתיים הראשונות פותחו פעילויות בתחומי החשבון, המדעים והשפה, תוך דגש על תרגול וחיזוק של מיומנויות חברתיות בכל אחת מהפעילויות. הגננות קיבלו את עמית בהתלהבות, ואף זיהו את הפוטנציאל הטמון בה לפיתוח בהמשך לפי צורכיהן.

במפגש נתאר את פעילות הסביבה ונדגים אותה, וכן נציג את תוצאות המחקר שערכנו על תוכנית "עמית לגן" בגנים דוברי עברית וערבית בשנתיים האחרונות. תוצאות אלה מצביעות על הפוטנציאל של דמות וירטואלית לקידום שיח חברתי בין ילדים: בקבוצות שבהן עמית עודדה את הילדים לשתף פעולה, לפתור בעיות ולדון בנושאים שונים, הילדים אכן דיברו והיו עסוקים בשיח חברתי במידה רבה יותר בהשוואה לקבוצות שלא קיבלו תיווך חברתי מעין זה. סיפור המקרה של עמית ייבחן כדוגמה לשימוש בטכנולוגיה כגשר לאינטראקציה חברתית אנושית, המקדם גם אוריינות לשונית.

- טכנולוגיה כגשר לאוריינות שפתית

"עמית לגן"

ד״ר אורלי פורמן

הסביבה ההיברידית לקידום רכישת מיומנויות קרוא וכתוב בשפה

ד"ר בהאא' מחול

מכללת אורנים

ד"ר קתרינה סבאח, גב' ערין אסכנדר

המרכז לטכנולוגיה חינוכית – מט"ח

"רחלתי מע לוגתי" – "מסעי עם שפתי" – היא יוזמה פדגוגית וטכנולוגית המשלבת למידה קונסטרוקטיבית חווייתית מתוך הקשר. התוכנית נשענת על מודל למידה־הוראה היברידי, המבוסס על עקרונות של Blended Learning לקידום הכישורים בשפה הערבית כשפת אם בקרב תלמידי כיתה ב, בהתאם לסטנדרטים המצופים שנקבעו בתוכנית הלימודים. כמו כן, התוכנית דוגלת בקידום חוויית למידה משמעותית ושיתופית תוך טיפוח וחיזוק של עמדות חיוביות כלפי תהליכי למידה והוראה, וכן טיפוח ערכים ומעורבות חברתית הן מצד המורים והן מצד התלמידים.

במסגרת ההרצאה יוצגו התוכנית והעקרונות העומדים בבסיס התוכנית, ויוסברו מטרותיה הן ביחס למורה והן ביחס לתלמיד. כן יוצגו ממצאי מחקר פיילוט לבדיקת יעילות התוכנית, ממצאים המראים כי חרף חששות המורים באשר לבקיאות הדיגיטלית שלהם ויכולתם להפעיל את הסביבה ההיברידית, וחרף סייגים שעלו מצידם באשר למורכבותה הגבוהה של רמת התוכן בפיילוט, תוכנית הלמידה ההיברידית הצליחה להעלות את מוטיבציית התלמידים ללמוד, ואף קידמה אצלם ניצני אוריינות דיגיטלית. יוצגו גם המסקנות של המחקר וההמלצות שנשאבו מתוכו להמשך עבודה ופיתוח של התוכנית, כדי לשלבה ברמה הרחבה יותר במערכת החינוך במגזר הערבי.

הסביבה ההיברידית לקידום רכישת מיומנויות קרוא וכתוב בשפה

ד"ר בהאא' מחול, ד"ר קתרינה סבאח וגב' ערין אסכנדר

ללוח הזמנים המלא

פתיחה: 10:45–10:50 – ד״ר בהאא' מחול

רציונל

מזה כשלושה עשורים בתי־ספר בישראל משלבים שימוש בטכנולוגיה לקידום מיומנויות הוראה ושפה ולתרגולן, בשפות עברית, ערבית ואנגלית, כחלק אינטגרלי מתוכניות הלימוד השונות ובתמיכת משרד החינוך. השימוש בטכנולוגיה נלווה לשיטות הוראה מסורתיות יותר בגן ובבית הספר, ומתבטא בצורות שונות: החל משילוב תוכנות למידה במסגרת הכיתה או הגן וכלה בשימוש ברובוטים או דמויות דיגיטליות לממשק עם מורים ותלמידים. שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מסייע להתאים את התוכן הנלמד כנדרש במערכת החינוך להתקדמות הדיגיטלית ולהרגלים הדיגיטליים של הדור הצעיר. בכך הוא מסייע לקדם כישורים ומיומנויות לימודיות ולגשר על פערים קיימים.

סימפוזיון זה יעסוק באופן שבו שימוש בהיבטים טכנולוגיים עשוי לקדם את הלמידה והאוריינות השפתית של ילדים בגילאי גן ובית הספר בשתי שפות הלמידה הנפוצות בישראל: ערבית ועברית. במסגרת הסימפוזיון יוצגו שלוש תוכניות התערבות שונות המראות את האפקטיביות של שימוש בטכנולוגיות ובממשקי למידה דיגיטליים במסגרת הגן ובית הספר. יידונו ממצאיהן כמו גם השלכותיהן על עתיד הלמידה ותכנון המדיניות בתחום.

סימפוזיון קבוצת מחקר בתחום הגיל הרך

יו"ר המושב: ד"ר אורית דרור-לוי

רציונל המושב

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

איך כותבים על מיניות לילדי הגן

ד"ר תמר לוז גרבר

מכללת אורנים

ספרים רבים נכתבו כדי לעזור להורים ולמחנכים לתווך לילדים מידע על השאלה "כיצד באים תינוקות לעולם?" באופן התואם את גילם. הספרים מספקים מידע ומעוררים שיחה. מאז שנות ה־90 לא נערך בישראל מחקר הבוחן ספרים אלה. המחקר הנוכחי חוקר כיצד מסבירים בספרות ילדים על אודות הולדת תינוקות. שאלות המחקר הן: מהי סמכות הכותב? מה תפקיד סיפור המסגרת? מהי רמת פירוט המידע? והאם האיור והתוכן תואמים לילדים בגיל הרך?

המחקר בוחן חמישה ספרים שראו אור בישראל בעשרים השנים האחרונות (נכתבו עברית או תורגמו) בשיטה פרשנית־אונטולוגית. הקריטריונים לבחירת הספרים הם פורמט המיועד לגיל הרך (כריכה קשה, איור בכל עמוד, אורך הטקסט ומורכבותו); הספר מיועד להקראה של מבוגר (יש פנייה למבוגר המקריא); לספרים יש סיפור מסגרת עלילתי התוחם את ההסבר המיני; הגיבורים הם ילדים בגיל הרך.

הממצאים הם שבמאה ה־20 הספרים נכתבו על ידי מומחים (רופאים פסיכולוגים או יועצים חינוכיים), ובמאה ה־21, הם נכתבים על ידי סופרים. סיפור המסגרת יוצר הזדהות אצל הילד ומקל על המבוגר באמצעות הומור והשהייה. לעיתים החינוך המיני הופך משני לסיפור המסגרת. ברוב הספרים הגיבור הוא בן (למעט ספר אחד המציג אח ואחות). הספרים משלבים הסברים שגויים (חסידות וכדומה) והומור המיועד לילדים לצד הומור המיועד למבוגרים (כמו תנוחות משגל). יש פערים גדולים ברמת פירוט המידע. האתגר לאייר ספרים שיימנעו מפורנוגרפיה מבחין בין איור סיפור המסגרת, לאיור ההסבר המיני המצויר בקו מתיילד (עיגולים וקווים ללא עומק, ופחות צבע).

המסקנות הן שסמכות הכותבים השתנתה, הכתיבה עברה לסמכותם של הסופרים. חסרים פרמטרים לבחינת התאמת התוכן לגיל הרך, חסרה המשגה של מה ראוי שילד יבין בגילאי לידה עד ארבע, ובגילאי חמש עד שבע. כמו כן, שאלת המגדר מהותית בהקניית החינוך המיני, מעבר להבדלים ביולוגיים, וקיימת הבניה חברתית שבה הגיבור הסקרן הוא זכר. המקום המרכזי שניתן להומור מדגיש את המבוכה ואת העובדה כי שיחה על מין מעוררת בדיחות על מין. סגנון האיור מעיד על תפיסה כי הקו הילדי ברור יותר לילדים, וכי הוא פתרון המצמצם את התחושה של פורנוגרפיה.

איך כותבים על מיניות לילדי הגן

ד"ר תמר לוז גרבר

"הוא הרוח מתחת לכנפיים שלי" – גורמי התמיכה של הסטודנטיות בתוכנית מל"ח לגיל הרך במכללת אורנים

ד"ר יעל שני

מכללת אורנים

סטודנטים דור ראשון להשכלה גבוהה חווים קושי בלימודיהם האקדמיים משום שהם מנהלים שני עולמות: חייהם הפרטיים הכוללים ניהול בית ועבודה, והחיים האקדמיים הכוללים השתתפות בפעילויות אקדמיות, עמידה בדרישות אקדמיות והכרת כללי האקדמיה. סטודנטים אלה נאבקים במעבר לחיים האקדמיים, מכיוון שיש להם ידע מצומצם יותר על אודות סביבה זו וההתנהלות בה, הם בעלי פחות מיומנויות הקשורות ללמידה, פעמים רבות הם אינם מקבלים תמיכה ועידוד ללימודיהם מצד משפחותיהם, והם חווים קשיים כלכליים רבים יותר. עם זאת נמצא כי הם נעזרים פחות במנגנוני התמיכה הקיימים במוסדות האקדמיים (Irlbeck et al., 2014; Tym, et al., 2004).

המחקר הנוכחי בודק מהם גורמי התמיכה שבהם נעזרות סטודנטיות במסלול מל"ח לגיל הרך בעת לימודיהן במכללה. זאת לאור העובדה כי 60% מהן הן דור ראשון להשכלה גבוהה. מחקר כזה יכול לעזור להבין טוב יותר מהם צורכיהן של הסטודנטיות במהלך לימודיהן, ומהם גורמי התמיכה שלהם הן נזקקות. על בסיס זה המחקר יכול לסייע בגיבוש מנגנוני תמיכה ספציפיים לאוכלוסייה זו במסגרת המכללה.

המחקר נעשה בשיטת מחקר איכותנית־פנומנולוגית, והשתתפו בו 14 סטודנטיות ובוגרות של תוכנית מל"ח בגיל הרך במכללת אורנים.

ממצאי המחקר מצביעים על ארבעה גורמי תמיכה שבהם נעזרות הסטודנטיות: (א) תמיכה מהמשפחה ומהבעל, למשל: הבעל דואג לענייני הבית כאשר הסטודנטית בלימודים, הבעל מעודד את הסטודנטית ברגעי משבר; (ב) תמיכה מהסטודנטיות לספסל הלימודים (קבוצת השווים), הכולל סטודנטיות שיש להן איתן מכנה משותף והן חשות את הכוח של הקבוצה; (ג) תמיכה מהמכללה וממרצי המכללה, למשל: מענה על קשיים, פניות המרצים לשאלות והסברים, עידוד ויחס של כבוד; (ד) תמיכה ממערכת החינוך שבה עובדת הסטודנטית, הכוללת התגמשות של המערכת לצורכי הלימודים, עידוד מהצוות החינוכי ומרכזת החינוך.

לסיכום, ניתן לראות כי אף על פי שהסטודנטיות חוות קשיים במהלך לימודיהן, יש גורמי תמיכה המסייעים להן להתמודד. ממצאי המחקר מצביעים על כך שישנה חשיבות גדולה ליחס הניתן לסטודנטיות אלה, וכי לעיתים התמיכה שהן צריכות היא לאו דווקא תמיכה חומרית, אלא תמיכה פסיכולוגית ורגשית.

"הוא הרוח מתחת לכנפיים שלי" – גורמי התמיכה של הסטודנטיות בתוכנית מל"ח לגיל הרך במכללת אורנים

ד"ר יעל שני

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מנקודת המבט של ילדי גנים בישראל וההשלכות על המעשה החינוכי

ד"ר שולמית חשן (מנצורה)

מכללת אורנים; מכללת אמונה –אפרתה

ההרצאה תציג מחקר שבחן את הפרספקטיבה של ילדי גן על יום השואה כפי שהיא מתבטאת באירועי שיח של ילדות וילדים עם גננות ועם סטודנטיות לחינוך בגיל הרך המתקיימים בגני הילדים במהלך יום השואה. שיח ״הפרספקטיבה של הילד״ נובע משיח זכויות הילד, שיח הסוציולוגיה של הילדות, שיח יחסי הכוח והשיח הדמוקרטי־הומניסטי. הוא מתמקד בהקשבה לדעותיהם של ילדים, למחשבותיהם והדרך שבה הם מפרשים את העולם, ובהשלכות שיש לכל אלה על החלטות של מחנכים וקובעי מדיניות במגוון היבטים פדגוגיים־חינוכיים.

הספרות בנושא הנחלת זיכרון השואה במסגרות החינוך בישראל ממוקדת בחינוך הבית ספרי, ורק מיעוטה נוגע בגן הילדים. גם אז נשמע בעיקר הפולמוס הציבורי וקולם של מומחים ומתווי מדיניות. קול הגננות המתמודדות בפועל עם סוגיה זו בא לידי ביטוי מעט מאוד, ואילו קולם של ילדי הגן לא נשמע כלל. על כן, מיקוד בפרספקטיבה של הילדים יכול לתרום לפיתוח דרכי התמודדות עם דילמות העומדות מדי שנה לפתחן של הגננות.

המחקר הנוכחי התמקד בהתייחסות של ילדי הגן לייצוגים ויזואליים־חומריים במרחב הפיזי, כמו נר זיכרון ותמונה, המשולבים בטקס או בשיחה בגן במהלך יום השואה. הנתונים נאספו במהלך השנים 2016–2018 בגני ילדים לבני 3–6 במגוון יישובים כפריים ועירוניים, באמצעות תצפיות ושיחות שהסטודנטיות ערכו עם ילדים במסגרת קורסים שונים שלימדתי במכללת אורנים.

חילוץ התמות והפרשנות שניתנה לנתונים הם תוצר של תהליך פרשני מתמשך ואינדוקטיבי בהתאם לשיטת המחקר האיכותנית. ניתוח השיח עם הילדים העלה מגוון תמות הכוללות רגשות, תפיסות ושאלות של הילדים, ולאורן נוסחו עקרונות יישומיים למעשה החינוכי בגן.

ההרצאה הקצרה תתמקד בכמה דוגמאות מן השיח בגנים ובארבעת העקרונות: מיקוד בייצוגים היוצרים תחושת הרחקה מהאירוע ההיסטורי ומשדרים ביטחון ואופטימיות, מעורבות פעילה של הילדים בעיצוב ייצוגים במרחב, עיצוב המרחב הפיזי והחברתי כבסיס של ביטחון, ו'פחות שווה יותר' כעיקרון בבחירת הייצוגים והתכנים.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מנקודת המבט של ילדי גנים בישראל וההשלכות על המעשה החינוכי

ד"ר שולמית חשן (מנצורה)

תפיסת היבטים קהילתיים של מחנכות הגיל הרך והביטויים של תפיסות אלה בעבודה היומיומית שלהן

ד"ר סיגל אחיטוב, ד"ר אורית דרור

מכללת אורנים

ד"ר דוד ברודי

מכללת אורות ישראל

Early childhood education and care (ECEC) is rooted in community and is influenced by interactions between educators, parents, and community members. Each educational setting is a community by itself consisting of children, staff, parents, and other stakeholders and is nested within a larger community that provides cultural, health, technological, leisure and other affordances, consisting of people living and working in the geographical area of the ECEC setting.

Our research examines educators’ perceptions regarding the role of community in the ECEC setting and the relatedness of educators to the educational community and its broader communal context. Three different ecologies - kibbutz, rural and city, represent a gradient of communality in Israel and in this research, they are being studied and compared.

Family, community, and the wider social contexts are meaningful socializing forces that affect young children’s development and learning, thus suggesting the importance of nurturing and maintaining close connections between the community and ECEC. Research has shown the benefits of community on many levels, including children’s wellbeing, and even achievement as the children of these programs enter elementary school. The strength of communities to enhance children’s development has led to the creation of community-based programs in ECEC throughout the world, the most famous being Reggio Emilia, and quintessential model being the kibbutz.

This qualitative research will explore perceptions EC educators in kibbutz, urban, and village settings regarding the nature of community in their context and its influence on daily practice. Twenty-four EC educators, divided between the three settings, are interviewed. The interviews are analyzed thematically to determine how these educators perceive communal structures and how they understand their influences on their practice.

Findings can support educational and social policy for strengthening the ECEC-community connection and can inform future research examining this relationship in different ecologies.

תפיסת היבטים קהילתיים של מחנכות הגיל הרך והביטויים של תפיסות אלה בעבודה היום־יומית שלהן

ד"ר סיגל אחיטוב, ד"ר אורית דרור וד"ר דוד ברודי

רציונל

מטרת הסימפוזיון היא להציג כמה מחקרים חדשים של חוקרי החוג לגיל הרך במגוון נושאים.

החוט המקשר בין שלושת המחקרים הראשונים הוא תפיסות ופרספקטיבות של אלו הקשורים לגיל הרך: הוא מתחיל בפרספקטיבות של ילדים בגיל הרך, עובר בתפיסותיהן של סטודנטיות ומסתיים בעמדותיהן של מחנכות הגיל הרך בפועל.

חקר התפיסות והפרספקטיבות עוסק במגוון תחומים שעלו מתוך ההוראה והמפגש עם הסטודנטיות לאורך השנים וכולל את חקר הפרספקטיבות הילדיות של יום השואה; התפיסות של הסטודנטיות מתוכנית מל"ח כלפי גורמי התמיכה העומדים לרשותן; תפיסותיהן של מחנכות לגיל הרך כלפי הקהילות שבהן הן עובדות וההשפעה של קהילות אלה על עבודתן.

המחקר הרביעי עוסק בתחום דעת מרכזי בגיל הרך, ספרות ילדים, ובודק באיזה אופן מתבטא נושא המיניות בספרות ילדים.

סימפוזיון קבוצת מחקר שוויון מגדרי – אפליית גברים ונשים

יו"ר המושב: ד"ר עופר קצ'רגין

רציונל המושב

ניכור הורי ואי־שוויון

ד"ר ענבל קיבנסון

אוניברסיטת חיפה

ההרצאה תעסוק בזיהוי מאפיינים של ניכור הורי בתוך דינמיקה משפחתית המצויה בתהליך של גירושין בקונפליקט גבוה. נתייחס לקריטריונים אבחנתיים, מאפייני אישיות, השלכות ארוכות טווח ומבנה התערבות פסיכו־משפטית. בפרט תואר העובדה שלא רק נשים, אלא גם גברים יכולים להיות קורבנות של אלימות בזוגיות ושל ניכור הורי.

ניכור הורי ואי-שוויון

ד"ר ענבל קיבנסון

פער האמפתיה – כיצד השיח המגדרי משפיע על אבות בהליכי גירושין?

ד"ר רונית דרור

אוניברסיטת חיפה

הרצאה איקונוקלסטית שמאירה סוגיה נפיצה: אפליה ופגיעות של אבות דווקא על רקע סכסוכי גירושין. עובדה זו עשויה להפתיע רבים, שכן אנו רגילים לצרוך מסרים הפוכים, שהם חד־צדדיים ומוטים. ההרצאה תנכיח את קולם של אבות במצבים כאלה, קול שעל פי רוב אינו נשמע. תתואר חווייתם הנובעת מהטיה מגדרית מצד אנשי מקצוע, ובעיקר עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה. עיצוב התודעה החלקית והמוגבלת, שלפיה נשים הן הנפגעות העיקריות בסכסוכי גירושין, מותיר את כולנו מאחורי מסך בערות ביחס לסוגיה המורכבת והלא פשוטה של אלימות בין־מגדרית בהקשר זה, כמו בהקשרים אחרים.

פער האמפתיה – כיצד השיח המגדרי משפיע על אבות בהליכי גירושין?

ד"ר רונית דרור

תפיסת הציבור כלפי האלימות הנשית והאלימות הגברית במערכת הזוגית

ד"ר יעל אביעד וילצ'ק

אוניברסיטת אריאל

ההרצאה מתבססת על מחקר שמטרתו הייתה לבחון את התפיסה החברתית כלפי אלימות זוגית. במסגרת זו נבחן גם הקשר שבין התפיסה החברתית כלפי האלימות הזוגית לבין תפיסת חומרת המעשה האלים, וכן בחינת הקשר שבין התפיסה החברתית כלפי האלימות הזוגית לבין הצדקת המעשה האלים. זאת, כאשר האלימות מתבצעת פעם על ידי גברים כלפי בנות זוגם ופעם על ידי נשים כלפי בני זוגם. מעבר לממצאים הקונקרטיים של המחקר, נעוצה חשיבותו בלהעלות למודעות את העובדה שלאלימות אין גבולות מגדריים ושיש אפליה בעניין זה כנגד גברים.

תפיסת הציבור כלפי האלימות הנשית והאלימות הגברית במערכת הזוגית

ד"ר יעל אביעד וילצ'ק

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

רציונל

הסימפוזיון יתמקד במאפייני השיח על אודות אפליית גברים ונשים באקדמיה, בתקשורת וברווחה. במסגרתו יוצגו מחקרים אמפיריים הבוחנים את הדדיות המעמד של נשים ושל גברים בשדות חברתיים שונים, ובכלל זה מוטיבים שיחניים כדוגמת "מסוכנות" ו"קורבנות". דגש מיוחד יושם על אלימות זוגית ועל תופעות פסיכולוגיות וחברתיות נלוות (הן בייצוגיהן התקשורתיים והן במופעים הקונקרטיים שלהן). מעבר לדיון הקונקרטי במחקרים ובתופעות, ננסה להתמודד עם השאלות: מדוע השיח המגדרי ההגמוני היום הוא א־סימטרי במובהק? מדוע מופעים של אפליית גברים נדחקים לשוליהם של השיח האקדמי והתרבותי העכשוויים, שלא כמו מופעים של אפליית נשים?

מערכת החינוך החברתי במרחב הכפרי – מבט עדכני

יו"ר המושב: ד"ר אופיר שפר וד"ר נירית קורן לורנס

רציונל המושב

"

על ציר השינוי – החינוך החברתי בקיבוץ המתחדש

ד"ר אופיר שפר

מכללת אורנים, מכללת קיי

ד"ר חגית קליבנסקי

מכללת בית ברל, מכללת קיי

המחקר נערך בשנים 2020–2022 בתמיכת היחידה לחקר החינוך בקיבוץ ובמרחב הכפרי. מטרת המחקר הייתה להציג תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך החברתי בקיבוצים. בין היתר נבחנו במחקר היבטים של תפיסות ועמדות כלפי החינוך הקיבוצי ותפקודו, וכן יחסי הגומלין בין מערכות החינוך לבין הזהות הקהילתית ומאפייני החינוך החברתי, מתוך התבוננות על הבדלים בין המצוי לראוי.

למערכת החינוך החברתי בקיבוצים יש יתרון בולט על פני מסגרות אחרות בתהליך ארוך השנים שהיא מזמנת למשתתפים. תהליך זה מעניק למתמידים שייכות קבוצתית, קשרי חברות עמוקים וליווי לאורך גיל ההתבגרות. עם זאת בשל שינויים במבנים הארגוניים של הקיבוצים וירידה ברמת השיתופיות הכלכלית יש הבדלים ניכרים בין מערכות קיבוציות באשר למטרות, לדרכי הפעולה ולדמותו של ה"בוגר הראוי". הבדלים אלו מעלים שאלה באשר ליכולתן של מערכות החינוך החברתי בקיבוצים להשיג את מטרותיהן.

מחקר איכותני זה כלל ראיונות עם בעלי תפקידים, עם הורים, עם בוגרי המערכת ועם שכירים. ממצאיו מאירים שלושה היבטים מרכזיים: (א) מרבית מערכות החינוך החברתי אינן תופסות את עצמן גוף מקצועי בתוך הקהילה. לכן מערכות רבות עוסקות חלקית בלבד בעיצוב ערכי הדור הבא, ובכך מממשות רק חלקית את תפקידן בסיוע לקהילות המשתנות להבנות את זהותן; (ב) היעדר אידאולוגיה ברורה. ירידת קרנה של השותפות עם תנועות הנוער ומעבר לשיח צרכני מול התנועות השונות מספרים את סיפור היפרדותה של מערכת החינוך החברתי מאידאולוגיה אחת, אך ממצאי המחקר אינם מעידים על אידאולוגיה חלופית או על תהליכים מקצועיים של הבניית זהות, חזון ומטרות; (ג) פוטנציאל ממומש חלקית של מערכת כוללנית אשר יכולה לאפשר למשתתפיה למידה לאורך החיים.

על ציר השינוי – החינוך החברתי בקיבוץ המתחדש

ד"ר אופיר שפר וד"ר חגית קליבנסקי

חינוך חברתי במרחב הכפרי – לשם מה? על המתח שבין היחיד לחברה

ד"ר זאב גרינברג

מכללת תל חי ומכללת אורנים

ד"ר דני מירז

מכללת אורנים

בימים אלה מתבררת שוב וביתר שאת חשיבותה ומהותה של קהילה לתחושת השלומות (wellbeing) של הפרט. מערכות החינוך בקהילה נתפסות כבעלות חשיבות בבניית תחושת השלומות בהיותן נוגעות לקבוצות גיל ולאוכלוסיות מגוונות ביישוב. בהמשך לכך פיתח ברונפנברנר (Bronfenbrenner) את המודל האקולוגי, המדגיש את הקשרים ואת ההשפעות בין המערכות השונות המקיפות את הילד בשנות התפתחותו.

מחקר זה ביקש לבחון את הקשר בין מערכות החינוך החברתי למערכות ניהול הקהילה במרחב הכפרי, לאור התהליכים העוברים על המרחב הכפרי בשלושת העשורים האחרונים. תהליכים אלה שינו את מאפייני החברה הכפרית, הן בהיבט הפיזי־ביורוקרטי בתהליך הנקרא "כפירבור" (Exurbanization), והן בהיבט החברתי, בתהליכי ג'נטרפיקציה חברתית ותרבותית.

במהלך המחקר נבדק כיצד בעלי עניין שונים תופסים את החינוך החברתי־קהילתי, ומהו דפוס הקשר ביניהם. חדשנותו של מחקר זה היא הרחבת המחקר החינוכי לטיפוסי יישובים נוספים במרחב הכפרי (מושב, יישוב קהילתי), שכן רוב המחקרים עוסקים בקיבוצים.

המחקר נערך בתמיכת המכון לחקר החינוך במרחב הכפרי, וכלל 9 יישובים במועצה אזורית אחת. זהו מחקר איכותני, שבו נערכו 34 ראיונות ו־5 קבוצות מיקוד עם בעלי תפקידים ביישובים ובמועצה.

מן המחקר עולה כי יש שונות רבה באופן שבו תופסים בעלי התפקידים את מערכת החינוך החברתי. אנשי המועצה והמדריכים ביישובים רואים את החינוך החברתי כמרחב להעצמה ומענה לכל ילד אישית (בהתאמה לאידאולוגיית היחיד של לם), ואילו בעלי התפקידים ביישובים רואים את מערכת החינוך החברתי כבעלת תפקיד חברתי־קהילתי (בהתאמה לאידאולוגיה החברתית של לם).

עוד עולה מן המחקר כי דפוס הקשר בין מערכות החינוך החברתי ומערכות היישוב בקיבוצים ובמושבים הוא אנכי (קשר של ספק-לקוח), ואילו ביישובים הקהילתיים הקשר הוא אופקי בעיקרו (קשר של שותפות). עולה כי השינויים העוברים על המרחב הכפרי משפיעים על דפוסי הקשר שהתפתחו. לצד זאת, ניתן לזהות פער בין תפיסות שעדיין לא הוביל לשינוי באופן הפעלת המערכות. ניכר כי יש צורך להתאים את המערכת שנוצרה והתקבעה לפני שנים רבות למציאות החדשה – ארגונית, ערכית, קהילתית, חברתית, תרבותית ופדגוגית.

חינוך חברתי במרחב הכפרי – לשם מה? על המתח שבין היחיד לחברה

ד"ר זאב גרינברג וד"ר דני מירז

"זה מחזיק מים, אבל יש חורים בדלי" – על תפיסת השותפות בין בית הספר, החינוך החברתי והקהילה בימי קורונה

ד"ר ורד האס

האקדמית תל אביב-יפו

ד"ר נירית קורן־לורנס

מכללת אורנים

בימים אלה מתבררת שוב וביתר שאת חשיבותה ומשמעותה של קהילה לתחושת השלומות (wellbeing) של הפרט. מערכות החינוך בקהילה נתפסות כבעלות משמעות בבניית תחושת השלומות בהיותן נוגעות לקבוצות גיל ולאוכלוסיות מגוונות ביישוב. בהמשך לכך פיתח ברונפנברנר (Bronfenbrenner) את המודל האקולוגי, המדגיש את הקשרים ואת ההשפעות בין המערכות השונות המקיפות את הילד בשנות התפתחותו.

מחקר זה ביקש לבחון את הקשר בין מערכות החינוך החברתי, הקהילה ובתי הספר במרחב הכפרי דרך מיזם חינוכי בימי הקורונה. לאור מודלים של שותפות בין־מגזרית, תפיסת שותפות והובלת תהליכי שינוי, נבדקו חוויות בעלי העניין השונים במיזם חינוכי שביקש לייצר שותפות בין החינוך הפורמלי, החינוך הבלתי פורמלי והחינוך הא־פורמלי (הקהילה) במרחב הכפרי.

המחקר נערך בתמיכת המכון לחקר החינוך במרחב הכפרי, וכלל 9 יישובים במועצה אזורית אחת. זהו מחקר איכותני, שבו נערכו 34 ראיונות ו־5 קבוצות מיקוד עם בעלי תפקידים ביישובים ובמועצה.

מן המחקר עולה כי יש שונות רבה באופן שבו חוו בעלי התפקידים השונים את המיזם ואת השותפות. בעלי תפקידים במועצה ראו במיזם הצלחה ברוב המקומות, ואילו אנשי החינוך והקהילה ביישובים רבים תפסו את המיזם כבעייתי – תפיסתית ותפעולית. ניכר כי יש פער באופן שבו תופסים בעלי העניין השונים את תפקידם בהיבט החינוכי, כמו גם את מהות השותפות ביניהם. מעלה המחקר עוד כי המועצה האזורית ביקשה להטמיע תהליכי שינוי עמוקים, אשר השטח (הן בתי הספר, הן אנשי הקהילה והן מדריכי החינוך החברתי) לא היה מוכן לקראתם.

המחקר מבקש להציע הסבר לקשיים ומענה לאתגרים, על בסיס מודלים של הקמה וניהול של שותפות בין־מגזרית ותהליכי הובלת שינוי בארגונים. לאור המודל האקולוגי בחינוך, המחקר מאשש עוד את ההנחה כי לטיב הקשר בין מערכות החינוך השונות יש השפעה ישירה על הילדים והנוער.

"זה מחזיק מים, אבל יש חורים בדלי" – על תפיסת השותפות בין בית הספר, החינוך החברתי והקהילה בימי קורונה

ד"ר ורד האס וד"ר נירית קורן־לורנס

שייכות, חיבוריות ותחושת ערך – עמדות חברי קהילת הקיבוץ כלפי החינוך החברתי

ד"ר מירי גולדרט

הקריה האקדמית אונו

ד"ר מרב סולומון

מכללת אורנים

המחקר נערך בשנים 2020–2022 בתמיכת היחידה לחקר החינוך בקיבוץ ובמרחב הכפרי. מטרת המחקר הייתה להציג תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך החברתי בקיבוצים. בין היתר נבחנו במחקר היבטים של תפיסות, עמדות ותפקוד של החינוך הקיבוצי, וכן יחסי הגומלין בין מערכות החינוך לבין הזהות הקהילתית ומאפייני החינוך החברתי, מתוך התבוננות על הבדלים בין המצוי לראוי.

המחקר הכמותי כלל 297 משתתפים (חניכים בחינוך החברתי קהילתי, בעלי תפקידים כגון מנהלי חינוך חברתי והורים), שגרים בקיבוץ הישן או באזורי ההרחבה. המחקר מצא שקיימות עמדות חיוביות גבוהות כלפי החינוך החברתי־קהילתי בקרב כל המשתתפים. כמו כן נמצא שהחינוך החברתי מסייע במידה רבה להרגיש שייכות לקהילה בקיבוץ, מחזק את החיבור הקיים לקיבוץ, ומסייע לבני הנוער לשמור על קשר עם חבריהם.

ממצאי המחקר מעלים עוד כי מערכת החח"ק בקיבוץ מקדמת יותר תהליכים קבוצתיים בהשוואה לטיפוח יכולות אישיות, והפעילויות מקדמות יותר אכפתיות והשפעה בתוך הקיבוץ בהשוואה להשפעה על החברה הישראלית. החניכים ובעלי התפקידים חשבו שאחריות המערכת החינוכית היא גם מחוץ לשעות הפעילות המוגדרות, והחניכים ובעלי התפקידים העריכו שעבודת הנוער היא חלק מתפקידי החינוך החברתי. נמצא גם שכמה גורמים מנבאים עמדות חיוביות כלפי החינוך החברתי בקיבוץ של המשתתפים: מגורים בקיבוץ הישן, רמה גבוהה של הערך פתיחות לשינוי, עמדות חיוביות כלפי מטרות החח"ק ורמה גבוהה של השתייכות.

שייכות, חיבוריות ותחושת ערך – עמדות חברי קהילת הקיבוץ כלפי החינוך החברתי

ד"ר מירי גולדרט וד"ר מרב סולומון

ללוח הזמנים המלא

רציונל

הצגת תוצרים של שתי קבוצות מחקר שפעלו בשנים 2020–2022 בתמיכת המכון לחקר החינוך במרחב הכפרי ממכללת אורנים; דיון פתוח בהשלכות המחקרים על תהליך הכשרת עובדי החינוך (סטודנטים לחינוך חברתי־קהילתי) ועל השפעת תהליכי השינוי העוברים על המרחב הכפרי על החינוך החברתי־קהילתי.

חזרה לנושאי המושב

יו"ר המושב: ד"ר נעם לפידות-לפלר

רציונל המושב

מה למדתי (עד כה) על השותפות בין השדה והכשרת המורים בנוגע לפיתוח SEL מכליל ולהטמעתו ברשות מקומית?

ד"ר גייל סוסקין וגב' פז הורביץ

מכללת אורנים

השינוי הפדגוגי העולמי בתחום ה־SEL בשנים האחרונות מתרחש במהירות. הפקולטה לחינוך מעורבת בפרויקט רחב היקף המבקש לפתח ולהטמיע SEL מכליל בעיר נהריה, ומתמקד בלמידה חוץ־כיתתית (Outdoor Learning). במסגרת הפרויקט מתנהל תהליך התערבות רחב בשיתוף הארגונים SEL.IL באוניברסיטת רייכמן ומו"פ השקפה במכון מופ"ת. הפרויקט מלווה במחקר הערכה מטעם המכללה.

נהריה היא מרכז אזורי הנותן מענה לתלמידי האזור הזכאים לסל חינוך מיוחד (חנ"מ), שבחרו להיות משובצים למסגרות חנ"מ. בנהריה יש ריבוי של תלמידי חנ"מ ועולים המשולבים בכיתות חינוך רגילות (כ־10% מכלל התלמידים בעיר). הדבר מתבטא בפגיעה באקלים הכיתתי ובתת־מיצוי הפוטנציאל האקדמי של כלל התלמידים. זאת ועוד, מדובר באתגר חינוכי־פדגוגי עבור הצוות החינוכי וההתמודדות היום־יומית יוצרת שחיקה של מורים ושל צוותים.

הארגונים המעורבים שואפים לתמוך בתהליכי הפיתוח, בהכשרה ובליווי הנדרשים כדי לעמוד באתגר. אורנים היא בית מקצועי למומחיות בפדגוגיה מכלילה, ל־ SEL.ILמומחיות בתחום ה־SEL, ואילו מו״פ השקפה מביא מומחיות בפיתוח תוכן הקשור לקהילות לומדות ובפיתוח מקצועי של צוותי הוראה. שילוב תחומי המומחיות הללו של שלושת הארגונים – לצד מומחיותה של הרשות והידע שקיים בתוכה על צרכיה ושאיפותיה – ושיתוף הפעולה בין כלל השותפים, עומדים בבסיס כל המענים לאתגר של הרשות. ההרצאה הנוכחית תכלול השמעת קול של מובילי התוכנית בשדה לצד מובילי התוכנית באקדמיה. ההרצאה תיעשה בדרך יצירתית, מחברת ומערבת.

מה למדתי (עד כה) על השותפות בין השדה והכשרת המורים בנוגע לפיתוח למידה רגשית-חברתית מכלילה ולהטמעתה

?ברשות מקומית

ד"ר גייל סוסקין וגב' פז הורביץ

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

מה למדתי על הטמעה ועל פיתוח של מרכיבים רגשיים־חברתיים בקורסים שלימדתי במסגרת הכשרת מורים?

גב' רוני ישראלי

מכללת אורנים

השינוי הפדגוגי שנעשה בשנים האחרונות בתחום הלמידה החברתית־רגשית בישראל ובעולם הולך ומואץ. היבטים בלמידה החברתית־רגשית ובצורך ביחסים בעלי משמעות קיבלו משנה תוקף ומהות חינוכית עמוקה במצב החירום שהתפתח עם פרוץ מגפת הקורונה. ברמה התפיסתית התחזק הצורך להעמיק בהבנת קידום הלמידה ולהתייחס למרכיבים חברתיים־רגשיים שבתוכה. היה צורך לבחון את התאמת הלמידה החברתית־רגשית במסגרות הכשרת מורים בישראל, ולהעמיק בהבנתה ובהתאמתה בעת שילובה בתהליכים בהכשרת מורים ובמקביל בתהליכים חינוכיים בבתי הספר.

המחקר דן בתגובות של סטודנטים להוראה בתוך תהליכי למידה במכללה. איסוף הנתונים כלל רפלקציות כתובות של הסטודנטים במסגרת קורס אקדמי. מתוך תגובות הסטודנטים זוהו פרקטיקות ותמות שונות המשפיעות מהותית על התפתחותם המקצועית, האישיותית והזהותית של הסטודנטים להוראה. במרכיבים המרכזיים עלו מערכות היחסים בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין סגל המרצים כמרכיבים המשפיעים על איכות הלמידה, על המוטיבציה ללמידה ועל התפתחותה של זהות מקצועית הכוללת מרכיבים רגשיים־חברתיים.

מה למדתי על הטמעה ועל פיתוח של מרכיבים רגשיים־חברתיים בקורסים שלימדתי במסגרת הכשרת מורים?

גב' רוני ישראלי

מה למדתי על למידה חברתית־רגשית מיועצות חינוכיות העובדות בבתי הספר בחברה הערבית?

ד"ר כמיליה איברהים־דווארי

מכללת אורנים

למידה חברתית־רגשית (SEL) היא תהליך שבאמצעותו ילדים ומבוגרים מפתחים את הידע, את העמדות ואת המיומנויות הנחוצים כדי להבין רגשות ולנהלם, להציב מטרות חיוביות אישיות וקולקטיביות ולהשיגן, ליצור מערכות יחסים חיוביות ולשמרן, להרגיש אמפתיה כלפי האחר ולהפגינה, לפתח זהויות בריאות ולקבל החלטות באופן אחראי ואכפתי.

למידה זו היא גישה מערכתית היכולה להשתלב בכל היבט של החוויה החינוכית בקרב התלמידים, בכיתות הלימוד ומחוצה להן, במהלך יום הלימודים ולאחריו, ובשותפות עם המשפחה ועם הקהילה. החשיבות של תהליך זה בקרב הלומדים מבוססת על תפיסה אינדיווידואליסטית מערבית המעודדת מודעות עצמית, ביטוי רגשות, קבלת החלטות עצמאיות ומימוש עצמי. תפיסה זו עלולה להתנגש עם ערכי החברה הערבית המאופיינת בהיותה קולקטיביסטית, סמכותנית, פטריארכלית ומסורתית.

ספרות ענפה הראתה כי יישום עיוור של תאוריות הפסיכולוגיה המערביות עלול לגרום נזקים חמורים לנועצים ולמטופלים מתרבויות קולקטיביסטיות, משום שהיא עלולה לחשוף את הפרט ללחצים ולקונפליקטים פנימיים ובין־אישיים. אם כן, עידוד מודעות עצמית, ביטוי רגשות, מימוש עצמי ופיתוח כישורים כמו אסרטיביות – כל אלה אמורים, לכאורה, להיטיב עם תלמידים מתרבויות מערביות, אך עלולים להביא לתוצאות הפוכות בקרב תלמידים בחברה הערבית: מימוש עצמי עלול במקרים מסוימים לסכן את התלמידים, ופיתוח אסרטיביות עלול להיתפס כחוצפה או התרסה נגד סמכות המבוגרים וליצור קונפליקטים בין התלמיד לסביבתו.

המחקר הנוכחי בחן סוגיה זו באמצעות ראיונות עומק עם 9 יועצות חינוכיות. ממצאי המחקר מעידים כי יישום הלמידה החברתית־רגשית בבתי הספר הערביים מלווה באתגרים הן מבנית והן תרבותית. מתוך העולה מממצאי המחקר ייבחנו בהרצאה נקודות הכוח בתהליכים המתרחשים כיום בבתי הספר לצד הקשיים הרווחים, ההזדמנויות והאתגרים מנקודות מבט שונות של התלמידים, של המורים, של הצוותים חינוכיים ושל ההורים.

מה למדתי על למידה חברתית־רגשית מיועצות חינוכיות העובדות בבתי הספר בחברה הערבית?

ד"ר כמיליה איברהים־דווירי

למידה חברתית־רגשית בהקשר תרבותי־מקומי בהכשרת מורים – האם המתכשרים הערבים בפנים?

ד"ר רביעה סאבק וד"ר ראניה חוסין־פראג'

מכללת אורנים

תוכנית הלימוד של מכללת אורנים נותנת מענה לצורך בהתייחסות ייחודית לסטודנטים הערבים מתוך הכרה והבנה שהם מגיעים מתרבות המאופיינת במאפיינים ייחודיים. השוני בין הסטודנטים הערבים והיהודים מתבטא בחלק מהמקרים בקשיי שפה ובביטוי שונה של התנהגויות בכיתה בהשוואה לסטודנטים היהודים. דוגמה לכך היא שחלק מהסטודנטים הערבים ממעטים בשאילת שאלות, חלקם נמנעים מהשתתפות בדיון בכיתה, וחלקם נרתעים ממתן משוב והערכה לעמיתים בסיטואציות של הצגת רפרטים. בכתיבת עבודות ניתן לראות כי בחלק מהמקרים קיימים פערים ביכולת הניסוח.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת למידת הקורס 'התלמיד' בשפה הערבית על חוויית הלמידה של הסטודנטים בהשוואה לחוויית הלמידה שלהם בקורס משותף עם סטודנטים מהחברה היהודית הנלמד בשפה העברית. המחקר הנוכחי בחן סוגיות אלו והמשיגן תאורטית באמצעות איסוף נתונים מדיווח עצמי־רפלקטיבי של הסטודנטים.

הממצאים מעידים כי הקורס הנלמד בשפה הערבית תורם מהותית לחוויית למידה חיובית בהקשר רגשי, ומקדם תחושת ביטחון, אינטימיות ושיתוף בהקשר חברתי־תרבותי. נמצא כי מרכיבי שפה והקשר תרבותי היו מרכזיים ביותר בתפיסות הסטודנטים, וכי למרצה תפקיד חשוב בתהליך. סוגיה חשובה נוספת היא הבעת רגשות בשפת האם ללא צורך בתרגום או הסברת קודים תרבותיים: קושי שפתי יכול להתבטא בין היתר בקשיי תיווך הקודים התרבותיים של הומור ומבעי סלנג בעלי דקויות, למשל, שהבנתם קשורה בתרבות ובשימוש בלשון המדוברת היומיומית. כמו כן, עולה מדברי הסטודנטים כי למידת הקורסים בשפת האם עזרה מאוד בהשתלבות חברתית בקורס הנלמד, וייתכן שאף בקהילת הסטודנטים הערבים במכללה, היא אפשרה להם להתבטא באותנטיות וחסכה מהם מאמץ רב בהתאמת הקודים התרבותיים שלהם לעמיתיהם מהחברה היהודית.

ממצאי המחקר עשויים לסייע בעבודה עם סטודנטים ערבים הנמצאים בתהליך הכשרת מורים ולסטודנטים להוראה בכלל בחברה רב־תרבותית. במהלך ההרצאה נשתף בתובנות ובחוויות אישיות כמרצות בתוכנית באשר להשפעת המחקר על העשייה.

למידה חברתית־רגשית בהקשר תרבותי־מקומי בהכשרת מורים – האם המתכשרים הערבים בפנים?

ד"ר רביעה סאבק וד"ר ראניה חוסין־פראג'

רציונל

מטרת סימפוזיון קבוצת המחקר בנושא למידה חברתית־רגשית (SEL) היא הצגת מחקרים ופרויקט יישומי שחברי הקבוצה שותפים בהם. חוט השני העובר בין המחקרים והפרויקט שיוצגו ומחבר ביניהם, הוא קידום SEL ופיתוחה בהכשרת מורים בראייה מקומית חברתית־תרבותית. ספציפית נענה על השאלה: מה למדנו על SEL מתוך המחקר והעשייה?

- "שבר ותמורה"

יו"ר המושב: פרופ' יעל פויס

רציונל המושב

שבר ותמורה בפואטיקת האבל של מיה טבת־דיין

ד"ר ענבר רווה

מכללת אלקסאמי

ההרצאה תתמקד בפואטיקת האבל על מות האם בשירתה של מיה טבת־דיין בספריה "ויהי ערב, ויהי תוהו" (2015) ו"לאן שנצוף שם בית" (2017). פואטיקה זו מחזיקה בתוכה שני היבטים, הופכיים במידה רבה: האחד הוא של השבר – המוות החד־סטרי והבלתי ניתן לערעור של מקור החיים, והשני הוא זה של התמורה במשמעות של שינוי – של אפשרות להיחלצות מסוימת מן המשמעות המצמיתה של האובדן.

בשירים הנידונים תחת הכותרת 'שבר, משבר', ניכרת התמכרות חריפה של הדוברת לדלוזיות המעצימות את עולמה הפנימי. מדובר בסוג של שיח אינטנסיבי המסלק באופן כלשהו את העולם החיצוני והופך את המציאות האובייקטיבית טפלה לעולם הסובייקטיבי. ניכרים בו צורות שונות של הכחשה, של מיקוח, של כעס ושל דיכאון, והם ממחישים את עוצמתו הרגשית של האבל ואת המצוקה הכרוכה בו. ההרצאה בוחנת את השירים בזיקה לתאוריות פסיכולוגיות העוסקות באבל.

בשירי ה'תמורה' מתרחשת כניסה בולטת של המציאות לעולמה הפנימי של הדוברת: מציאות הטבע, מציאות המשפחה, מציאות חיי היום־יום בארץ נכר. חדירה זו מעידה על שינוי המניע את תהליך האבל ו'משחרר' אותו מתקיעותו במידת מה, ואף מעצבת אותו בתורה. העיון בשירים אלה נערך בזיקה לתאוריות בודהיסטיות על הסבל האנושי.

שבר ותמורה בפואטיקת האבל של מיה טבת־דיין

ד"ר ענבר רווה

שבר ותמורה בראי האומנות – קריאה חזותית־נרטיבית ביצירתה של ציפי עמוס גולדשטיין

ד"ר שחר מרנין־דיסטלפלד

מכללת אורנים

המאמר עוסק במונחים "שבר" ו"תמורה" כפי שהם מתבטאים ביצירה האומנותית, והוא שילב ניתוח חזותי־פרשני עם ניתוח נרטיבי. במרכזו "שבעת הרקיעים הפרטיים" של האומנית ציפי עמוס גולדשטיין, סדרת לוחות המשלבים ציור שמן, רישום ורקמה.

הסדרה היא מעין כתב חידה רב־שכבות המזמין לחקור את משמעויותיו. הסדרה "מספרת" באמצעים אומנותיים את סיפורה של האומנית באופן התואם להגדרת המונח יצירתיות כ"ניסיון, חוויה" וכ"מורכבות". חמישה צמדי ניגודים נמצאו כמרכיבים בולטים בסדרה, וכל אחד מהם מייצג דיאלוג בין שבר לתמורה: 1. כאוס ועומס צורני וחומרי אל מול סדר והיגיון; 2. התפרקות והיעדר אהבה אל מול הגנה ובית; 3. חיתוכי בד וחוט אל מול חיבורם; 4. מסרים סותרים אל מול תקשורת ושפה הניתנות לקריאה; 5. טלאי צהוב ושואה אל מול מגן דוד ותקומה.

ההרצאה תתמקד בתרגום האומנותי של שברים בחיי האומנית כפי שהם מופיעים בסדרה, ובתמורה האומנותית לאותם שברים.

שבר ותמורה בראי האומנות – קריאה חזותית־נרטיבית ביצירתה של ציפי עמוס גולדשטיין

ד"ר שחר מרנין־דיסטלפלד

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

סיכום ודיון

ד"ר קובי אסולין וד"ר ליאורה גולדמן

מערכת "דברים", מכללת אורנים

משֶבר לתמורה דיאכרונית ולתמורה סינכרונית – למידה מכוונת עצמי במחשבת החינוך

ד"ר ערן גוסקוב

מכללת וינגייט-לוינסקי

מערכת החינוך בארץ ובמדינות נוספות מתקשה להסתגל למגוון הרב־תרבותי, ההטרוגני, הדינמי והמשתנה תדיר של החברה. בהרצאה זו מוצעת הלמידה מכוונת העצמי (יוטגוגיה, heutagogy) כשינוי חינוכי־פרדיגמטי המבקש לפתור את משבר החינוך. ההרצאה תתייחס למידת קבילותו של רעיון זה (להלן, יוטגוגיה) מכמה נקודות מבט שמקורן במחשבת החינוך. בהרצאה ישורטטו קווי מתאר כלליים ביותר של היוטגוגיה, קווי השבר שהרעיון בא לתקן ודרכי התיקון שהוא מתווה.

יוצגו מספר עמדות ביקורתיות חינוכיות־שמרניות כנגד היוטגוגיה, ולצידן ומולן – הגנה אפשרית על הרעיון. תוצג התייחסות לאותן עמדות ביקורתיות של מי שלמדו בפועל בדרך היוטגוגיה. בסיום ההרצאה תחולץ תשובה אפשרית מְסַכמת לשאלה החינוכית בדבר קבילותה של דרך היוטגוגיה וזאת מתוך אמרות זרתוסטרא, גיבורו הספרותי של פרידריך ניטשה. תוך הסתייעות בתשובתו של ניטשה, תוצע בתמציתיות דרך לקבלה הדרגתית וחלקית של הרעיון היוטגוגי במכללות להוראה ובבתי הספר הממשיים בני הזמן הזה.

משֶבר לתמורה דיאכרונית ולתמורה סינכרונית – למידה מכוונת עצמי במחשבת החינוך

ד"ר ערן גוסקוב

רציונל

חוויית השבר היא חוויה שכנראה, כל אחד מאיתנו חווה או יחווה במהלך חייו, אישית ובמישרין או בעקיפין כחברים בקהילה ובחברה אנושית. יש שברים הזוכים לתיקון באמצעות תמורה ושינוי, יש שלא. מה היחס בין חוויית השבר לתמורה שיכולה להיווצר, צריכה להיווצר או אכן נוצרה בעקבותיו? שאלות מעין זו קיימות כל העת, אבל הן קיבלו משנה תוקף ורלוונטיות בעקבות ההתמודדות עם משבר הקורונה, ששינה את חיינו בשנים האחרונות, ובעקבות הקיטוב החברתי־פוליטי הקשה שחווים אזרחי ישראל.

בגיליון 16 שנושאו "שבר ותמורה", יפורסמו מאמרים מתחום חקר הספרות, מחשבת ישראל, החינוך, האומנות והחברה.

במושב נדון בביטויים של שבר ושל משבר כפי שאלה מתבטאים בתחומי דעת שונים, ונפתח צוהר למחקרים שיופיעו בגיליון הבא של כתב העת. במושב יוצגו שלושה מחקרים בשלושה תחומי מחקר: אומנות, חינוך וספרות, ולאחריהם יתקיים דיון.

יו"ר המושב: ד"ר רותי סגל

רציונל המושב

עמדות של מורים כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראת מתמטיקה ומדעים לפני הקורונה ובמהלכה

ד״ר ענת קלמר

מכללת הגליל המערבי, מכללת אורנים

ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידזנסקי, ד״ר איריס גרשגורן, ד"ר עירית לביא, ד״ר רונית קלוסקה

מכללת אורנים

ד"ר אנטולי קורופטוב

המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט

מגפת הקורונה אילצה מעבר מהיר להוראה וללמידה מרחוק בשעת חירום, ואלה שונות מלמידה מקוונת מתוכננת של טכנולוגיית מידע ותקשורת. עם המעבר ללימודי חירום מרחוק נאלצו מורים לעבור בן־לילה מהוראה פנים אל פנים להוראה בסביבה מקוונת ללא כל הכנה מוקדמת. במהלך המגפה נאלצו המורים להגיב במהירות ולהכיר כלים טכנולוגיים, חידושים ופלטפורמות שלא השתמשו בהם קודם לכן.

המחקר בדק מה היו עמדותיהם של מורים למתמטיקה ולמדעים כלפי שילוב כלים טכנולוגיים ממוחשבים בהוראת מתמטיקה ומדעים לפני מגפת הקורנה, וכיצד הן השתנו בעקבות התנסויות המורים בהוראה מרחוק במהלך המגפה.

הנתונים נאספו באמצעות שאלון כמותי שבדק את עמדות המורים כלפי שילוב טכנולוגיות מגוונות בהוראה לפני הקורונה ובמהלכה. 104 מורים למתמטיקה ולמדעים השתתפו במחקר. ניתוח הנתונים כלל סטטיסטיקה תיאורית ומבחנים סטטיסטיים נוספים. הממצאים מצביעים על עלייה בידע של המורים על סביבות למידה מקוונות הזמינות בבתי הספר שלהם. המורים ציינו כי שילבו יותר טכנולוגיה דיגיטלית במהלך המגפה, וכי המטרות שלהם בשילוב הכלים טכנולוגיים השתנו: הכלים הטכנולוגיים ששולבו שימשו בעיקר לתמיכה בתלמידים מתקשים לפני המגפה, ולביצוע חישובים בסיסיים במהלך המגפה. הם שילבו כלים טכנולוגיים לצורך יצירת סביבת למידה שיתופית, המזמנת קשר שוטף עם התלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על כי הצורך המיידי בשילוב אינטנסיבי בטכנולוגיה דיגיטלית הוביל את רוב המורים לחוות קשיים בשילוב מיטבי של הכלים הטכנולוגיים בהוראתם. המורים דיווחו על היעדר זמן הכנה, בעיות לוגיסטיות, חוסר ידע טכנולוגי ותמיכה טכנית לא מספקת בבית הספר שלהם.

מחקרים מסוג זה עשויים לשפוך אור על הידע המתמטי או המדעי הטכנולוגי־פדגוגי של מורים, ומתוך כך להציע תוכניות מתאימות לפיתוח מקצועי, וכן מצע לחשיבה על שילוב קורסים מתאימים בהכשרת מורים במכלללות להוראה.

עמדות של מורים כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראת מתמטיקה ומדעים לפני הקורונה ובמהלכה

ד"ר ענת קלמר, ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידז'נסקי, ד"ר אנטולי קופורטוב וד"ר רונית קלוסקה

עמדות ורגשות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי שילוב הטכנולוגיה בהוראה

ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידז'נסקי, ד"ר איריס ווגנר־גרשגורן, ד"ר עירית לביא

מכללת אורנים

ד"ר ענת קלמר

מכללת הגליל המערבי, מכללת אורנים

ד"ר אירה רווה

מכללת בראודה, מכללת אורנים

מורים נדרשים לעדכן ולפתח באופן תדיר את הידע ואת המיומנויות שלהם בתחום התקשוב, ולהטמיען בדרך מושכלת בהוראה. עם זאת, יש מורים שאינם מסתגלים לקצב המואץ של ההתפתחות הטכנולוגית, וחלקם אף חווים קושי רגשי במהלך רכישת מיומנות טכנולוגית חדשה. יתרה מכך, לעיתים הדבר מוביל לרגשות שליליים בקרב מורים, והדבר עשוי להשפיע גם על תלמידיהם.

המחקר הנוכחי התמקד ברגשות שחווים מורי מתמטיקה ומדעים כלפי שלושה היבטים של שילוב טכנולוגיית המחשב בהוראה: הצגת מידע ואמצעי המחשה, הערכה וביצוע חקר.

שאלות המחקר:

1. מהם הרגשות של מורים המשלבים טכנולוגיות מחשב בהוראה כלפי (א) הצגת מידע ואמצעי המחשה; (ב) הערכה; (ג) חקר?

2. האם יש מתאמים בין התפיסות של המורים כלפי מרכיבי ידע התוכן הטכנולוגי־פדגוגי שלהם (TPACK) לבין רגשותיהם כלפי שילוב כלים טכנולוגיים בהוראת מתמטיקה ומדעים? אם כן, מה הם?

משתתפי המחקר הם 91 מורי מתמטיקה ומדעים אשר ענו על שאלון כמותי המבוסס על ספרות המחקר (Koehler & Mishra, 2009; Watson et al., 1988), והופץ כ־18 חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה. ממצאי המחקר מצביעים על ליבת רגשות חיוביים שהמורים דיווחו עליהם באשר לשילוב טכנולוגיה. בדירוג הגבוה ביותר בשלושת ההיבטים היה "עניין". המורים דיווחו גם על תחושה של "מוטיבציה", "התלהבות" ועל היותם "פעילים" בשלושת ההיבטים בסדר שונה. הרגשות השליליים דורגו כנמוכים. שלושת הרגשות השליליים שדורגו במקום הגבוה ביותר היו: "חרדה", "דריכות" ו"פחד".

ניתוח המתאמים לפי סוג הרגשות העלה, כי המתאמים בין תפיסות המורים כלפי מרכיבי הידע שלהם (TPACK) לבין ממוצע הרגשות החיוביים שלהם כלפי שילוב כלים טכנולוגיים בהוראת מתמטיקה ומדעים הם חיוביים ומובהקים, ואילו המתאמים עם ממוצע הרגשות השליליים הם שליליים ומובהקים. כלומר ככל שהמורים תופסים את עצמם בעלי ידע תוכן טכנולוגי־פדגוגי רב יותר, כך הרגשות שלהם חיוביים יותר ושליליים פחות. הממצאים מצביעים על כך שמורים מפגינים בדרך כלל רגשות חיוביים כלפי שילוב טכנולוגיות ממוחשבות. ממצאים אלו עשויים לשמש מוסדות להכשרת מורים בתכנון ובפיתוח של קורסים והכשרות המביאים בחשבון התמודדות עם רגשות מורים בעת שילוב טכנולוגיה בהוראתם, בדגש על ידע תוכן טכנולוגי־פדגוגי.

עמדות ורגשות של מורי מתמטיקה ומדעים לגבי שילוב הטכנולוגיה בהוראה

ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידז'נסקי, ד"ר ענת קלמר, ד"ר אירה רווה, ד"ר עירית לביא וד"ר איריס גרשגורן

עמדות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי ידע התוכן הטכנולוגי־פדגוגי שלהם, השימושים שהם עושים בשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה והקשר ביניהם

ד"ר עירית לביא, ד"ר איריס גרשגורן, ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידז'נסקי

מכללת אורנים

ד"ר אירה רווה

מכללת בראודה, מכללת אורנים

ד"ר ענת קלמר

מכללת הגליל המערבי, מכללת אורנים

מחקרים מצביעים על כי למרות הגיוון הקיים בכלים טכנולוגיים הניתנים לשימוש בהוראה, השימוש בכלים אלה בכיתות אינו מספק. בגורמים העשויים לקדם את השימוש, בולט ידע התוכן הטכנולוגי־פדגוגי (TPACK) של המורים. תחום זה טרם נבחן די הצורך במקצועות ה־STEM.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את העמדות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי השימושים שהם עושים בטכנולוגיות ממוחשבות, את תפיסת ידע התוכן הטכנולוגי־פדגוגי (TPACK) שלהם ואת הקשר בין השניים.

שאלות המחקר:

1. מהן הטכנולוגיות הממוחשבות שמורי מתמטיקה ומדעים מציינים כי הם משלבים בהוראתם לשם הצגת מידע והמחשה, הערכה וחקר?

2. מהן העמדות של מורים למתמטיקה ולמדעים כלפי ה־TPACK שלהם?

3. האם קיימים קשרים בין עמדות מורים למתמטיקה ולמדעים כלפי ה־TPACK שלהם לבין השימושים בטכנולוגיות ממוחשבות להוראה? ואם כן – מהם ומה אופיים?

שיטת המחקר היא כמותנית, והיא כללה שאלון מתוקשב שמולא על ידי 91 מורי מתמטיקה ומדעים. השאלון המבוסס על מחקרים (Koehler & Mishra, 2009; Watson et al., 1988) כלל חמישה חלקים.

נמצא כי המורים תופסים את ה־TPACK שלהם כגבוה יחסית. לעומת זאת, המורים משתמשים בכלים טכנולוגיים בכיתה להצגת מידע והמחשה ולהערכה במידה בינונית ולצורך חקר במידה מועטה.

המתאמים בין תפיסות המורים כלפי רכיבי הידע שלהם (TPACK) לבין מידת השילוב של הכלים טכנולוגיים בהוראת מתמטיקה ומדעים בשלושת השימושים הם חיוביים, מתונים ומובהקים. כלומר ככל שהמורים מדווחים על ידע תוכן טכנולוגי־פדגוגי (TPACK) גבוה יותר, לתפיסתם, כך הם מדווחים על שימוש רב יותר בכלים טכנולוגיים בהוראה לצורך הצגת מידע והמחשה, הערכה וככלי חקר.

בהתייחס לקשר בין ידע TPACK של המורים לבין השימושים שלהם בטכנולוגיות ממוחשבות, מספר המתאמים הגבוה ביותר (13) נמצא עם השימוש בכלים טכנולוגיים לחקר, 11 מתאמים נמצאו עם השימוש בכלי הערכה טכנולוגיים, ומספר המתאמים הנמוך ביותר (9) נמצא עם השימוש בכלים טכנולוגיים להצגה והמחשת מידע. כלומר ככל שה־TPACK של המורים גבוה יותר הם משתמשים בטכנולוגיה לצורך חקר והערכה.

ממצאים אלה עשויים לסייע ביצירת קרקע פורייה למחקרי המשך הבודקים את הקשרים בין ה־TPACK של המורים והשימושים שהם עושים הלכה למעשה בשדה ההוראה. זאת ועוד, ממצאים אלו עשויים לסייע למורי מורים למתמטיקה ולמדעים בבניית תוכניות וקורסים המזמנים מענה לשימוש מושכל ומגוון של המורים בטכנולוגיות ממוחשבות.

עמדות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי ידע התוכן הפדגוגי-טכנולוגי שלהם, השימושים שהם עושים בשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה והקשר ביניהם

ד"ר איריס גרשגורן, ד"ר רותי סגל, ד"ר שירלי מידז'נסקי וד"ר ענת קלמר

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

רציונל

חשיפת הקהל לממצאי המחקרים שנערכו בנוגע לתפיסות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי ידע תוכן טכנולוגי־פדגוגי והרגשות שלהם במהלך שילוב טכנולוגיות. על בסיס הממצאים שיוצגו, יתקיים דיון על השלכות אפשריות של הממצאים על תהליך הכשרת מורים ועל פיתוח מקצועי של מורי מתמטיקה ומדעים בפועל, בנוגע לשילוב טכנולוגיות מגוונות וחדשניות בפיתוח דרכי הוראה והזדמנויות מהותיות ללמידה תוך התייחסות לרגשות המורים.

יו"ר המושב: ד"ר גלית זנה שטרנפלד

סימפוזיון קבוצת מחקר בנושא: חינוך יצירתי - שילוב אומנויות בתהליכי חינוך והוראה, למידה רגשית-חברתית והתפתחות אישית

רציונל המושב

הצגת הנושא, המחקר ומודל חיי״ם (חינוך יצירתי מעצים)

ד״ר גלית זנה־שטרנפלד, גב׳ רוני ישראלי

מכללת אורנים

היכולת ליצור וליישם רעיונות חדשים נבנתה בקרב בני האדם בתהליכים אבולוציוניים, והיא חיונית ללמידה ולהתפתחות. הנטייה הרווחת היא לתאר יצירתיות כיכולת של מחשבה מגוונת: היכולת להשיג מגוון תגובות ואפשרויות (פתרונות) – חשיבה פתוחה המאפשרת כמה פתרונות לאתגר אחד.

כשפנינו למחקר כדי לבחון באיזו דרך סביבת למידה בית־ספרית מעודדת יצירתיות ושימוש בכלים מעולם האומנויות, כדי לפתח למידה יצירתית ומשמעותית, גילינו שהמחקר הקיים בתחום זה אינו מקיף. לכן החלטנו לפרסם סקירת ספרות נרטיבית, המקיפה כמה שיותר מחקרים העוסקים בתחומים אלו. מתוך הסקירה עלה כי סביבת למידה תומכת יצירתיות מאפשרת לזמן מגוון רעיונות והצעות, ומעודדת תלמידים להעז ולהסתכן.

בעולם העבודה הנוכחי, המשתנה תדיר, מתרחשים מעברים תכופים בין עבודות, שינויים טכנולוגיים מהירים ואתגרים קהילתיים ואקולוגיים. כדי לעמוד בכל אלה, יש צורך בגמישות רבה, בהסתגלות ובחשיבה יצירתית ומגוונת. לפיכך יש לעודד חינוך יצירתי כבר בבתי הספר, כדי להכין את התלמידים לאתגרי העתיד. הסקירה מדגישה כי כלים מדיסציפלינות אומנותיות שונות, כגון אומנות פלסטית, תנועה, דרמה, מוזיקה וכתיבה יצירתית, יכולים לתרום רבות לפיתוח חשיבה יצירתית, גמישה ומעצימה. כלים כאלה יכולים להניע למידה חווייתית ומעורבות חברתית, ויש להם יכולת מוכחת בפיתוח מיומנויות חברתיות, חוסן נפשי ושיפור תהליכי למידה.

תקשורת באמצעות אומנויות מאפשרת מרחק בטוח אך בו־זמנית מקרבת, מפתחת את היכולת לפתור קונפליקטים בדרך יצירתית, את היכולת לעבוד יחד למען מטרה משותפת, ומאפשרת להעצים מעורבות קהילתית. עמדה זו נתמכת במחקרים שהראו כיצד תלמידים שהשתתפו בפעילויות אומנות בבתי הספר שלהם, הפגינו רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד, הבעה אישית גבוהה, יכולת לחשיבה יצירתית ולפתרון בעיות, וכן משמעת עצמית.

בעקבות ממצאינו פיתחנו מודל של חינוך יצירתי מעצים, המשתמש בכלים מעולם האומנות כדי לקדם חשיבה יצירתית, התפתחות אישית ולמידה משמעותית.

מודל חינוך יצירתי מעצים – חיי"ם

המודל שפיתחנו מתאר שימוש באומנויות בהקשר של חינוך יצירתי ולמידה רגשית־חברתית. הוא כולל ארבעה מעגלים, שכל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו וגם להתחבר למעגלים האחרים: מעגל ה"אני" – מניע את הצמיחה ואת ההתפתחות האישיות של הלומד (השראה, כוחות, חלומות); מעגל ה"אנחנו" – הקבוצה או הכיתה הלומדת (גיבוש חברתי, אקלים כיתה, מתן מקום לאחר ולקיחת מקום לעצמי); המעגל הבית־ספרי – עשייה אומנותית בתוך בית הספר (פרויקטים, תערוכות מסכמות, פעילויות שמשלבות אמנות ותרבות); המעגל הקהילתי – חשיפה לאומנויות של תרבויות שונות בתוך הקהילה (מוזאונים, מופעי מחול, מיזמי וידאו־ארט וכדומה).

הצגת הנושא, המחקר ומודל חיי"ם (חינוך יצירתי מעצים)

ד״ר גלית זנה־שטרנפלד, גב׳ רוני ישראלי

הצגת עבודות סטודנטיות

גב׳ איריס אוסטפלד

מכללת אורנים

גב׳ רוידה ברכאת, גב׳ אמאני סמאר

סטודנטיות במסלול לינקס, מכללת אורנים

נדגים כיצד אנו משתמשים במודל כדי לקדם תהליכי למידה והבעה אישית בקרב הסטודנטיות בחוג שלנו (שילוב אומנויות בחינוך). סטודנטיות מהחוג יציגו פרויקטים יצירתיים המראים תהליכי למידה משמעותיים באמצעות אומנויות. העבודות יראו כיצד ניתן להשתמש באומנויות בהקשר של תהליכים קבוצתיים, של היבטים של פרידה ושל סיכום וקידום תהליכי התפתחות אישיים (פרויקט "מהשראה להגשמה").

העבודות שיוצגו יובאו משתי קבוצות שונות הלומדות בחוג: שנתון ג של הלומדות הסדירות בחוג, בהנחיית איריס אוסטפלד (מנחת קבוצות ודרמה תרפיסטית), ומחזור "לינקס", קבוצה של נשים ערביות המשלימות לימודים לתואר ראשון.

הצגת עבודות סטודנטיות

גב׳ איריס אוסטפלד, גב׳ רוידה ברכאת וגב׳ אמאני סמאר

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

רציונל

המושב משלב שני חלקים: בחלק הראשון יוצגו הסבר המושגים התאורטיים הקשורים בשילוב אומנויות בתהליכי חינוך והוראה, מחקר בנושא ומודל עבודה שפותח בעקבות המחקר. בחלקו השני של המושב תוצג העבודה בשטח: הדרך לשימוש באומניות וקידום השימוש בהן כחלק מתהליכי למידה מרכזיים בחוג לשילוב אומנויות בחינוך.

יו"ר המושב: ד"ר אוהד אופז

השקת אתר מיזם המדיה הקהילתי של אורנים וסדנת הפקת מדיה קהילתית

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

השקת אתר מיזם המדיה הקהילתי של אורנים וסדנת הפקת מדיה קהילתית

ד"ר אוהד אופז, מר איתי קן־תור, מר אייל ליאון

מכללת אורנים

האם ניתן להפיק יצירת מדיה קהילתית שיתופית? כיצד? מהם האתגרים ומהם היתרונות היצירתיים ליצירה שאין לה מחבר יחיד? מה התרומה של יצירה שיתופית כזו לקהילה? האם פעולת היצירה המשותפת יכולה לתרום לבנייתה של קהילה ואף לשמש בסיס להתהוותה?

על רקע פריחתן של רשתות מדיה דיגיטליות בשנים האחרונות הפכו שאלות אלה לכר פורה ליצירות מדיה שיתופיות ולמחקרים בשדה התקשורת ותרבות המדיה. מרצים מהחוג לתקשורת באורנים יזמו שני מיזמי מדיה קהילתיים והובילו אותם במהלך שנת השבעים של מכללת אורנים.

(א) צנוברים: לרגל חגיגות ה־70 למכללה הובלנו איתי קן־תור, אוהד אופז ושירלי חיים בשיתוף קבוצת סטודנטים מיזם מדיה קהילתי משותף, שיספר את הסיפור של אורנים בעבר ובהווה, את הסיפור שלנו. הזמנו את אנשי קהילת אורנים – סטודנטים, מרצים ואנשי סגל מנהלי – ליצור סרטונים מסוגים שונים ובאורכים שונים שיבטאו את חוויית הלימודים ואת העשייה בקמפוס. במהלך העבודה על המיזם ניסינו גם לערב את קהילת המכללה בתהליכי היצירה, ואלה הניבו תוצרי מדיה מגוונים. כדי לשתף את תוצרי המיזם הוקם אתר אינטרנט ייעודי, המאגד את היצירה המשותפת, והעיון בתוצרים מאפשר להתרשם מהגישות ליצירה קהילתית ומהזיקות בין יצירת מדיה לקהילה, לחשוב עליהן ולבחון אותן. הפרויקט נערך עם סטודנטים השותפים להובלה מתוך רצון לנסח מודל של קהילה לומדת המתעדת את סיפורה ואת זהותה, בוחנת אותם ומנסחת אותם.

(ב) 70 על 70: במסגרת פרויקט ההסכתים שהוביל אייל ליאון, הוזמנו לריאיון אישי באולפן הרדיו של המכללה אנשים ונשים שתרמו לבנייה ולהובלה של אורנים לאורך שבעים שנות עבודתה. פסיפס הסיפורים שנאספו במפגש אינטימי, בגובה העיניים, יוצר דיוקן ומסמך היסטורי של עבר המכללה במהלך שבעה עשורים, והוא משקף במידה רבה את סיפורה של החברה הישראלית מזווית חינוכית.

המפגש יחל בהצגת של דוגמאות מתוך שני המיזמים ומהאתר שנבנה. בשלב השני של המפגש יתחלקו המשתתפים לכמה קבוצות עבודה, ובסיוע של מנחים מהחוג לתקשורת, המשתתפים יעלו הצעות ליצירה של סרטונים ופודקאסטים נוספים, ואף יתנסו בהפקתם של תוצרי מדיה קולית וחזותית קהילתית כדי להמשיך את המיזם ולהרחיבו, וכדי לתרום לו תוכני מדיה משלהם. בסיומו של המפגש ייערך דיון רפלקטיבי ורעיוני במיזם, באפשרויות להמשיכו ולהרחיבו באופן פעיל וברעיונות לשימוש בתשתית זו לשיתוף רעיונות וחוויות במסגרת של תוכניות לימוד וחינוך במכללה ומחוצה לה.

הסדנה תאפשר היכרות עם כלי מדיה כאמצעים לפעולה חברתית משותפת המאפשרת לקהילה לפתח זיכרון משותף ולנסח סיפור, נרטיב היסטורי וזהות.

מילות מפתח: קהילה, יצירת מדיה, רשתות חברתיות, מדיה קהילתיים, מכללת אורנים

כיתה 301 הדס

כיתה 302 החורש

כיתה 305 לוטם

כיתה 303 לבנה

כיתה 403 דולב

כיתה 202 סחלב

כיתה 203 מרווה

כיתה 204 פטל

ללוח הזמנים המלא

התמודדויות של צוותים חינוכיים עם סוגיות חברתיות-רגשיות בקרב מורים ותלמידים

הורים, ילדים ומה שביניהם

מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה

מושב החוג ללימודי ספרות וכתיבה יצירתית – הספרות העברית פנים רבות לה: מאיוב ועד דויד גרוסמן – עיונים במקרא, בשירה ובספרות ילדים

ספרות ואומנות

סוגיות חברתיות והוראה

פדגוגיה חדשנית

הוראה, למידה וזהות באוכלוסיות מגוונות

יו"ר המושב: ד"ר לורה סיגד

התמודדויות של צוותים חינוכיים עם סוגיות חברתיות-רגשיות בקרב מורים ותלמידים

״אני מזהירה את המורים החדשים –יהיה לכם עור של פיל"

מורים מתמודדים עם אלימות פיזית כלפיהם מצד תלמידיהם

“I keep warning the new teachers, you’ll have elephant skin”:

Teachers coping with physical violence perpetrated towards them by their pupils

ד"ר לורה סיגד

מכללת אורנים

Violence in schools is commonly addressed in a pupil-centered manner, focusing on the consequences for students’ well-being and mental health, even though school staff also being direct victims of physical violence. Despite the high incidence of student violence towards teachers, this phenomenon has only recently begun to gain greater researcher interest and teachers remain largely neglected in the theoretical and practical discourse. Given the grave implications for teachers’ well-being, the present study aims to fill a theoretical gap in the limited research on teacher-directed school violence by including the absent, although much needed, voices of the victimized teachers. A qualitative approach was chosen to explore the emic, insider viewpoints of teachers who have experienced student violence and to conduct a multi-layered evaluation of the meanings they attribute to their encounters. The sample included 32 elementary school teachers from different areas in Northern Israel. Participants were Jewish (n=11) and Arab (n=21) and comprised 23 women and nine men. Inclusion criteria were 5 years of seniority and at least one meaningful experience of physical violence perpetrated by their pupil(s) during their tenure as a teacher. Thematic analysis revealed two themes: The first, “shattered beliefs,” described teachers’ experiences of broken professional beliefs about the nature of teacher-pupil interactions. The second described teachers’ coping as a negotiation of extremes across their social environment, professional commitment, and interpretation of the violent event. Implications of the study highlight the need for the school community to adopt a trauma-informed approach which allows teachers’ trauma and needs to be recognized in the aftermath of violent incidents and include exploration of support from the school environment.

Keywords: school violence, teacher victims, teachers’ experiences, teacher coping, Teachers’ well being

אני מזהירה את המורים החדשים – ״יהיה לכם עור של פיל" – מורים מתמודדים עם אלימות פיזית כלפיהם מצד תלמידיהם

ד"ר לורה סיגד

תרומת השימוש בסימולציה לפיתוח מיומנויות חברתיות־רגשיות בקרב מורים ערבים בישראל

ד"ר אימאן אבו חנא נחאס

מכללת אורנים, המכללה האקדמית גורדון

ד"ר הנאדי אבו אחמד

מכללת בית ברל

ד"ר ח'אולה זועבי

המכללה האקדמית הערבית לחינוך

חוקרים התייחסו לחשיבותה של הסימולציה להתפתחותם המקצועית של מורים, אולם מעט מאוד ידוע על תרומתה לשיפור מיומנויות הלמידה החברתית־רגשית שלהם (SEL – social-emotional learning). לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד למידה מבוססת סימולציה תורמת לפיתוח מיומנויות ה־SEL בקרב מורים ערבים בישראל.

משתתפי המחקר היו מורים ערבים שלמדו לתואר שני במכללה להכשרת מורים בצפון הארץ, והשתתפו בקורס "למידה חברתית־רגשית". המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת הביקורת (n=55) השתתפה בקורס מקוון במערכת ה־Moodle. בקבוצה זו כל סטודנט למד עצמאית. קבוצת ההתערבות (n=62) למדה את הקורס בשתי דרכים: למידה עצמאית (בדומה לקבוצת הביקורת) ולמידה סדנאית סימולטיבית סביב חמשת רכיבי הלמידה החברתית־רגשית על פי המודל CASEL. המחקר נשען על הפרדיגמה המשולבת. הנתונים הכמותיים (n=117) נאספו באמצעות שאלון מיומנויות ה־SEL, שהועבר בתחילת הקורס ועם סיומו, לצד שאלון "זהות תרבותית" שהועבר במהלך הקורס. הנתונים האיכותניים נאספו באמצעות שאלון פתוח כדי ללמוד על תפיסותיהם של המשתתפים באשר לתרומתה של הסימולציה לפיתוח מיומנויות ה־SEL בקרבם.

הממצאים הכמותיים במחקר העידו על עלייה במיומנויות ה־SEL בסוף הקורס, בעיקר בקבוצת ההתערבות, בארבעה מדדים: מודעות עצמית, ניהול עצמי, קבלת החלטות ומודעות חברתית. לעומת זאת, לא היה הבדל מובהק לפני הקורס ואחריו בערכים של מדדי שאלון מיומנויות הלמידה החברתית־רגשית בקבוצת הביקורת. כמו כן, הממצאים הכמותיים הצביעו על שבחברה הערבית יש קשר בין המדדים התרבותיים – דתיות, קולקטיביות ותפיסה לא שוויונית של תפקיד האישה – לבין מיומנויות ה־SEL, וכי מדדים אלה תורמים להן.

הממצאים האיכותניים הדגישו את תפיסת המשתתפים כלפי תרומות הסדנאות הסימולטיביות להעלאת המודעות העצמית. כמו כן, הם הדגישו את תפיסת הסימולציה כמקדמת חשיבה ביקורתית וניהול עצמי וכמחוללת שינוי התנהגות מושכל ויעיל.

תרומת השימוש בסימולציה לפיתוח מיומנויות חברתיות־רגשיות בקרב מורים ערבים בישראל

ד"ר אימאן אבו חנא נחאס, ד"ר הנאדי אבו אחמד וד"ר ח'אולה זועבי

היבטים חברתיים־רגשיים בהוראה ולמידה – שלוש זירות, שלושה כיווני פעולה

ד"ר סלעית רון

מכללת אורנים

הוראה של תחום ההיבטים החברתיים־רגשיים –SEL בהכשרת מורים מזמנת אתגרים ייחודיים. בין היתר יש להתמודד עם כמה שאלות: מה לבחור מתוך שפע חומרי הלמידה הקיימים בתחום? כיצד להפוך חומרים אלו לרלוונטיים ללומדים בשלבים השונים של ההתפתחות המקצועית שלהם? איך לייצר למידה ב״שתי קומות״ בתחומים אלו – התנסות כלומדים בחוויית הלמידה ועיבוד של החומרים להוראה כמורים?

ההתמודדות עם שאלות אלו נבחנה בשלוש זירות במהלך שנת תשפ"ג: בקורס ״לקראת מעשה החינוך״ לסטודנטים בשנה א בחוג לאנגלית, בקורס ״הובלת המרחב הכיתתי״ לסטודנטים בשנה ג בתוכנית 'מסעות' ובהשתלמות לקהילת מורים למתמטיקה בחטיבות ביניים. כיווני הפעולה שנבחרו היו שונים, והם הותאמו לאוכלוסיות הלומדים.

בקבוצות הסטודנטים זומנו חקר עצמי ופיתוח מהלכי למידה, המשלבים מיומנויות חברתיות־רגשיות בדגש על דפוסי חשיבה, מוטיבציה ונחישות. בקבוצת המורים בפועל הייתה התייחסות לאלמנטים אלו ונערכו תהליכי היוועצות וסימולציה לשם חקר הפרקטיקה בשטח.

התגובות של הלומדים בכל הקבוצות העידו על חשיבות הנושא להוראה ועל הצורך בלימוד כלים ומיומנויות חברתיות־רגשיות ברמת המורה וברמת התלמידים.

בהרצאה יוצגו מהלכי ההוראה ותוצרי הלמידה וההערכה בקבוצות השונות.

היבטים חברתיים־רגשיים בהוראה ולמידה – שלוש זירות, שלושה כיווני פעולה

ד"ר סלעית רון

מנהיגותם של מנהלי בתי ספר תיכוניים ערביים בתקופה של אלימות גוברת בסביבתם

ד"ר גילת כהן

מכללת אורנים

מר עמית לביא

מכללת אורנים, והמוסד החינוכי עמקים־תבור

בשנים האחרונות גברה המודעות לאלימות הגואה בחברה הערבית, ולמחאה גוברת של ערביי ישראל כנגדה. משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית והחברתית יצרו תנאים שהגבירו את האלימות הסביבתית ואת הסיכון לאלימות בבתי הספר. במחקרים קודמים נמצא כי בתי הספר פועלים בסביבות חברתיות דינמיות המציבות אתגרים בפני מנהליהם, ולמאפייני מנהיגותם השפעה רבה על האקלים הבית־ספרי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את מנהיגותם של מנהלי בתי ספר תיכוניים בחברה הערבית בישראל על רקע משבר האלימות הגואה בזמן משבר הקורונה. למרות חשיבותה, סוגיית מנהיגות מנהלים ערבים נוכח האלימות טרם נחקרה.

המחקר הוא מחקר איכותני בגישה הפנומנולוגית. שמונה מנהלי בתי ספר תיכון ערבים בעלי ותק של שלוש שנים לפחות בתפקידם רואיינו פנים אל פנים בראיונות חצי מובנים במהלך שנת 2022.

הממצאים העיקריים של המחקר הראו כי המנהלים חשו דריכות מתמדת בשל ההשלכות של האלימות המחלחלת מהסביבה לבית הספר, ומפני שאירועי אלימות המתהווים בבית נספר עשויים לחלחל לקהילה. הם הציגו שלוש תפיסות באשר לחשיבות בית הספר על רקע האלימות: הגנה על התלמידים מחשיפה ומהתדרדרות לפשע, יצירת הזדמנות להשכלה ולשוויון הזדמנויות, וטיפוח ערכים חלופיים, דוגמת קהילתיות. המנהלים הנהיגו את ההתמודדות עם האלימות בבית הספר בשלוש דרכים עיקריות: 1. נוכחות בשטח ונגישות – בעיקר לתקשורת עם תלמידים; 2. הקשר עם ההורים – בעיקר הורי תלמידים בסיכון; 3. אופן הנהגת הטיפול באירועי אלימות חריגים: ענישה או מעורבות פעילה בפתרון סכסוכים ועוד.

המסקנות וההמלצות שעלו מהמחקר מגוונות. בהתאמה לידוע על אודות מנהלים בחברה הערבית, רוב המנהלים נקטו סגנון ריכוזי וסמכותי ונתנו מקום מצומצם לרגשות, גם בהנהגת ההתמודדות עם האלימות. המנהלים התייחסו לחמולות וליחסים ביניהן, וחלקם יישמו עקרונות של מנהג הסולחה. מומלץ שמנהלים יעמיקו את שיתוף המורים וידאגו להעצמתם, ידגישו יותר את שיתוף קהילת בית הספר, ויטמיעו תוכניות ייעודיות לטיפוח אקלים בטוח. יש להכשיר את המנהלים ואת הצוות בקידום שיח החברתי־רגשי. ראוי להתייחס למאפיינים החברתיים הייחודיים של החברה הערבית ולצרכים העולים מהשטח בתוכניות להכשרת המנהלים, בפיתוח המקצועי של הצוות ובתוכניות המניעה. פיתוח חזון לצדק חברתי, להכלה ולאחריות לקהילה עשויים לסייע ביצירת השראה ועשייה לעתיד טוב יותר.

מנהיגותם של מנהלי בתי ספר תיכוניים ערביים בתקופה של אלימות גוברת בסביבתם

ד"ר גילת כהן ומר עמית לביא

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

הורים, ילדים ומה שביניהם

'יו"ר המושב: פרופ' ענבר לבקוביץ

גידול ילדים וחינוכם במשפחות מעורבות יהודיות־מוסלמיות בישראל

ד"ר שלומית אורין

מכללת אורנים

ד"ר טל מלר

המכללה האקדמית צפת

מחקרים סוציולוגיים־אנתרופולוגיים העוסקים במשפחות מעורבות, הצביעו על כך שבני זוג במשפחות אלה חווים קשיים וקונפליקטים ייחודיים בתחומים שונים .מחקרים אחרים בחנו מהן אסטרטגיות ההתמודדות של בני הזוג החיים במשפחות אלה, ואיזו זהות נוצרת לבני המשפחה בעקבות התמודדות זו.

בישראל עולה בשנים האחרונות מספר המשפחות המעורבות, בהן גם משפחות יהודיות־מוסלמיות. מחקרים על אודות משפחות של נשים יהודיות הנשואות לגברים מוסלמים הציגו ברובם את הנשים כבאות ממשפחות קשות יום מהמעמד הבינוני־נמוך, וכנוהגות באסימילציה מלאה לתרבות הערבית – הן ברמה האישית והן בגידול הילדים.

המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת הראות של נשים יהודיות, הנשואות לבעלים מוסלמים ומגדלות יחד את ילדיהם, כלפי גידול הילדים. למחקר שתי שאלות מחקר: מהן אסטרטגיות ההתמודדות של הנשים עם הגיוון התרבותי של משפחתן בתחום גידול הילדים? איזו זהות מונחלת לילדים ולמשפחה באמצעות בחירותיהן של הנשים ובני זוגן במהלך גידול הילדים?

המחקר נערך בשיטה איכותנית תוך התבססות על ראיונות עומק חצי־מובנים עם 13 נשים יהודיות ישראליות שחיו או חיות עם בעל מוסלמי ועם ילדיהם המשותפים 5 שנים לפחות. הנשים משתייכות למעמד בינוני, בעלות השכלה תיכונית או גבוהה, ומתגוררות בערים יהודיות, בערים מעורבות או בכפרים ערביים בישראל. המחקר בוחן את דרכי ההתמודדות של הנשים בסוגיות הבאות: בחירת מקום המגורים של המשפחה, רישום הילד בתעודת הזהות, שמות הילדים, השפה המדוברת בבית, מוסדות החינוך של הילדים, חגיגת החגים והשירות הצבאי.

הממצאים מלמדים כי בודדות מקרב המרואיינות נוקטות דפוס של היטמעות תרבותית מלאה לתרבות הבעל, ואילו רוב הנשים נוקטות דפוס של הסתגלות תרבותית הדדית. הסתגלות זו נעשית לעיתים מתוך יחס של אמביוולנטיות וקונפליקטים בין בני הזוג, ולעיתים תוך משא ומתן ושיתוף פעולה, כשכל אישה נוקטת אסטרטגיה ייחודית ושונה כלפי כל סוגיה העולה בגידול הילדים.

העובדה כי הנשים נוקטות אסטרטגיות מגוונת, מלמדת כי הן מבנות מחדש את הנורמות ואת הערכים התרבותיים שאיתם הן מגיעות לחיים המשותפים לפי עמדותיהן והמשאבים החברתיים שברשותן (השכלה, תעסוקה וסביבת המגורים). אלה מאפשרים להן לקיים משא ומתן עם בן זוגן ועם סביבתן או מונעים מהן משא ומתן מעין זה. בדרך זו הזהות הנוצרת לכל משפחה אינה מונוליטית, אלא ייחודית ודינמית.

גידול ילדים וחינוכם במשפחות מעורבות יהודיות־מוסלמיות בישראל

ד"ר שלומית אורין וד"ר טל מלר

להיות אח של מתבגר עם דיכאון – צעירים מתארים את חוויות התבגרותם בתקופת בית הספר התיכון לצד אחיהם המתמודד עם דיכאון

פרופ' ענבר לבקוביץ וגב' מיכל תשובה

המכללה האקדמית אורנים

להפרעת הדיכאון השפעה על כל בני המשפחה, ולא רק על היחיד הסובל ממנה. מתבגרים החיים לצד אח המתמודד עם דיכאון נמצאים בסיכון מוגבר למצוקה ולהתמודדות עם מחלות נפשיות בעצמם. המחקר נשען על התאוריה המשפחתית של בואן (Bowen, 1978), הגורסת כי כל התרחשות בעולמו הפנימי של הפרט במשפחה משפיעה ישירות על האווירה במשפחה ועל המשתתפים בה.

מטרת המחקר הייתה להיטיב את ההבנה של חוויית ההתבגרות לצידו של אח עם דיכאון. המחקר התבסס על השיטה האיכותנית־פנומנולוגית. במהלך שנת 2022 נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 16 בוגרים צעירים בבגרות המתהווה בגילאי 18–29. ראיונותיהם תומללו ונותחו ניתוח תוכן.

אלה שלוש התמות המרכזיות העולות מניתוח הנתונים: 1. "הרגשתי שאני חיה בתוך שדה מוקשים אחד גדול": חוויית ההתבגרות לצידו של אח עם דיכאון. משתתפי המחקר תיארו כיצד מחלת הדיכאון של האח השפיעה עליהם כמתבגרים בתקופת התיכון. מניתוח הממצאים עולות תגובות מגוונות של האחים, בהן בלבול, כעס וחוסר יציבות בבית וכן הסתרה של המצב. רבים מהאחים היו עדים להתנהגויות מסכנות, וכך גברו תחושת דריכות ודאגה; 2. "ההורים שלי לא זמינים עבורי": הקשר בין ההורים לבין משתתפי המחקר בצל מחלת הדיכאון של אחיהם. כלפי הוריהם הם חשו ריחוק ואכזבה, הם מנעו מהם כאב וצער נוספים, ולא שיתפו אותם במה שעובר עליהם כמתבגרים. התחושה המרכזית הייתה של אובדן כפול – של שינוי מהותי באח ושל הורים שאינם פנויים עבורם. התוצאה היא תחושת בדידות עזה; 3. "אף אחד מהצוות בבית הספר לא ידע": משתתפי המחקר חשפו כי הצוות החינוכי לא הביע עניין במצוקתם, והם נמנעו משיח רגשי ומשיתוף מציאות החיים המורכבת בבית. רובם חששו מחוסר הבנה או משיפוטיות כלפיהם.

ממצאי המחקר עשויים להיות תשתית עבור אנשי חינוך לבניית תוכניות התערבות אישיות ומשפחתיות למתבגרים החיים לצד אחים עם דיכאון. כמו כן, הממצאים יתרמו להדרכת הורים, לפיתוח תוכניות הסברה על מתמודדי נפש ובני משפחתם ולפיתוח כלי הערכה לתוכניות אלו. אנשי חינוך יוכלו לסייע לפרט ולמשפחתו להבין טוב יותר את חווייתם של מתבגרים החיים לצידם של אחים המתמודדים עם דיכאון.

להיות אח של מתבגר עם דיכאון – צעירים מתארים את חוויות התבגרותם בתקופת בית הספר התיכון לצד אחיהם המתמודד עם דיכאון

פרופ' ענבר לבקוביץ וגב' מיכל תשובה

קשרים בין מעורבות הורים לאסטרטגיות למידה, להערכה עצמית ולהישגים בלימודים מנקודת המבט של מתבגרים ושל אימהותיהם

ד"ר נורית קפלן תורן

מכללת אורנים

׳מעורבות הורים בחינוך׳ הוא מושג המתאר טווח רחב של התנהגויות הורים שמטרתן לקדם את ילדיהם בתחומים לימודיים, רגשיים והתנהגותיים. מרבית המחקרים שבדקו מעורבות הורים בחינוך התבססו על דיווחי מתבגרים או הוריהם. המחקר הנוכחי בדק הן דיווחי אימהות והן תפיסות של מתבגרים כלפי מעורבות הורים בחינוך, וכן את הקשר שבין מעורבות הורים לבין התפקוד של מתבגרים בבית הספר.

במחקר השתתפו 449 תלמידים בכיתות ח מחמישה בתי ספר ברחבי הארץ (47% בנות) ו־126 אימהות. האימהות והתלמידים מילאו שאלונים זהים של מעורבות הורים בחינוך, והתלמידים השיבו עוד על שאלוני אסטרטגיות למידה (ויסות ומטא־קוגניציה) והערכה עצמית (כללית ובית־ספרית). מבתי הספר התקבלו ציוני התלמידים.

השערות המחקר: (1) יימצא קשר בין דיווחי האימהות לתפיסות ילדיהן המתבגרים; (2) יימצאו קשרים בין ממדי מעורבות הורים לבין אסטרטגיות למידה והערכה עצמית של המתבגרים, ואלו בתורם יהיו קשורים בהישגים בלימודים.

ניתוח גורמים מאשר לשאלון מעורבות הורים בחינוך הצביע על התאמה בין דיווח אימהות לתפיסת המתבגרים, והתקבלו שלושה ממדים למעורבות הורים: מעורבות ממוקדת בית, מעורבות ממוקדת בית־ספר ותקשורת מבוססת ידע המשקפת את מידת הנכונות של המתבגרים להיחשף בפני הוריהם ולשתף אותם במתרחש בבית הספר ובתוכניות שלהם לעתיד. על פי דיווחי האימהות על מעורבות הורים, לא נמצאו קשרים בין מעורבות הורים לבין תפקוד התלמידים בבית הספר. על פי תפיסות המתבגרים כלפי מעורבות ההורים, נמצאו קשרים בין מעורבות הורים לבין התפקוד של המתבגרים בבית הספר. כך, ניתוח משוואות מבניות הצביע על קשרים חיוביים בין מעורבות הורים על פי תפיסות המתבגרים לבין אסטרטגיות הלמידה, ההערכה העצמית וההישגים בלימודים.

ממצאי המחקר הנוכחי שופכים אור על ההתאמה בין דיווחי אימהות ותפיסות מתבגרים כלפי המבנה של המושג ׳מעורבות הורים׳. במילים אחרות, יש הסכמה בין המתבגרים לאימהות כלפי החלוקה של מעורבות הורים לשלושה ממדים. כמו כן, הממצאים מדגישים את חשיבות התפיסה של המתבגרים יותר מאשר את דיווחי האימהות כלפי התפקיד המהותי שממלאים הורים במעורבותם החינוכית בהקשרים רגשיים, התנהגותיים ולימודיים בקרב המתבגרים. משתמע מכך, שיש להביא בחשבון את האופן שבו תופסים המתבגרים את מעורבות הוריהם בחינוך, כיוון שתפיסה זו של המתבגרים קשורה לתפקוד שלהם. ככל שהמתבגרים תופסים את הוריהם מעורבים יותר בחינוך כך המתבגרים משתמשים יותר באסטרטגיות למידה, וההערכה העצמית שלהם גבוהה יותר. אלו בתורם קשורים להישגים בלימודים.

קשרים בין מעורבות הורים לאסטרטגיות למידה, הערכה עצמית והישגים בלימודים מנקודת מבטם של מתבגרים ושל אימהותיהם

ד"ר נורית קפלן תורן

אינטראקציות איכותיות בגן תורמות לרכישת העברית של ילדי עולים: מחקר התערבות בגן טרום-חובה בנוף הגליל

ד"ר סמדר דולב

מכללת אורנים

Early childhood is characterized by meaningful learning in all developmental areas, yet immigrant children face unique challenges during this significant developmental period. One of the main challenges is learning a language that is not their mother tongue. However, often teachers are not prepared to support children’s second language learning. Since most children’s learning occurs in the context of interactions with adults and peers, the proposed intervention focused on enhancing quality interactions within the kindergarten.

We hypothesized that higher gains would be seen in immigrant children’s Hebrew vocabulary and small-group gatherings’ quality of interaction in the intervention kindergarten compared to the control. One kindergarten for three-to-four years old children, in which half of the children were from Hebrew-speaking families and half were from immigrant Bnei-Menashe families speaking the Mizo language, was chosen for the pilot study. A supervision video-based intervention focusing on enhancing small-group gatherings' quality interactions was introduced. The intervention was mainly based on the CLASS (Classroom Assessment Scoring System) paradigm (Pianta et al., 2008). CLASS observations assess the quality of interactions between educators and children, and include three dimensions: emotional support, classroom management, and learning support.

Study hypotheses were confirmed. A repeated measure ANOVA showed higher Hebrew vocabulary gains in the intervention kindergarten compared to the control kindergarten. The average quality of interaction CLASS scores in the intervention kindergarten in two domains (emotional support, classroom management) were significantly higher than in the control kindergarten.

The unique challenges faced by kindergarten teachers educating immigrant children require tailored on-the-job training, as presented in the proposed intervention. An intervention focusing on playing and learning in small groups, accompanied by video-based supervision, allowed children to learn a second language more naturally and encouraged them to express their ideas and interact with veteran children. Therefore, including such interventions in kindergartens with immigrant children may benefit their language acquisition while enhancing kindergartens’ quality of interactions.

מילות מפתח: קידום אקלים גן איכותי, אינטראקציות בגן, ילדי עולים, רכישת השפה העברית

אינטראקציות איכותיות בגן תורמות לרכישת העברית של ילדי עולים – מחקר התערבות בגן טרום־חובה בנוף הגליל

ד"ר סמדר דולב

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

הוראה, למידה וזהות באוכלוסיות מגוונות

יו"ר המושב: ד"ר ברק אוירבך

רב־לשוניות ורב־תרבותיות בקמפוס

ד״ר סוזן יופה, ד״ר ברק אוירבך וד״ר בהאא׳ מחול

מכללת אורנים

קמפוסים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות מזמנים מגוון הזדמנויות לחשיפה לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות. על אף פוטנציאל זה, מרבית האינטראקציות בקמפוסים מתרחשות בין סטודנטים שלהם רקע תרבותי ורקע לשוני משותף, ואילו אינטראקציות בין סטודנטים מרקעים שונים נפוצות פחות (Summers & Volet, 2008; Gu, 2011). סביר שהדבר נובע מההיקף המצומצם של מודעות הסטודנטים לרב־תרבותיות ולרב־לשוניות בקמפוסים האקדמיים ובחברה הכללית.

שאלת המחקר העומדת בבסיס המחקר שלנו: האם מודעות הפרט לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות מובילה לסובלנות לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות בקמפוסים אקדמיים בישראל?

המשתתפים במחקר הם כ־500 סטודנטים דוברי שפות שונות ובהן עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, משלושה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל (אוניברסיטה ושתי מכללות). הסטודנטים השיבו על שאלון אנונימי מקוון, העוסק בזהותם האתנולינגוויסטית, במודעות שלהם ובעמדה שלהם כלפי רב־לשוניות וכלפי רב־תרבותיות ברחבי הקמפוס שבו הם לומדים ובחברה שאליה הם משתייכים. הסטודנטים יכלו לבחור אם להשיב על השאלון בעברית, בערבית או באנגלית. בין היתר הסטודנטים התבקשו להגדיר את עצמם כחד־לשוניים, דו־לשוניים או רב־לשוניים.

התוצאות הראו שהסטודנטים מגלים מודעות מינימלית לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות ברמה הלאומית. עם זאת, סטודנטים רב־לשוניים מודעים יותר מסטודנטים חד־לשוניים לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות בחברה הכללית ובקמפוס שבו הם לומדים. בהשוואה לסטודנטים חד־לשוניים, סטודנטים רב־לשוניים גילו סובלנות גבוהה יותר לרב־לשוניות בקורסים שבהם הם לומדים. אם כן, חשיפה לרב־לשוניות בחיי הפרט משפיעה רבות על הגברת המודעות לרב־לשוניות ולרב־תרבותיות בחברה, ומקדמת גישה סובלנית כלפי קבוצות הדוברות שפות אחרות או בעלות רקע תרבותי שונה. מממצאים אלה עולה כי תמיכה בנראות רב־לשונית ורב־תרבותית בקמפוס עשויה להוביל להגברת המודעות לרב־לשוניות והסובלנות לרב־תרבותיות. נדון בהשלכות הממצאים על התוויית המדיניות הלשונית בקמפוסים אקדמיים.

רב־לשוניות ורב־תרבותיות בקמפוס

ד״ר סוזן יופה, ד״ר ברק אוירבך וד״ר בהאא׳ מחול

השוואת הישגיהם של סטודנטים ערבים לתואר הראשון באורנים בין השנה הראשונה לשנה השנייה ולשנה השלישית ללימודיהם

ד"ר רבאח חלבי

מכללת אורנים

מחקרים מראים כי סטודנטים מקבוצות מיעוט נתקלים בקשיים רבים באקדמיה ההגמונית. הקשיים נובעים מסיבות שונות, ובהן הבדל תרבותי, שליטה בשפה ושיטות לימוד. חלק מהמחקרים מראים שהקשיים משליכים גם על ההישגים הלימודיים של סטודנטים אלה. קשיים אלה ניכרים במיוחד בשנת הלימודים הראשונה.

במחקרים שעשיתי על השתלבותם של סטודנטים ערבים באקדמיה העברית, הן באוניברסיטה העברית והן במכללת אורנים, מצאתי שסטודנטים ערבים סובלים מאותם הקשיים שעליהם דווחו המחקרים באשר לקבוצות מיעוט בעולם. לפי דיווחם של הסטודנטים הערבים, הגורם העיקרי לקשיים הוא השפה. הם דיווחו שקושי זה קריטי בשנה הראשונה, והוא אף מביא לציונים נמוכים בשנת לימודים זו בהשוואה לציוניהם בהמשך התואר.

במחקר חלוץ שערכתי, הראשון בישראל למיטב ידיעתי, בדקתי את ממצאי המחקרים בקרב סטודנטים ערבים הלומדים לתואר ראשון במכללת אורנים. המחקר נעשה בהסתמך על השוואת ממוצעי הציונים של הסטודנטים הערבים והיהודים בשלוש שנות הלימודים לקראת תואר ראשון במכללה. השוויתי בין ממוצע הציונים של הסטודנטים הערבים בשנה הראשונה, לציוניהם בשנה השנייה ובשנה השלישית, וכמו כן השוויתי את הממוצעים האלה לממוצעים של הסטודנטים היהודים שלמדו באותם חוגים. מטרת המחקר הייתה לבדוק אם יש ממש בטענות של הסטודנטים הערבים על הישגים נמוכים בשנה הראשונה בגלל קשיי קליטה, בעיקר קשיי שפה. את הנתונים קיבלתי ממחלקת מערכות מידע.

הממצאים מראים שהטענה של הסטודנטים הערבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרים שונים, נכונה. ממוצע הציונים בשנה הראשונה נמוך בכשש נקודות מהממוצע בשנה השנייה ובכתשע נקודות מהממוצע בשנה השלישית. בקרב סטודנטים היהודים ההבדל בין שנה ראשונה לשלישית הוא פחות משלוש נקודות. המסקנה המתבקשת היא שהמערכת צריכה להיערך לקליטה טובה יותר של הסטודנטים הערבים, כדי שאלה יוכלו לממש את הפוטנציאל הלימודי שלהם החל משנתם הראשונה. דרך מוצעת היא לשבץ בתוך המערכת שיעורים בשפה הערבית, שיהיו מעין עוגן שבו יוכלו הסטודנטים ״להרגיש בבית״, וכן לשתף עם אחרים את הרגשות שלהם ואת הבעיות שלהם.

השוואת הישגיהם של סטודנטים ערבים לתואר הראשון באורנים בין השנה הראשונה לשנה השנייה ולשנה השלישית ללימודיהם

ד"ר רבאח חלבי

דפוסי השתתפות של מתבגרים ובוגרים צעירים עם אבחנות של מחלות דושן ובקר בסביבות בית, לימודים, קהילה ועבודה: ממצאים ראשוניים

ד"ר יונת יבזורי

מכללת אורנים

ד"ר מיכל ויסמן־ניצן

אוניברסיטת חיפה

ד"ר דנה ענבי

אוניברסיטת McGill (מונטריאול, קנדה)

דושן ובקר (Duchenne and Becker Muscular Dystrophy, DBMD) הן מחלות הגורמות ניוון שרירים ופוגעות בתפקוד ובהשתתפות בכל תחומי החיים ובתוחלת החיים. השכיחות של DBMD בבנים עומדת על 1:5000.

התקדמות הטיפול התרופתי והעלייה בתוחלת החיים של אנשים עם DBMD במהלך העשורים האחרונים חשפו פער בידע מחקרי וקליני ביחס לצרכים, לרצונות ולחסמים של מתבגרים ושל צעירים עם DBMD, ידע שיאפשר בניית תוכניות התערבות מבוססות ראיות.

קידום השתתפות בפעילויות ובתפקידים מהותיים היא מטרת־על של כל התערבות בקרב בעלי מוגבלויות (ארגון הבריאות העולמי). השתתפות מוגדרת כמעורבות בפעילויות מורכבות (למשל: משחק, למידה, חוג) המתבצעות בהקשר מסוים (כגון משפחה, מסגרת לימודית, קהילה). אחת מגישות ההתערבות לקידום השתתפות היא גישת ה־PREP – Pathways and Resources for Engagement and Participant, המתמקדת בשינויים בסביבה ובפעילות להתאמתן לבעל המוגבלות ולטובתו. לגישה ראיות מחקריות ליעילותה במוגבלויות כגון מוטוריות, תקשורתיות וקוגניטיביות, אך היא טרם יושמה בקרב צעירים עם מחלות DBMD.

מטרות המחקר הן (א) לקדם את הידע על השתתפות של צעירים עם מחלות DBMD; (ב) להבין את הגורמים המסייעים להשתתפותם בסביבות השונות ואלה המעכבים אותה; (ג) לבדוק את יעילות גישת ה־PREP בקרב צעירים עם DBMD.

המחקר חלוצי בישראל, מבוסס על מודלים של ארגון הבריאות העולמי, מכוון לצורכי אנשים עם מחלות DBMD בישראל, וצפוי לתרום לידע על השתתפותם.

מערך המחקר משולב שיטות – כמותנית ואיכותנית: שימוש בשאלון דמוגרפי ובשאלון Youth, Young-adult participation and the Environment Measure (Y-PEM); שימוש במדריך ריאיון.

אלה הם שלבי המחקר: (א) מילוי שני שאלונים בפגישה אישית עם כל משתתפי המחקר; (ב) ראיונות של 10 ממשתתפי המחקר והוריהם (בנפרד); (ג) התערבות בגישת PREP עם 6 ממשתתפי המחקר שיביעו את רצונם לכך. המדגם יכלול 40 צעירים עם DBMD בגילאי 14–30, יהודים וערבים מישראל.

המחקר מבוצע במימון ובשיתוף של עמותת "צעדים קטנים לחולי דושן-בקר", וקיבל אישור אתיקה מהפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה.

בכנס יוצגו ממצאים ומסקנות ראשוניים של המחקר המתבצע בימים אלו.

דפוסי השתתפות של מתבגרים ובוגרים צעירים עם אבחנות של מחלות דושן ובקר בסביבות בית, לימודים, קהילה ועבודה – ממצאים ראשוניים

ד"ר יונת יבזורי, ד"ר מיכל ויסמן ניצן וד"ר דנה ענבי

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה

יו"ר המושב: ד"ר תקוה עובדיה

כיצד מתפתח ידע מתמטי של מורים המחברים בעיות באמצעות כלים טכנולוגיים?

ד"ר תקוה עובדיה

מכללת אורנים

חיבור בעיות הוא תהליך רציף או סדרה של התרחשויות שהובילו בדיעבד ליצירה של בעיה הנפתרת על ידי התלמידים, גם אם יצירתה לא הייתה מטרה ראשונית. בניתוח תהליכי חיבור בעיות יילקחו בחשבון הסיטואציה שחיבור הבעיה התרחש בה, הפרשנות האישית של המחבר והאופן שבו המשאבים המתמטיים של המחבר גויסו לתהליך החיבור (קונטורוביץ', 2013).

קיימות כמה הגדרות לעיצוב ולחיבור בעיה, האחת היא ״הגדרה המכוונת תוצר״, לפיה מנתחים את הבעיה הסופית שהוגשה ונפתרה על ידי התלמידים (Bonotto, 2013).

ההגדרה השנייה היא ״הגדרה מכוונת תהליך״, כלומר מובא בחשבון התהליך שעבר המורה בחיבור הבעיה, תהליך הכולל גיוס הידע המתמטי־מדעי ומתן פרשנויות אישיות כדי לנסח בעיה המשמעותית עבורו (Stoyanova & Ellerton, 1996). במקרה של המחקר הנוכחי הבעיות שחיברו המורים מתייחסות לידע מתמטי ממוקד, והן עוצבו באמצעות כלי טכנולוגי, כך שהכלי מסייע לפותר לחקור את התופעה המתמטית (Cai & Hwang, 2020) .

קיימת ספרות מחקר המתארת תהליכי חיבור בעיות ייעודיות לצורכי הוראה או מחקר. לא מצאנו מחקרים העוקבים אחר תהליך הכשרה של מורים לחיבור בעיות מתמטיות דווקא באמצעות כלים טכנולוגיים. עם זאת, פתרון בעיות במתמטיקה או במדעים באמצעות כלים טכנולוגיים מוכר בספרות כמקדם מוטיבציה ללמידה וגם היבטים של העמקה של הידע.

שאלת המחקר במחקר הנוכחי היא האם וכיצד ניתן לאפיין "ידע מתמטי" של מורים מניתוח תהליך חיבור הבעיות שחיברו באמצעות כלים טכנולוגיים?

המחקר הוא מחקר איכותני (מסוג חקר מרובה מקרים) המתייחס לניתוח יומני תיעוד של חמישה־עשר מורים המלמדים מתמטיקה בבתי ספר על־יסודיים, שחיברו בעיות מתמטיות לצורכי הוראה, ושילבו בהן כלים טכנולוגיים. ממצאי המחקר מתייחסים למנגנון המתאר את המרכיבים ואת הגורמים להתפתחות הידע המתמטי של המורים תוך אינטראקציה עם חיבור הבעיה, עם הוראתה ועם החשיבה הרפלקטיבית בכל אחד מהשלבים, ולקראת חיבור הבעיה הבאה. ניתוח הנתונים בוצע על ידי מסגרת תיאורית של בול ועמיתיה (2008Ball et al., ), המתייחסת למונח ״ידע מתמטי להוראה״.

בהרצאה אתמקד בידע מתמטי להוראה שהתפתח תוך כדי חיבור בעיות כגון: ידע על מושג מתמטי, משפט מתמטי, ייצוג מתמטי חדש לאותו מושג, ייצוג דיגיטלי חדש למשפט מתמטי, פתרון חדש לבעיה מוכרת והגדרה מתמטית רחבה למושג מתמטי ידוע.

כיצד מתפתח ידע מתמטי של מורים המחברים בעיות באמצעות כלים טכנולוגיים?

ד"ר תקוה עובדיה

עיבוד קוגניטיבי של מידע מתמטי: היבטים רגשיים וסמנטיים

גב' לילך לייזר יבין

מכללת אורנים, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה

בהנחיית פרופ' אורלי רובינשטיין

אוניברסיטת חיפה

תפיסה רגשית של מידע מתמטי יכולה להשפיע על הישגים במהלך שנות בית הספר, ובהמשך – על בחירות מקצועיות. זאת ועוד, רגשות שליליים כלפי מתמטיקה יכולים להביא להימנעות ממתמטיקה או מבחירה במקצועות מדעיים.

כדי לבחון רגשות מודעים ואף בלתי מודעים ניתן להשתמש בבחינת מדדים פיזיולוגים. מחקרים קודמים מצאו כי התרחבות קוטר האישון הוא מדד פיזיולוגי לבחינת מאמץ קוגניטיבי ורגשי. כדי לחקור את ההיבטים הפיזיולוגיים, השווינו את העיבוד של מילים מתמטיות, מילים ניטרליות ומילים עם ערכיות שלילית על ידי מדידת שינויים בקוטר האישון כמדד למאמץ קוגניטיבי ומאמץ רגשי. במחקר השתתפו 30 מבוגרים (16 נשים, גיל ממוצע 27.68).

ממצאי המחקר הראו כי תגובות אישון נמצאו כרגישות למידע עם טעינות רגשית. ספציפית – חשיפה למילים מתמטיות הובילה להתרחבות קוטר האישון, בדומה למילים עם טעינות רגשית שלילית ובשונה ממילים ניטרליות. המחקר ממחיש את ההיבטים הפיזיולוגיים של רגשות ושל מאמץ קוגניטיבי בחשיפה למידע מתמטי. מסקנות המחקר מדגישות את הטעינות הרגשית והסמנטית שבהתעסקות עם מתמטיקה. הן מחדדות את הצורך להפנות את תשומת הלב לתחושות העולות בעת התמודדות עם מצבים מתמטיים, ובהמשך – להקצות משאבים והתייחסות לרגשות אלו כחלק מהתמודדות עם מתמטיקה.

עיבוד קוגניטיבי של מידע מתמטי – היבטים רגשיים וסמנטיים

גב' לילך לייזר יבין בהנחיית פרופ' אורלי רובינשטיין

הטמעת חינוך בגישת STEM בשילוב SEL בתהליכי הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה

ד"ר מיכל נחשון, ד"ר רותי סגל, ד״ר אסנת אלדר

מכללת אורנים

ד"ר אמירה רום

האוניברסיטה הפתוחה

מטרת העל של החינוך היא הכנה מיטבית של האדם להתמודדות עם אתגרי המאה ה־21. לפיכך, עולה הצורך בפיתוח חשיבה אינטגרטיבית בהוראת STEM כמו גם טיפוח מיומנויות SEL, וזאת כחלק מתהליך ההכשרה וההתפתחות המקצועית לאורך החיים.

מטרת המחקר היא לבחון את תהליכי העיצוב הפדגוגי של קורסים בגישת STEM בשילוב SEL במסגרת הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה בבית הספר היסודי. תהליך זה לווה באמצעות שלושה מחקרים המבוססים על פרדיגמות מחקר שונות: מחקר עצמי־רפלקטיבי ושילוב בין השיטה האיכותנית ולשיטה הכמותית.

המחקרים נערכו בכמה מסגרות: (א) בקורס סמינריון משותף לחוג להוראת מדעי הטבע והסביבה ולחוג לחינוך מתמטי בהשתתפות 10 סטודנטים; (ב) בקורס סמסטריאלי בתוכנית לתואר שני בהוראת מדעים ומתמטיקה בבית הספר היסודי בהשתתפות 14 סטודנטים; (ג) בהשתלמות מורים בהיקף 70 שעות בבית ספר יסודי בהשתתפות 30 מורים מתחומי דעת שונים.

שאלות המחקר הן: (1) מהם עקרונות העיצוב הפדגוגי שיושמו בקורסים להטמעת גישת ה־STEM בתהליכי הכשרת מורים למדעים ולמתמטיקה?; (2) כיצד באים לידי ביטוי מרכיבי האינטגרטיביות ושינויים בתפיסת ה־SEL בהוראת ה־STEM ביחידת הלימוד שפיתחו המורים בהשתלמות המורים?

באמצעות מחקר עצמי־רפלקטיבי של מנחות קורס סמינריון בחינוך מתמטי ומדעים בבית הספר היסודי, נמצאו עקרונות עיצוב להטמעה של גישת STEM, בהם למידת עמיתים, עידוד לחשיבה באמצעות רפלקציה אישית ושיתופית, ייצוג ויזואלי קונקרטי של נתונים, נגישות למגוון מקורות מידע ודוגמאות לפעילויות STEM, ולמידה אוטונומית באמצעות בניית הנחיות לתכנון ולבקרה של מערך שיעור.

הקורס שמטרתו להטמיע את מרכיבי STEM נבנה בגישה אינטגרטיבית. בניתוח שאלון מקדים למורים בהשתלמות נמצאו היבטיSEL מגוונים והם יעומתו מול היבטי SEL לצד מרכיבי STEM בגישה אינטגרטיבית במשימת הסיכום.

המחקרים בתהליכי ההכשרה ופיתוח מקצועי של מורים להוראה בגישת STEM שופכים אור על תאוריות בהוראה ועל יישומן בהתאמה לתוכניות הלימודים בבית הספר היסודי. לתהליכים אלו המלווים במחקר עשויה להיות תרומה להתפתחותם המקצועית של המורים בשלבים השונים ובחשיפתם לרפרטואר תוכני־פדגוגי עשיר לקראת ההוראה בשדה ובמהלכה.

STEM הטמעת חינוך בגישת

בשילוב למידה רגשית-חברתית בתהליכי הכשרה והתפתחות מקצועית של מורי מדעים ומתמטיקה

ד"ר מיכל נחשון, ד"ר רותי סגל, ד"ר אמירה רום וד"ר אסנת אלדר

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

פדגוגיה חדשנית

יו"ר המושב: גב' תמר שיזף

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

פדגוגיה חדשנית: הצגה של עשייה חוגית במסגרת קול קורא פריזמה

יושבת ראש: גב׳ תמר שיזף, המרכז לקידום ההוראה במכללת אורנים

תוכנית "פריזמה" מתמקדת בשילוב טכנולוגיה וחדשנות פדגוגית במוסדות להכשרת מורים. במסגרת קול קורא שיצא למוסדות מטעם "פריזמה" ומשרד החינוך החוגים במוסדות הרלוונטיים הוזמנו להציע תוכניות להטמעת חדשנות פדגוגית במסגרת חוגית.

בעקבות עבודה מאומצת והדוקה עם תוכנית "פריזמה" בשנתיים שחלפו, זכתה מכללת אורנים בהיקף המקסימלי בקול הקורא, הכולל מימון להטמעת חדשנות פדגוגית בחמישה חוגים, ובמיזם אחד.

• החוג ללשון העברית בראשות ד"ר אושרי זיגלבוים

• החוג לחינוך חברתי קהילתי בראשות ד"ר מרב אבן־חן סלומון

• החוג והתוכנית לחינוך מתמטי בראשות ד"ר רותי סגל

• החוג לחינוך מיוחד בראשות ד"ר יערה הרמלין־פיין

• תוכנית ההכשרה לעל־יסודי בראשות ד"ר ראניה חוסיין פראג'

• מיזם רג"ב בראשות ד"ר דני מירז

נציגי הגורמים הזוכים יציגו את המטרות שבהן בחר החוג להתמקד, את דרך העבודה ואת העשייה עד כה. תהליך ההטמעה עודנו בעיצומו, ויוצגו מצב ההטמעה של התהליך, התובנות הראשוניות וכן רעיונות להמשך.

דרכי ההטמעה שונות ומגוונות, והן כוללות פיתוח מקצועי של סגל החוג באמצעות הכשרות מוטות טכנולוגיה, אימוץ כלים דיגיטליים ושילובם בהוראה, שימוש בסימולציות לצורך למידה, למידה בסיוע מומחים חיצוניים, סיורי למידה, ליווי מחקרי של העשייה החוגית, פיתוח טכנו־פדגוגי ועוד.

צוות המרכז לקידום ההוראה מוביל מקצועית את התהליך כולו. ד"ר איריס וגנר־גרשגורן מלווה את התהליך מחקרית, מתוך כוונה להפיק תובנות מעשיות לצורך הרחבת ההטמעה של פדגוגיה חדשנית בכלל המכללה.

סיכום ממצאי הביניים של הליווי המחקרי יוצג אף הוא.

פדגוגיה חדשנית: הצגה של עשייה חוגית במסגרת קול קורא פריזמה

יו"ר המושב: פרופ' לילך לב ארי

סוגיות חברתיות והוראה

"מבקשי מקלט אריתראים בתל אביב: לנצח חסרי מעמד? בין שייכות לניכור"

ד"ר אריה הרשקוביץ ופרופ' לילך לב ארי

מכללת אורנים

כמעט ארבעה אחוזים (3.6%) מאוכלוסיית העולם הם מהגרים, מרביתם מרצון, השואפים לשפר תנאי חייהם. אחרים (כ־100 מיליון) מהגרים מכורח רדיפות, אסונות טבע או עוני קשה. בקרב האחרונים ניתן להבחין בין מבקשי מקלט הפונים לקבלת הגנה בינלאומית במדינה אחרת, לפליטים הנתונים לחשש מוכח מרדיפות על רקע גזע, דת ולאום. מרבית המהגרים מעדיפים להגיע ל"ערי עולם" המאפשרות מציאת תעסוקה ואפשרויות השתלבות רבות יחסית, והן מכונות גם "ערי הגעה" (arrival cities). בערים אלה המדיניות נעה על רצף בין מתן מעמד ארעי ועד שילוב מלא בכל תחומי החיים.

במחקר הנוכחי התמקדנו ביוצאי אריתריאה בישראל שמספרם הוא 20,479, ולמעלה ממחציתם חיים בדרום תל אביב. ההגירה מאריתריאה לישראל פסקה לחלוטין בשנת 2017. המניעים העיקריים של המהגרים מאריתריאה הם המשטר הדיקטטורי והמלחמה הממושכת עם אתיופיה. שאלת המחקר המרכזית הייתה כיצד תופסים מבקשי המקלט מאריתריאה את השתלבותם בתל אביב? האם הם חשים שייכות לעיר, או זמניות וניכור? המחקר נעשה בגישה איכותנית דרך ראיונות חצי־מובנים עם מבקשי מקלט (N=10), עם בעלות תפקיד בעיריית תל אביב ועם פעילים בארגונים אזרחיים (N=12). נציג בהרצאה את הממצאים על מבקשי המקלט בלבד.

לפי הממצאים המרכזיים, המרואיינים מציינים שלמרות היותם חסרי מעמד מבחינת המדינה, הם נחשבים תושבי תל אביב, והם זכאים לקבל שירותים של חינוך ורווחה. לעזרתם באים גם ארגונים אזרחיים, המעניקים ייעוץ משפטי ותעסוקה, ופועלים לקידום עניינם בדעת הקהל, במשרדי הממשלה ובכנסת. עוד העלו הראיונות עימם, שלמרות תחושת השתלבות מסוימת בחיי העיר ותחושת "בית", יש גם עלבון: "שקופים, לא שווים שום דבר, זרוקים". הם חשים במעין "לימבו" – מצב ביניים בהמתנה להחלטה, כאשר הם נתונים לתנאי העסקה זמניים, להכנסה נמוכה, ילדיהם לומדים בבתי ספר נפרדים, והם מנועים מהפעולות הבסיסיות ביותר, כמו הרשמה ללימודים או קבלת רישיון נהיגה. לפיכך, ומשום שהם חיים בישראל כבר למעלה מעשור, מומלץ לגבש מדיניות, בדומה למצב הקיים במדינות אירופה, להגדרת מעמדם מחדש – עבור אלה שנבצר מהם להגר, ובעיקר עבור הדור הצעיר שהתחנך בישראל ורואה כאן את עתידו.

מבקשי מקלט אריתראים בתל אביב – לנצח חסרי מעמד? בין שייכות לניכור

ד"ר אריה הרשקוביץ ופרופ' לילך לב ארי

בין מיפוי להעצמה: קול המורים בשילוב מדע אזרחי בבתי ספר

גב' דלית לן

מכללת אורנים

ד"ר קרן דליות, ד"ר שגיא דליות, פרופ' אילת ברעם צברי

הטכניון

"סימני דרך למרחב נגיש" הוא פרויקט מדע אזרחי מתחום הגאו־אינפורמציה, ששולב בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. ׳מדע אזרחי׳ הוא תחום חקר המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בשיתוף פעולה עם מדענים. בעשור האחרון חל גידול מרשים בהיקף מחקרי מדע אזרחי בתחומי דעת שונים, והתפתח מחקר על תרומתם למדע, לחברה ולאזרחים המשתתפים. ההכרה בפוטנציאל הטמון בלמידה באמצעות מדע אזרחי הובילה להגדרתו כפרקטיקה פדגוגית חדשנית ולגידול במספר הפרויקטים המשולבים בבתי ספר.

במסגרת פרויקט "סימני דרך למרחב נגיש" תלמידים ומוריהם השתתפו במיפוי במרחב הבנוי. המיפוי כלל איסוף נתונים (למשל, מעברי חצייה ומדרכות) באמצעות אפליקציה ייעודית. הנתונים שמופו והוזנו אוטומטית למפות קוד־פתוח מאפשרים למדענים לחשב מסלולי הליכה בטוחים לאנשים עם לקות־ראייה. כחלק מהשילוב בבתי ספר, עוצבה תוכנית פרויקט ששימשה מצע להתאמות במסגרת שותפות בין אנשי המחקר – המדען וחוקרת החינוך ששימשה גם כמנהלת הפרויקט, לבין אנשי הפרקטיקה – המורים.

במחקר נבחנו המטרות שלשמן בחרו המורים לשלב את הפרויקט, הדרכים שבהן התאימו אותו לכיתתם, ותבניות ההפעלה שאפיינו את הגישור של המורים בין מטרותיהם לבין הוראת התוכנית בפועל. המחקר נערך בגישה איכותנית בהשתתפות 19 מורים ששילבו את הפרויקט בלימודי גאוגרפיה בשנים תשפ"א ותשפ"ב בבתי ספר תיכוניים.

ממצאי המחקר חשפו שתי תמות מרכזיות המתארות את מטרות המורים בבואם לשלב את הפרויקט: מטרות ערכיות־חברתיות ומטרות למידה של ידע ומיומנויות גאוגרפיים. נתגלו גם מטרות משנה הקשורות להשתתפות במדע האזרחי.

בחינת מידת המרכזיות השונה של מטרות המורים והאופנים שבהם התאימו את הפרויקט לכיתתם, הובילה לחשיפה של מניפת תבניות הפעלה לשילוב פרויקט המדע האזרחי בבית הספר. באלה: מדע אזרחי כמנוף ללמידת גאו־סייבר, מדע אזרחי כמנוף ללמידה מבוססת מקום המקדמת חקר היישוב, וכן מדע אזרחי כמנוף לשותפות עם הקהילה.

מחקר זה שופך אור על חלקם המהותי של המורים בקידום האוריינות הגאוגרפית של תלמידים ובהנעת שותפות בין מדענים, חוקרי חינוך, מורים, תלמידים והקהילה בשילוב מדע אזרחי בבית הספר. זאת ועוד, המחקר מצביע על החשיבות לכך שהעוסקים בשילוב מדע אזרחי בבתי ספר, יעבדו בשיתוף פעולה כדי ליצור דרכים מיטביות המשלבות תאוריה ומעשה, ויכירו במקום המיוחד של המורה בשותפות זו.

בין מיפוי להעצמה – קול המורים בשילוב מדע אזרחי בבתי ספר

גב' דלית לן, ד"ר קרן דליות, ד"ר שגיא דליות ופרופ' אילת ברעם צברי

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

מוטיבציות זהות: מהן וכיצד אפשר לנצל אותן לטובת והעבודה שלנו מול סטודנטים?

גב' לורי אברמסון

אוניברסיטת בר־אילן, מכללת אורנים

בהנחיית ד"ר אלי שכטר

אוניברסיטת בר־אילן

Developing a strong, resilient professional identity is a vital task for beginning teachers. The alarming rate of early teacher attrition calls into question the strength of teachers' professional identity. Many studies on attrition have focused on environmental and contextual factors, while few address teacher identity. Developmental psychologists maintain that identity develops through a transition from exploration processes leading to commitments. Through the question of how novice teachers evaluate their identity commitment to teaching, we propose that the exploration process within commitment evaluation includes a mechanism of weighing whether one's personal identity motives are satisfied. Vignoles' Motivated Identity Construction Theory (MICT) presented six identity motives (self-esteem, continuity, distinctiveness, meaning, efficacy and belonging) that cause people to strive for identities that satisfy certain ways of seeing oneself. Thus, personal identity motive satisfaction may impact a psychological shift from exploration to a stronger commitment to teach, whereas frustration may cause the teacher to leave teaching altogether. Data was collected in two research studies via semi-structured interviews and questionnaires from 50 third- and fourth-year education students and new teachers. Evidence was found for the presence of personal identity motives in stories about career selection and teaching experiences. This paper seeks to add an additional component to the current model for teacher education and mentoring that considers the developmental stage of emerging adulthood and the use of personal identity motives as a basis for evaluating novice teachers' commitment to classroom teaching. We will suggest practical applications of these findings to the field of teacher training and professional development and invite feedback. Tools for mentors and students may shed light on what happens to teacher identity when identity-relevant issues arise, helping to resolve such conflicts and to positively impact students' commitment to the profession.

מילות מפתח: זהות מורים, התפתחות זהות מקצועית, הדרכת מורים, מוטיבציות זהות, מחויבות לזהות מקצועית

*המחקר ממומן על ידי הISF.

מוטיבציות זהות – מהן וכיצד אפשר לנצל אותן לטובת העבודה שלנו מול סטודנטים?

גב' לורי אברמסון

ספרות ואומנות

יו"ר המושב: ד''ר טלי גיל-שוורצברג

השתקפות המציאות המעוותת בסיפור הקצר מאוד הפלסטיני

ד"ר סמאח ספורי ח'ורי

מכללת אורנים

מטרת המחקר הייתה לחשוף את הקשר שבין המציאות הפלסטינית לאחר הנכבה של שנת 1948, ובין תרומתו של הסיפור הקצר מאוד, בהצגה המעוותת של מציאות חייהם של הפלסטינים בישראל, בגדה, ברצועת עזה ובפזורה. במחקר אני מנסה להוכיח שהסיפור הקצר מאוד הפך לז'אנר הספרותי המוביל, במיוחד משנות השמונים. מבנה הסיפור הקצר מאוד, הטכניקות שלו, האירוניה העומדת בבסיסו, התמונות המעוותות שהוא מציג והסמליות שמאחורי הדמויות והאירועים – כולם הכשירו אותו להיות הז'אנר שמייצג את המציאות הפלסטינית המעוותת בדרך המובהקת ביותר.

מחקר זה התחקה גם אחר הטכניקות שתרמו לביטויה של מציאות מעוותת זו, תוך מציאת נקודות הדמיון והשוני המאפיינות את הסיפור הקצר מאוד בגזרות הפלסטיניות השונות. הטכניקות שחקרתי הן הגרוטסקה, הקריקטורה, הציניות, הפרדוקס והדיסטופיה.

בהרצאתי אציג את אחת הטכניקות החושפות את המצב המשברי והמתלקח – טכניקת הסתירה (פרדוקס), שרויז מגדיר כאמירה מסוימת שלכאורה אינה נראית נכונה, אך היא נכונה ברובד הפנימי שלה (Ruiz, 2015: 200). הסתירה יכולה להיות מילולית או התנהגותית, ולהציג דילמה העוברת על דמות מסוימת. הסתירה מניעה את הקורא לחשוב על הדילמות ועל הנושאים הסותרים זה את זה בצורה אחרת. חשיבה זו יכולה לחולל שינויים במחשבות הקורא, לשפר את ידיעותיו או לשנות את אמונותיוDustin, 1994: 53) ).

לפי פרסברג, כל הסוגות הספרותיות, ואלה שאינן ספרותיות, יכולות לכלול בתוכן פרדוקס כלשהו, בכל אמת יש שקר, ובכל שקר טמונה אמת. לכן כל קורא צריך לשאול את עצמו מה מסתתר מאחורי האמת, ומה מסתתר מאחורי הפרדוקס, כדי שיוכל לגלות את המידע הנסתר ולפרש את הטקסט אחרת (Presberg, 1994: 50).

בהרצאתי אדון בשלושה טקסטים שבהם בולטת טכניקת הפרדוקס. הסיפורים הם (א) "בן אביו" (ابن أبوه) מאת הסופר פארוק מואסי מבאקה אלגרבייה; (ב) "סיפורו של התפוח" (حكاية التفاح) מאת הסופרת סבאח קלאזין מעזה; (ג) "קרקס" (سيرك) מאת סופרת הפלסטינית־ירדנית סאמיה אלעטעוט.

המחקר הראה שהמציאות המעוותת שבה חיים הפלסטינים בכל הגזרות משפיעה רבות על הנושאים שבהם עוסקים הסופרים הפלסטינים ועל טכניקות העיוות שבהן הם משתמשים. בעקבות ההשוואה שערכתי בין הסופרים הפלסטינים בישראל התברר לי כי סופרים אלה התייחסו לנושאים הפוליטיים בצורה הומוריסטית ואף סימבולית, והם השתמשו בציניות ובביקורת סמויה בסיפוריהם. במקביל, סופרי הגדה, סופרי רצועת עזה ואף סופרי הפזורה ביטאו את חולשתם ואת מצב מחייתם הקשה מול העושק והרודנות ואת אי־יכולתם לשנות את המצב הקיים. מפלטם היה להשתמש בדיס־אוטופיה ובעיוות כדי לבטא נאמנה את מצבם.

שפתם של הסיפורים משקפת את המציאות המעוותת ואת הדמויות הסובלות מסתירות נפשיות ומחשבתיות כתוצאה ממה שהן חוות ורואות במציאות זו. מרכיבי המשפטים והסמנטיקה מצויים בסתירות, ולפעמים אף משקפים היגיון פגום המבטא את אי־יכולתו של האדם לעכל את המציאות.

לפרדוקס העלילתי יש תפקיד בולט בהצגה חזקה וחדה של נושאים, דרך יצירת פער בין הרובד הגלוי של הטקסט לבין הרובד הסמוי: ככל שהמציאות מעוותת יותר, כך הפרדוקס מתעצם ואף השפעתו על הקורא חזקה יותר. זאת ועוד, הפרדוקס מסייע להבליט את הפער בין המצוי לרצוי, את תחושת הפרט בחוסר האונים להגשים את חלומותיו, וכן את איבוד האמונה ביכולתו לחולל שינוי. נמצא כי טכניקת הפרדוקס בולטת בקרב הסופרים מהגדה המערבית, מעזה ואף בקרב הסופרים הפלסטינים בישראל.

השתקפות המציאות המעוותת בסיפור הקצר מאוד הפלסטיני

ד"ר סמאח ספורי ח'ורי

מזאבות בודדות לקהילה של זאבות: מחקר פעולה משותף של מדריכות פדגוגיות במכון לאומנות

ד''ר טלי גיל־שוורצברג, גב' נועה לוין־חריף וגב׳ מיקי צדיק

מכללת אורנים

לפי התפיסה העכשווית של מקבלי ההחלטות, החינוך לאומנות הוא 'בלתי־תועלתני', מאחר שאינו משרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים. תפיסה זו מחלחלת לשדה החינוך ומשפיעה על שיקוליהם של מנהלות, של מחנכים, של הורים ושל תלמידים, ובכך דוחקת את האומנות מליבת מערכת החינוך.

לעומת זאת, מתפיסת התפקיד של המדריכות הפדגוגיות לאומנות עולה ההכרה בחשיבות החינוך לאומנות כמקצוע המטפח תרבות, המקדם חברה רב־תרבותית ולא־אלימה, והמחזק את תחומי הרגש, הקוגניציה והאסתטיקה של הלומד. המדריכות רואות את עצמן שגרירות של תחום האומנות במערכת החינוך ואחראיות לעיצוב דמותן של המורות לאומנות בעתיד.

ההדרכה הפדגוגית באומנות היא זירה בין־תחומית הכוללת שלושה תחומי דעת (חינוך, תולדות האומנות, יצירה), הנלמדים לאורך תוכנית ההכשרה של אומנים-מורים במכון לאומנות. במסגרת אימוני ההוראה המדריכות מנחות את הסטודנטיות ביצירת הקשרים חדשים בין שלושת התחומים שישמשו תשתית להוראה בין־תחומית.

למכון לאומנות במכללת אורנים מודל הדרכה ייחודי, שבו המדריכות הפדגוגיות עובדות ללא תמיכה של מורות מאמנות בבתי הספר. שיטה זו דורשת מהמדריכות להרחיב את נפח עבודתן בהשוואה למדריכות שעובדות עם מורות מאמנות, כנהוג בתוכניות הדרכה מקבילות.

מטרתו של מחקר הפעולה השיתופי שיזמו מדריכות פדגוגיות במכון לאומנות, הייתה לבחון את מודל ההדרכה הקיים ואת התאמתו לצורכי הצוות והסטודנטים במציאות המשתנה במאה ה־21.

במסגרת המחקר נבחנו הערכים המקצועיים, המטרות ודרכי הפעולה של צוות המחקר. במקביל, נחקרו נושאים אלה במודלים שונים של ההדרכה הפדגוגית להוראת אומנות, המתקיימים במכללות אחרות. המחקר כלל איסוף נתונים וניתוחם, קריאה בספרות המקצועית ושיח פדגוגי – באופן ספירלי. מהלך זה תרם להמשגה מחודשת של תפיסת תפקיד המדריכה הפדגוגית על מורכבויותיה, לגיבוש התובנות וליישומן בשדה ההדרכה.

חשיבות המחקר מתבטאת בהסתכלות הביקורתית על תחום ההדרכה הפדגוגית להוראת אומנות והרחבת הידע על נושא זה, הנעדר כמעט לחלוטין מהספרות המקצועית. המחקר תרם להעצמה מקצועית של חברות הצוות הפדגוגי כסוכנות שינוי במכללה ולהדרכה העדכנית והמקצועית.

המפגשים שקיימנו לצורך המחקר יצרו מרחב לחידוד סוגיות משותפות שזימן הקשבה, התייעצות, השראה וחוויה של שותפות. כך, ממקום שבו כל אחת מאיתנו הרגישה קצת כמו ''זאבה בודדה'', הפכנו ל''קהילה של זאבות''.

מזאבות בודדות לקהילה של זאבות: מחקר פעולה משותף של מדריכות פדגוגיות במכון לאומנות

ד''ר טלי גיל־שוורצברג וגב' נועה לוין־חריף

למשוך בחוטים – דיאלוג ככלי אוצרותי, אומנותי וחינוכי

גב' אדלה משען

מכללת אורנים

בהרצאתי אציג מחקר המבוסס על תערוכה שהתקיימה במכללת אורנים בפברואר 2022. בניתוח הפרויקט הובאו בחשבון שתי הנחיות יסוד: הפרקטיקה האוצרוּתית היא כלי ביטוי אומנותי, והדיאלוג הוא אסטרטגיה אוצרותית וחינוכית. במפגש בין שתי הנחות אלה נוצרה תערוכה המזמנת דיאלוג ללא היררכיה בין האוצר, האומנים וקהל המבקרים. התערוכה הייתה כלי לביטוי אומנותי המבוסס על דיאלוג רציף עם האומנים שהשתתפו בה. המחקר התבסס על התאוריות האוצרותיות והאומנותיות של Rogoff, O'Neill, Ofrat ו־Irwin ועל התאוריות החינוכיות של Dewey, Freire ו־Ranciére.

הגישה המתודולוגית מבוססת על שתי דרכי מחקר: (א) מחקר חינוכי מבוסס אומנות (A/B/E/R), המשלב בין נורמות וקריטריונים של מחקר במדעי הרוח והחברה לבין העשייה האומנותית. שימוש במתודולוגיה זו מקדם את הקשר בין הפרקטיקה הפדגוגית לזו של האומן והחוקר; (ב) A/R/Tography, הכוללת את היצירה האומנותית, את החוקר, את המחנך ואת הסטודנטים. למחקר כמה מטרות: (א) להרהר במתודולוגיות חדשות של אוצרות תערוכות; (ב) לטפח דיאלוג בין כל המרכיבים – אומנים, אוצרים וקהל המבקרים, מבלי שיהיה מבנה היררכי; (ג) להעצים את מערכת היחסים של המבקרים עם האומנים, עם יצירותיהם, עם האוצר ועם חלל התצוגה; (ד) להציע את האסטרטגיה האוצרותית כאמצעי חינוכי.

המחקר נעשה עם האומנים סילביה מילגיר, אוסבלדו רומברג, אלחנדרה אוקרט ומיקי קרצמן, עם הסטודנטים בקורס ״תערוכה כדיאלוג״ ועם האוצרת.

כלי המחקר העיקרי היה הדיאלוגים שנערכו עם האומנים. הדיאלוגים הוקלטו, צולמו, תומללו וקודדו לתמות. צולמו והוקלטו גם הפעילויות שהתקיימו במהלך התערוכה. התערוכה הייתה הפלטפורמה שהמחקר בוצע עליה ובתוכה.

בהתבסס על המפנה החינוכי, המתייחס להשפעה של פורמטים ומודלים פדגוגיים בשדה האוצרות, הצלחנו לטפח דיאלוג שבו כל אחד מהמשתתפים תרם מניסיון החיים שלו, והעצים לא רק את התערוכה, אלא גם את כל המשתתפים. הדיאלוג והפעילות האומנותית שביצעו הסטודנטים, הולידו הבנה עמוקה יותר של המורשת התרבותית המגוונת של כל המשתתפים והזדהות עימה.

האינטראקציה בין המפנה החינוכי באומנות לבין A/R/Tography יוצרת פרדיגמה אוצרותית וחינוכית חדשה. אפשר ליישם אסטרטגיות אלו בחינוך לאומנות בבתי הספר, ולהופכן לכלים דידקטיים ופדגוגיים של אומנות פלסטית.

למשוך בחוטים – דיאלוג ככלי אוצרותי, אומנותי וחינוכי

גב' אדלה משען

"אומנות הדפסית" בסדנת התחריט ע"ש אריה רוטמן במכון לאומנות באורנים

ד"ר אלה קריגר ועיינה שני

מכללת אורנים

התחריט שייך לשיטת הדפס השקע, שבה הצבע מצטבר בחלקים השקועים של הפלטה. הכנת הפלטה לקראת הדפסה כוללת ציפוי, מריחה, חשיפה לחומרים שונים וחריטה. בהדפסה עצמה ממקמים את הפלטה על מכבש גלילי, מניחים עליה נייר לח, מכסים אותם ולוחצים אותם זה אל זה במכבש. סדנת התחריט במכון לאומנות באורנים מציעה את כל המכשור הנדרש להכנת הדפסים. הסדנה הוקמה על ידי אריה רוטמן בשנת 1979, ומאז עיצוב הסדנה נשאר כפי שהיה – המכבשים, חדרי החומצות, האקווטינטה והאספלט נותרו במקומם. דורית רינגרט, אשר למדה מרוטמן את טכניקות התחריט עת שימשה לו אסיסטנטית, הובילה את לימודי ההדפס במשך עשרים שנה, והפכה את הסדנה למקום מפגש בין סטודנטיות, אומניות, מרצות וחוקרות.

כאשר התחלנו ללמד בסדנה לפני שלוש שנים, ראינו לנגד עינינו כמטרה לפתוח את הסדנה לאופני פעולה מגוונים, ולייצר מחשבה רב־תחומית סביב הפעולה ההדפסית. שאפנו לאפשר צורות אומנות אשר מגיבות לתנאים הטכניים שבסדנה, גם אם אינן עונות לקטגוריות המסורתיות של תחריט. לשם כך, פיתחנו שיטת הוראה המעודדת יצירה בהשראת התנאים הפיזיים שבסדנת התחריט, כלומר יצירה של "אומנות הדפסית״. הסבנו את תשומת הלב של הסטודנטיות למכשור בסדנה (למבנה של המכבש, לדוגמה), הובלנו שיח כיתתי העוסק באלמנטים הללו ובחוויות הפיזיות העולות מתוכם (כמו הלחץ שיוצר המכבש לשם העברת הדימוי מהפלטה לנייר), ועודדנו את הסטודנטיות להגיב להם ביצירה. בביקורת העבודות הכיתתית התייחסנו להיבטים הפיזיים של הסדנה ולאופן שבו הסטודנטיות התייחסו אליהם בעבודותיהן.

המחקר הנוכחי בוחן כיצד תנאי העבודה בסדנת התחריט משפיעים על היצירה של הסטודנטיות, ואילו תכנים ואופני ביטוי עולים ביצירותיהן, גם כאשר אלו אינם עונים על הקריטריונים המקובלים של הדפס. זהו מחקר מבוסס הוראה, הנשען על המסגרת התאורטית של הממד החומרי בהדפס. הנחת היסוד היא שהממד הטכני מהדהד חוויות גופניות ונפשיות, ומזמן יצירה משמעותית. תוך שימוש בשיחות עם הסטודנטיות וניתוח אסתטי של יצירותיהן, נראה כיצד התנאים הטכניים בתחריט מהווים כר פורה שלתוכו אפשר לצקת עולמות תוכן אישיים.

"אומנות הדפסית" בסדנת התחריט ע"ש אריה רוטמן במכון לאומנות באורנים

ד"ר אלה קריגר וגב' עיינה שני

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

יו"ר המושב: ד"ר אילת אטינגר

מושב החוג ללימודי ספרות וכתיבה יצירתית – הספרות העברית פנים רבות לה: מאיוב ועד דויד גרוסמן – עיונים במקרא, בשירה ובספרות ילדים

רציונל המושב

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

פואטיקה שטנית: שלוש קריאות בספר איוב

ד"ר יחיל צבן

אוניברסיטת תל־אביב, מכללת אורנים

בסקר שנערך לא מכבר בארצות הברית בקרב אלפי אנשים, דיווחו יותר מחמישים אחוזים מן הנשאלים כי הם מאמינים בקיומו של השטן. גם בישראל האמונה בשטן לא פסה. רבנים מייעצים לתלמידיהם כיצד להימנע מפיתוייו, עינו הרעה אחראית על מסחר ער בקמיעות, ופוליטיקאים חביבים מאשימים השכם והערב את מתנגדיהם בחבירה לצד האחר.

הרצאה זו מבקשת להתחקות אחר כור מחצבתו הספרותי של השטן, היינו תיאור דמותו העלומה בספר איוב, לעמוד על האופן שבו היא נעה על קו התפר בין בדיון למציאות, ולבחון כיצד היא חותרת תחת המיתוס התאולוגי ומכוננת אותו כמבדה אומנותי ותופעה אמונית.

חלקה הראשון של ההרצאה יבחן קצרות את השטן מפרספקטיבה גנאלוגית ופילולוגית, ויציג את שאלת קיומו כאבן השתייה של פילוסופיית הנאורות. חלקה השני של ההרצאה יטפל בדרכי הניסוח של השטניות בספר "איוב", במהתלותיה העלילתיות ובתגובות המרתקות שהן מעוררת אצל פרשני המקרא. החלק השלישי יבקש להציג את השטניות כעמדה פואטית דרך שתי סוגיות: האם הספרות היפה אינה כשלעצמה שטנית? והאם קיימת תצורת קריאה דמונית?

פואטיקה שטנית – שלוש קריאות בספר איוב

ד"ר יחיל צבן

"עומק" ספרותי כהתנסות גופנית וצלילית: קריאה בשיר מאת לאה גולדברג כמקרה מבחן

מר יוני ליבנה

מכללת אורנים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

האם אפשר לחשוב על 'עומק' ספרותי לא רק כמטפורה פרשנית? קריאה בשיר ידוע מאת לאה גולדברג, השיר הפותח את מחזור "משירי ארץ אהבתי", תסייע לדיון בשאלה זאת. כתיבה ביקורתית ועיתונאית שהתייחסה למחזור בעשורים האחרונים התמקדה בשאלות חוזרות: האם השירים מתארים את מולדתה הליטאית של גולדברג או נוף ארץ־ישראלי? האם "ארץ אהבתי" היא מרחב גאוגרפי או מדומיין?

בניגוד לדיון כזה, המבקש לחלץ מהטקסט רובד משמעות מקודד, עמום וחבוי, ננסה להפוך את היוצרות ולשאול: האם אפשר לזהות בשירה של גולדברג מנגנון פואטי המעודד קוראים להכריע אם "ארץ אהבתי" היא מקום קרוב או רחוק, ממשי או מטפורי? לשם כך, נציע תפיסה אחרת של ׳עומק׳ כהתנסות ספרותית: ׳עומק׳ כהתייצבות גופנית ומוזיקלית מול פני השטח הכתובים.

נתמקד במרכיב ספציפי בעיצוב הצורני והפרוזודי של השיר, כסוגיה שהביקורת התעלמה ממנה כליל: תבנית חריזה המייצרת אפקט מוזיקלי של קרבה ומרחק, האצה והאטה, היחלשות והתעצמות. התופעה הזאת מביימת את הקריאה כהאזנה לגוף מתנגן ומתנועע, והיא מכינה את הקרקע לרגע המפורש שבו הטקסט מתאר את עצמו כ"שיר ותיבת־נגינה".

ההרצאה מתבססת על פרק מתוך עבודת דוקטורט בהכנה.

"עומק" ספרותי כהתנסות גופנית וצלילית – קריאה בשיר מאת לאה גולדברג כמקרה מבחן

מר יוני ליבנה

יסוד האש בשירתה המוקדמת של זלדה

גב' מיטל ניסים

אוניברסיטת תל־אביב, מכללת אורנים

המשוררות יונה וולך וזלדה התיידדו בשנות השישים של המאה העשרים ונוצר ביניהן דיאלוג ספרותי. קשר זה אינו נזכר בסיפור ההיסטוריוגרפי השושלתי של השירה העברית, המתייחס לשירת גברים קנונית בלבד (גלוזמן, 2008, עמ' 132).

בחיבורה הקלסי "הטרוסקסואליות כפויה והקיום הלסבי" (1980) טענה אדריאן ריץ' כי משחר התרבות יצרו נשים רשתות ענפות של קשרים עם נשים אחרות, קשרים המבוססים על תשוקה ועל עניין. ואולם אלו נותרו מחוץ לתיאורים ההיסטוריים ולא נתפסו בתורת גורמים המעצבים את ההיסטוריה והמשנים אותה (ריץ', 2006, עמ' 179). בהשראת הביקורת הפמיניסטית ובהמשך לטענתה של ריץ' אני קוראת את שירתן המוקדמת של יונה וולך ושל זלדה כזירה שבה נשים מגיבות זו לזו תוך ניסיון להעמיד סיפור היסטוריוגרפי שהוא גם של נשים. קריאתי חושפת את העקרונות המארגנים המשותפים למעבדותיהן הפואטיות, עקרונות שנבעו מתוך הדיאלוג השירי שהתקיים ביניהן ובין כל אחת מהן לבין ידידותיהן המשותפות – המסאית עזה צבי והסופרת פנינה כספי. בהרצאתי אני מבקשת להצביע על שירתה של זלדה ככזו המתאפשרת על רקע העצמה והשראה בין נשים, ולחלצה מחיבוק הדוב של השיח הלאומי־דתי שבו היא כלואה.

הדיאלוג הספרותי שהתקיים בין וולך לבין זלדה הושפע מיחסה של זלדה ליסוד האש, המזוהה במחשבה הקבלית עם גאווה ועם מרדנות, אך גם עם קדושה ועם התלהבות רוחנית. זלדה נמשכה לדמותה של וולך, שסימלה עבורה את בני גזעה "אדירי החופש והחלום", האש עצמה, אך גם נרתעה ממנה ומשירתה. יחסיה של זלדה עם יסוד האש היו מורכבים תמיד; מצד אחד כותבת זלדה במכתב לצבי: "נרתעתי מאש השירה שאוכלת חומות וסייגים" ומצד שני, לדברי צבי, היא הייתה גאה בשייכותה אליו (זלדה, 2014, עמ' 150). בדבריי אתייחס לשייכותה המודחקת של זלדה ליסוד האש כפי שהיא באה לידי ביטוי במכתב לוולך ובשני שירים: "דמדום העקרה" ו"המשתה". אראה כיצד דמותה של הדוברת כלואה בין האש הפראית לבין האש הריטואלית, וכיצד יחסה המורכב ליסוד האש מכונן את המתח שבין הגלוי לבין סמוי בשירתה המוקדמת.

יסוד האש בשירתה המוקדמת של זלדה

גב' מיטל ניסים

מיכל רובנר בחדר הילדים: קריאה ב׳חיבוק׳ לדויד גרוסמן ומיכל רובנר כיצירת אומנות

ד"ר גוני בן־ישראל קסוטו וד"ר אתי גורדון גינזבורג

מכללת אורנים

בשנת 2021 צוין עשור לפרסום ׳חיבוק׳, ספר הילדים שכתב דויד גרוסמן, ורשמה ועיצבה האומנית הרב־תחומית מיכל רובנר. ׳חיבוק׳ הוא סיפור על אם ובן המטיילים בשדה ועל השיחה שהם מקיימים על בדידות ועל נבדלות. באתר של הוצאת הספרים ״עם עובד״ שבה יצא הספר לאור, הוא מתואר כ"ספר יפהפה, שמספר בפשטות ובחמימות על אהבה ובדידות וחיבוק. ועל ילד אחד, יחיד ומיוחד, שאין עוד כמוהו בכל העולם."

הרישומים של רובנר ל׳חיבוק׳ יוצאי דופן בהשוואה לאיורים המלווים את ספרי הילדים של גרוסמן שקדמו לו, אבל גם בהשוואה לספרי הילדים שנכתבו אחריו, ובהם ׳נסיכת השמש׳ (2015), ספרם המשותף השני של גרוסמן ורובנר. בהרצאה נציג את הסיבות לחריגות זו תוך התייחסות לפואטיקה הוויזואלית של רובנר, התייחסות הנעדרת כמעט לחלוטין בפרשנויות שנכתבו על הספר עד כה. כמו כן נתייחס לשיתופי פעולה נוספים של רובנר וגרוסמן, ובמיוחד נבקש לעמוד על משמעותה של הבחירה בדימוי של רובנר ׳Point; קצה׳ להופיע על כריכת ׳נופל מחוץ לזמן׳, הספר שפרסם גרוסמן באותה השנה שבה פורסם ׳חיבוק׳ (2011).

אנו מבקשות לטעון כי הבנת האומנות של רובנר היא מפתח לקריאה ב׳חיבוק׳, וכי אי אפשר להבין את ׳חיבוק׳ ולעמוד על מורכבותו ללא התייחסות לתפיסת העולם האומנותית של רובנר ולאופן שבו היא מתבטאת בנושאים ובמוטיבים הבולטים בעבודותיה. קריאה כזו לא נעשתה עד כה, הן בשל ההיכרות המצומצמת של הציבור הישראלי הרחב עם רובנר ועם עבודותיה, והן בשל תיוגו של ׳חיבוק׳ כספר ילדים. בהרצאתנו נציע קריאה של ׳חיבוק׳ כטקסטתמונה (imagetext) או כספר תמונה (picturebook), כספר אומנות וגם כספרות חוצת־גיל. רק כך, לשיטתנו, אפשר להבין אותו במלוא מורכבותו.

מיכל רובנר בחדר הילדים – קריאה ב״חיבוק״ לדויד גרוסמן ומיכל רובנר כיצירת אומנות

ד"ר גוני בן־ישראל קסוטו וד"ר אתי גורדון גינזבורג

רציונל

הספרות מלווה את החיים מלידה ועד מוות ומלמדת אותנו על עצמנו מבעד לזולתנו. במושב שתי מרצות ושני מרצים יחשפו דמויות, צלילים, אמצעים ספרותיים ואפילו איורים, כמפתחות לפענוח הטקסט. מתוך כך תוצג טעימה מהמגוון ומהשפע המשמשים אותנו בתחום. נצא למסע מרתק חוצה סוגות, שתחילתו בשטן ובמיתוס, המשכו בשירה הלירית של משוררות בעת החדשה, וסופו – בסיפור 'פשוט' לכאורה על אם ובנה בימינו. מטרת המושב היא חשיפה למחקר המגוון המתבצע בחוג לספרות ולכתיבה יצירתית, והצגת הדרכים לניתוח עומק של יצירות מהספרות העברית בכלים של המחקר הספרותי.

כיתה 306 ערבה

כיתה 301 הדס

כיתה 302 חורש

כיתה 202 סחלב

כיתה 303 לבנה

EDGE בניין המחוננים(קומת קרקע) - מרחב

ללוח הזמנים המלא

הוראת היצירה והוראה עם יצירה: מטרות, דרכים וערכים

היסטוריה במבט אחר: עבר בין אנתרופולוגיה והיסטוריה

החוג למקרא

סיפורי הוראה

שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה-שדה חינוכי להטמעת תהליכי למידה מבוססי טכנולוגיה

תוצרי החוג לשפה וספרות אנגלית

הוראת היצירה והוראה עם יצירה: מטרות, דרכים וערכים

יו"ר המושב: ד"ר מיה מזור טרגרמן

רציונל המושב

הרצאה שלישית: 15:40–16:00

אומנות הסיפור (storytelling) – חידוש מסורת עתיקה והקשריה החינוכיים

ד"ר יואל שלום פרץ

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אומנות הסיפור (storytelling) היא אומנות עתיקת יומין. אין תרבות שלא פעלו בה מספרי סיפורים עממיים לצד מספרים מקצועיים, והתרבות היהודית בכלל זה. אותם המספרים העבירו את הסיפורים מדור לדור במסורת אורלית ארוכת שנים.

בשנות השישים של המאה הקודמת חודשה מסורת הסיפור בצורתה המודרנית, תחילה בארה"ב, ובהמשך – בכל ארצות המערב, וישראל בכללן. מסורת הסיפור שבה ותפסה את מקומה כאומנות ורבלית לצד אומנות התיאטרון ואומנויות בימה נוספות. בהרצאה אדגים את כוחה של אומנות הסיפור ככלי מהותי בהוראה, בחינוך ובהעברת תכנים הומניסטיים ומדעיים כאחד. אעשה זאת באמצעות סיפורים ואחלוק חוויות מניסיוני העשיר כמספר. אתמקד ברזיה של אומנות הסיפור המודרנית בישראל ואציג את השימוש שניתן לעשות בה לצורכי הוראה וחינוך של ילדים ומבוגרים.

אומנות הסיפור (storytelling) – חידוש מסורת עתיקה והקשריה החינוכיים

ד"ר יואל שלום פרץ

הרצאה שנייה: 15:20–15:40

״מפגש בין קו לכתם״

מר עודד הירש

מכללת אורנים

בספרו ׳מהי אומנות׳ משנת 1897 מחדד לב טולסטוי נקודה פואטית חשובה: ״אומנות היא פעולה מכוונת אשר במסגרתה מעביר אדם רגש שחווה בעצמו לבן אדם אחר״.

במהלך השנתיים האחרונות פיתחתי פרקטיקת יצירה מונחית, המפגישה סטודנטים עם אנשים שעברו טראומה אישית קשה. יחדיו הם יוצרים עבודת אומנות רב־תחומית הנוגעת בשורשי ההתמודדות הרגשית של משתתפי הסדנה.

בהרצאתי אציג את תהליך העבודה ואת תוצרי הסדנאות שהעברתי בקבוצות של אחים שכולים ואלמנות צה״ל ממלחמת יום הכיפורים. אלה יצרו עם סטודנטים ממגוון מוסדות ותחומי ידע סרטוני אנימציה לזכרם של האהובים אשר נפלו בקרבות. עבודת היצירה המשותפת כוללת פעולה במגוון תחומים – ציור, צילום, עבודה פיסולית, הקלטת קול ועבודה עם סאונד. אדגים כיצד חיבור בין היצירה האומנותית למאמץ התמידי הנגזר מהאובדן, מאפשר לפתוח דלתות נפש, גם אם היו חתומות בבריח במרוצת שנים.

״מפגש בין קו לכתם״

מר עודד הירש

סרטי עדות בהוראת ידע קשה

ד"ר אוהד אופז

מכללת אורנים

תלמידינו וילדינו פוגשים במדיה את מה שאנחנו מתקשים, ולעיתים קרובות לא מעיזים, ללמד בכיתות. אם כן, עד כמה אנחנו מכירים את עולמם התרבותי־חברתי של "בני דור המסכים" ושותפים לעולם זה? במה ניתן לצייד אותם, מלבד הערות חלולות, כדי שיוכלו להתמודד עם האתגרים וליהנות מההזדמנויות הייחודיות שמאפשרת התקשורת לדיון מעמיק בנושאים מורכבים?

שושנה פלמן (Felman, 1992) ודבורה בריצמן בעקבותיה (Britzman, 1998) רתמו את המונח הפרוידיאני "ידע קשה" בהתייחס להוראת תכנים מורכבים, ועמדו על הזיקה בין עדות בקולנוע, באומנות ובספרות לבין פדגוגיה המבקשת להתמודד עם אירועים היסטוריים טראומטיים כמו השואה ומוראותיה, ג'נוסייד ועוד.

עדויות בתקשורת נושאות אפשרויות רבות־עוצמה לשיתוף רעיונות וחוויות, והן פותחות פתח מיוחד להתמודדות עם "ידע קשה". התוכנית "עדות ותהודה" מקיפה כמה קורסים וסדנאות המתקיימות בחוג לתקשורת ובתוכנית להוראת מדעי הרוח והאומנויות לתואר שני. התוכנית מבקשת להתמודד עם סוגיות אלה מתוך התמקדות במופעים שונים של עדות במדיה. הצעתה של שושנה פלמן להביא לכיתה עדות למשברים היסטוריים טראומטיים באמצעות יצירות אומנות, קולנוע וספרות (פלמן ולאוב 2008) היא נקודת מוצא לדיון בקשר בין עדות לפדגוגיה.

הסטודנטים בתוכנית נחשפים למסורת העדות שהתהוותה בקולנוע, בווידאו ובטלוויזיה מאז השואה ומלחמת העולם השנייה, ושהשפעתה ממשיכה ומתגברת בעצם ימים אלה ברשתות חברתיות כמו יוטיוב, אינסטגרם וטיקטוק. בשיאו של התהליך הסטודנטים יוצאים לתעד סרטי עדות בקהילות ובמשפחות האם. אתיקת ההקשבה האמפתית של דורי לאוב (פלמן ולאוב 2008) משמשת מצפן בתהליך מורכב זה של תיעוד זיכרונותיהם הכואבים של אחרים.

משתתפי התוכנית עורכים את התיעודים ומוסיפים רבדים של פואטיקה ומבע קולנועיים אל העדויות המבוססות על דיבור מתוך מחויבות לשאת אותן אל קהלי נמענים. בכך הם יוצרים סרטי תעודה קצרים ומטלטלים המאפשרים התמודדות לימודית וחינוכית עם נושאי ידע.

בהרצאה יוצגו יסודות הגישה להוראת "ידע קשה" באמצעות יצירה של תכנים תקשורתיים, ויוצגו דוגמאות שיצרו הסטודנטים לשימושים של יצירת מדיה בהוראת תכנים מסוג זה.

סרטי עדות בהוראת ידע קשה

ד"ר אוהד אופז

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

רציונל

שילוב יצירה במסגרת הוראה נעשה לעיתים קרובות באחת משתי דרכים: הראשונה תופסת את היצירה כמטרה מרכזית ללמידה, כמו במסגרת לימודי אומנות, כתיבה יוצרת, או הפקת תכנים תקשורתיים; השנייה רותמת את כוחות היצירה לצורך למידה של תכנים בתחומי דעת אחרים ומגוונים.

בסימפוזיון נציג את שני האופנים שבהם תורמת יצירה לתהליכי חינוך והוראה.

ד"ר אוהד אופז ומר עודד הירש יציגו יצירות שנוצרו כחלק מלימוד של שני כלים אומנותיים – הפקת סרטי עדות והפקת יצירות סטופ־מושן. ההדגמה תראה כי יצירה מאפשרת למידה כשהמילים נאלמות, וזאת באמצעות עיבוד יצירתי של תכנים מורכבים ו'קשים' כמו זיכרון, טראומה ושכול. כן יודגם כיצד תהליכי היצירה מקדמים ומפתחים בקרב הלומדות והלומדים מיומנויות של המאה הנוכחית, כמו חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת לפתרון בעיות, גמישות ועבודת צוות.

ד"ר יואל שלום פרץ ידגים שימוש בכלי אומנותי של סיפור סיפורים לצורך הוראת תכנים מגוונים, ויסביר מדוע דרך התקשורת הזו היא אמצעי מהמעלה הראשונה להוראה חווייתית, סוחפת, מערבת ויעילה.

שלוש ההדגמות יציעו, אפוא, תשובות לאתגרי החינוך וההוראה בעידן של תחרות מתמדת על תשומת לב הלומדות והלומדים, כמו גם ליעדים המורכבים של פיתוח המיומנויות של הבוגרים והבוגרות בעשור הנוכחי.

סיכום הסימפוזיון ושאלות: 16:00–16:30

יו"ר המושב: ד"ר איריס גרשגורן

סיפורי הוראה

סיפורי חיות – למידה אינטגרטיבית של מדעים וספרות

ד"ר איריס וגנר־גרשגורן

מכללת אורנים

למידה אותנטית ורלוונטית המקושרת לחיי היום־יום היא בסיס ללמידה חווייתית, פעילה ומערבת. למידה אינטגרטיבית היא אחת הגישות שבעזרתן אפשר לזמן למידה אותנטית ורלוונטית שתוביל להוראה וללמידה משמעותיות. למידה אינטגרטיבית מדגישה את מכלול תהליך הלמידה בהיבט הקוגניטיבי (המתייחס לידע ולמיומנויות) ובהיבט האָפקטיבי (המתייחס ללמידה רגשית־ חברתית). אפשר לזהות שלוש גישות להוראה וללמידה אינטגרטיביות: למידה רב־תחומית, למידה בין־תחומית ולמידה על־תחומית.

בהרצאה תוצג דוגמה לשימוש בגישה האינטגרטיבית להוראת מדעים וספרות, כשנקודת המוצא היא הקניית מיומנויות משותפות וחוצות דיסציפלינות של מיון, סיווג ואפיון.

אדגים יחידת לימוד – "סיפורי חיות" – שפותחה ושנלמדה בגישה האינטגרטיבית להוראת מדעים בנושא של מיון בטבע בכלל ומיון בעלי חיים ואפיונם בפרט (עופות, זוחלים, דגים, דו־חיים ויונקים) ולהוראת הספרות בנושא הסוגות הספרותיות (סיפור קצר – עממי או לא עממי, משל, אגדה ושיר). את היחידה פיתחו מורה למדעים ומורה לספרות, והיא נלמדה בכיתות ה–ו בבית ספר יסודי למדעים ולאומנויות בצפון הארץ. היחידה נלמדה במסגרת מערכת השעות בבית הספר (30–40 שעות) תוך שימוש במרחבי הלמידה בבית הספר (כיתה, ספרייה, חדר מחשבים ועוד). הלמידה נעשתה בחלקה בכלים טכנולוגיים (מצגות, סרטונים, לומדות, חקר־רשת וכד') ולצידם בעזרים שאינם טכנולוגיים (ספרים, חוברות, סיור לימודי וכד').

יחידת הלימוד נשענת על מגוון של עקרונות פדגוגיים הקשורים בהוראה מבוססת פרויקטים ותוצר, למידה שיתופית, בחירה אישית, מיומנויות מטא־קוגניטיביות, תהליכי משוב ורפלקציה, ויסות עצמי, אוריינות מידע וידע, אוריינות שפה והבעה, פיתוח יצירתיות, מיומנויות ביצוע, ביטוי עצמי ויצירה אישית או קבוצתית. כל אלה יודגמו בעזרת חומרים מתוך יחידת הלימוד.

יחידת לימוד זו מציעה מודל פשוט המבוסס על שלבים לפיתוח יחידת פעילות בגישה האינטגרטיבית. בהרצאה יידונו גם הצעות לזיהוי הזדמנויות ללמידה אינטגרטיבית והתנאים ליישומה בכפוף לתכנים (תוכניות הלימודים) ולמשאב האנושי (המורים וצוות החינוך בבית הספר).

סיפורי חיות – למידה אינטגרטיבית של מדעים וספרות

ד"ר איריס גרשגורן

"בית ספר סיפור": ספר הילדים כשער לחוויה חינוכית מיטיבה במציאות הישראלית

גב׳ רויטל יהלום חכמוב וגב׳ מורן מיטב

מרכז ספרות ילדים ע"ש מרים רות, מכללת אורנים

ספרים וסיפורים פותחים פתח ללמידה משמעותית בבית הספר ובגן. אשת החינוך "מספרת הסיפורים" מאפשרת לילדים להיכנס לעולמות של יצירתיות ודמיון, של סקרנות וחקר, של שעשוע ושל אמפתיה. ספרי ילדים איכותיים, אוצרות של תרבות מהארץ ומהעולם, הם "שער" למצוינות שפתית, אישית ותרבותית ולחוויה לימודית אחרת. בעזרת הסיפור הילדים נפגשים עם משאלות כמוסות ותחושות של "אפשר", וכך נפתחת דלת לתהליכים חינוכיים מיטיבים ומצמיחים. הסיפורים, השירים והאיורים בספרי הילדים, תורמים לפיתוח מסוגלות רגשית, ומקדמים את יכולת הביטוי האישי והרגשי של הילדים בתהליכים קבוצתיים ויחידניים. אם כן, ספר הילדים הוא כלי המחבר בין עולמות האומנות והתרבות לפדגוגיה ולחינוך.

המודל הפדגוגי ״בית ספר סיפור״ פועל משנת תשפ"ב בארבעה בתי ספר יסודיים בראש העין במתכונת מלאה או חלקית. עד כה הצטברו כ־300 שעות פעולה. דרכי הפעולה כוללות עבודה עם צוות הניהול ומנהלת בית הספר, עם בעלי התפקידים, עם צוותי ההוראה ועם קהילת ההורים. הן מבוססות על פיתוח כלים וביצוע הכשרות, וכן על ליווי אישי וקבוצתי לצוותים. לטובת המודל נבחרו ספרי ילדים רלוונטיים לפי הגילים השונים. בהרצאה נספר על המודל הפדגוגי "בית ספר סיפור" ועל ההטמעה שלו בבתי ספר רחבי הארץ, כחלק מפעולת מרכז ספרות ילדים ע"ש מרים רות במכללת אורנים.

"בית ספר סיפור" – ספר הילדים כשער לחוויה חינוכית מיטיבה במציאות הישראלית

גב' רויטל יהלום חכמוב וגב' מורן מיטב

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

היסטוריה במבט אחר: עבר בין אנתרופולוגיה והיסטוריה

יו"ר המושב: ד"ר ירון ג'אן

"כֻּל שִי פְרֶנְגִ׳י בְּרֶנְג׳י" – היפ הופ ערבי או מערבי? ניאו־אוריינטליזם ומחקר תרבות פופולרית במזרח התיכון

ד״ר איריס פרוכטר־רונן

מכללת אורנים, אוניברסיטת חיפה

השפעתה של מוסיקת ההיפ הופ על החברה ועל הפוליטיקה בעולם הערבי נחקרה רבות במגוון דיסציפלינות, והתמקדה לרוב בפרדיגמת ההתנגדות התרבותית כחלק משיח ההתנגדות הפוליטית. לרוב סצנת ההיפ הופ במדינות ערב מתוארת במחקר המערבי כגרסה המקומית למוסיקת הראפ שצמחה בארה"ב כמחאה נגד דיכוי השחורים ולמען שוויון זכויות.

כחלק מתפיסה ניאו־אוריינטליסטית המחקר האקדמי והתקשורת במערב נוטים למסגר את הראפ הערבי כז'אנר אומנותי המועתק מן התרבות האמריקאית, והמבטא התנגדות פוליטית וחברתית. בכך קיימת התעלמות מן הדינמיקות הפנימיות ומן המסורות הערביות המקומיות (כגון מוסיקת ׳טרב׳ או ׳דבכה׳), שהשתלבו בראפ הערבי והפכו אותו לז'אנר מוסיקלי היברידי עם מאפיינים קוסמופוליטיים.

אומני הראפ הערביים הצליחו למשוך קהלים גדולים מבני הדור הצעיר בגלל הקשרים ניאו־ליברליים שאפשרו את הפיכתן של מדינות כמו ירדן, מצריים ולבנון למרכזים אזוריים המאופיינים בזרימת הון אנושי (פליטים, עובדי ארגונים בינלאומיים וחברות לא ממשלתיות).

בניגוד לתפיסה המערבית הרואה במוסיקת הראפ הערבית מכשיר של התנגדות תרבותית ופוליטית, ההרצאה תעסוק באופן שבו תוכני השירים של להקות הראפ הערביות נוקטים צנזורה עצמית ואינם מבטאים ביקורת פוליטית ישירה. בכך נראה כיצד הם מסכינים לסטטוס קוו, ומאפשרים לממסדים במדינות ערב לשמר את יציבותם.

"כֻּל שִי פְרֶנְגִ׳י בְּרֶנְג׳י" – היפ הופ ערבי או מערבי? ניאו-אוריינטליזם ומחקר תרבות פופולרית במזרח התיכון

ד"ר איריס פרוכטר־רונן

משבר האקלים הגדול של המאה ה־15 בעמק מכסיקו – מאופורטוניזם טוטונאקי לאימפריאליזם אצטקי

ד״ר זוהר פורשיאן

מכללת אורנים

חלק מהמחקר שלי עוסק בבחינה פנורמית של מרחב החוף האטלנטי של מפרץ קאמפצ'ה – דרום מפרץ מכסיקו, דרך הגישה המתודולוגית האתנו־היסטורית. בחינה זו נעשית תוך התבוננות ממוקדת בין נקודות הזמן הקריטיות באמריקה התיכונה – 1450–1519 לספירה: התקופה הפוסט־קלסית שקדמה לגילויה של אמריקה על ידי האירופאים מצד אחד, והופעתם של ראשוני המגלים והכובשים הספרדיים (Los Cconquistadores) באמריקה התיכונה מצד שני.

במסגרת ההרצאה אבקש לשפוך אור על חשיבותן של האינטראקציות הבין־תרבויות במרחב זה, ולבחון את התפקיד ואת המהות שלהן בתהליכי ההתפשטות והשליטה של 'הברית המשולשת האצטקית' (Aztec Triple Alliance) בתוך מרחב טוטונאקאפאן (Totonacapan), השוכן לחופו האטלנטי של מפרץ קאמפצ'ה – מקום מושבם של בני הטוטונאק (Totonac). בלב התרחישים שנועדו לשפוך אור על אינטראקציות בין־תרבויות אלו, עומד משבר אקלים נרחב בדמותן של שנות בצורת קשות שהתרחשו בעמק מכסיקו באמצע המאה ה־15, והובילו לתוצאות הרסניות במובנים רבים, ובהם מחלות, מגפות ומוות, ואף להשלכות קריטיות בהיבטים הדתיים־פולחניים, החקלאיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.

טענתי המרכזית היא שתופעות גאוגרפיות, ובראשן שנות הבצורת, מילאו תפקיד מרכזי וקונקרטי במימוש אינטרסים ילידיים של תרבויות החוף. באלה דפוסי האופורטוניזם של בני הטוטונאק, מחד גיסא, והופעת המהלכים הפרגמטיים והאימפריאליסטים המאוחרים יותר בתהליך הפיכת 'הברית המשולשת האצטקית' לאימפריה הגדולה ביותר באמריקה התיכונה ערב הגעתם של הכובשים הספרדים לעולם החדש', מאידך גיסא. את טענתי אבסס על ידי ניתוח ופרשנות מחודשת של מגוון מקורות ראשוניים ומשניים, החל בכתביהם של כרוניקאים ואתנוגרפים ספרדיים, דרך כתבים ילידיים־קולוניאליים ועד למקורות פיקטוגרפיים מן המאות ה־16 וה־17.

משבר האקלים של המאה ה־15 בעמק מכסיקו – מאופורטוניזם טוטונאקי לאימפריאליזם אצטקי

ד"ר זוהר פורשיאן

״אוצרות אבודים״ – מסע בעקבות תכשיר היסטורי

ד״ר מרב שניצר

מכללת אורנים וסמינר הקיבוצים

בשנת 1863 נחשף בעיר קולמר אוצר שהכיל תכשיטים, חפצים וכלים. אלה הובילו את החוקרים להגדירו כאוצר יהודי מימי הביניים. כיום ״אוצר קולמר״ הוא אחד האוצרות היהודיים המרשימים והחשובים ביותר בעולם, והוא מוצג במשך עשרות שנים במוזאון קלוני שבפריז. בשנת 2014 התברר שאחד התכשיטים החשובים באוצר נעלם מהתצוגה במוזאון.

בהרצאה אציג את התעלומה ואת המידע המפתיע שנחשף בעקבות החיפוש, מידע על הנשים היהודיות בימי הביניים ומערכת היחסים שלהן עם הרבנים. הגילויים המפתיעים משנים תפיסות שהיו מקובלות עד כה במחקר ובהוראת ההיסטוריה. לגילויים החדשים השלכות גם על ההלכה היהודית היום.

"אוצרות אבודים" – מסע בעקבות תכשיט היסטורי

ד"ר מרב שניצר

מתרבות לתרבותיזם: מחשבות חדשות על החברה הבדווית הנוודית במזרח התיכון

ד״ר תומר מזאריב

מכללת אורנים

הרצאה זו תציג חשיבה מחודשת על התרבות הבדווית במזרח התיכון בהתבסס על האופן שבו הבדווים תופסים את עצמם ועל האופן שבו היא נתפסת על ידי חוקרים שונים. בדומה לתרבויות אחרות, התרבות הבדווית עברה ועודנה עוברת תהליך שינוי נרחב ומתמשך. ניתן להבין תהליך זה כדפוס הבניה דינמי המאופיין בסוכני שינוי, בגמישות, בגבולות נזילים ובפוליטיקת זהויות, תהליך המאפשר לתרבות הבדווית להיכנס לעידן המודרני בתנאים שיבטיחו את המשך קיומה. מנגד, יש חוקרים אוריינטליסטים המדמיינים באופן שגוי את המזרח ורואים בו מקום אקזוטי, מעניין וקל לשליטה ("תרגום תרבותי"), ויש גם נוסעים מערביים, היסטוריונים ומעצמות אימפריאליסטיות וקולוניאליסטיות התופסים את התרבות הבדווית חלשה, מזיקה ואף כזו הפוגעת באוכלוסייה העירונית המיושבת. אלו מחלקים את האוכלוסייה המיושבת ואת הבדווים לשתי קבוצות, אשר לא זו בלבד נבדלות זו מזו, אלא שהן מקיימות ביניהן יחסי גומלין המתאפיינים במאבק תמידי ובעוינות נצחית.

מחקריהם של החוקרים האוריינטליסטים הם תיאוריים ונטולי פרשנות תרבותית, ומהנרטיבים שלהם עולה תמונה שלילית ומעוותת של החברה הבדווית. כך, למשל, אחת מטענותיהם המרכזיות של חוקרים אלו היא שלאורך ההיסטוריה התקיימה אלימות מבנית בתוך חברה נוודית זו, אלימות שהופנתה הן כלפי האוכלוסייה המיושבת והן כלפי גורמי השלטון.

בהרצאתי זו אציג גישה חדשה ושונה מזו שבה דגלו החוקרים האוריינטליסטים. יתרה מזו, בדברים הבאים, המתבססים בעיקר על כרוניקות ערביות, מחקרים אנתרופולוגיים וראיונות עומק עם בדווים מהגליל, אני מבקש להאיר מחדש את ההנחות שהוטמעו באותם מחקרים אוריינטליסטים. בתוך כך, טענתי המרכזית היא שהתרבות הבדווית היא בעלת מוניטין היסטורי, מטריאלי ורוחני. ככזו, הבדווים החזיקו אמצעים סימבוליים, פרקטיים וחיוניים לקיומם. זאת ועוד, הבדווים כתבו גם שירה וספרות עשירות מאוד אודות אורחות חייהם, ואף קיימו יחסי גומלין אינטגרטיביים עם האוכלוסייה המיושבת.

"מתרבות לתרבותיזם" – מחשבות על החברה הבדואית הנוודית במזרח התיכון

ד"ר תומר מזאריב

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

תוצרי החוג לשפה וספרות אנגלית

יו"ר המושב: ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ

רציונל המושב

תרגום פמיניסטי מהו: תאוריה ופרקטיקה פמיניסטית בתרגום שירה עברית לאנגלית

Feminist Translation Theory & Praxis, and the Case of Hebrew Poetry

פרופ' רייצ'ל בק

מכללת אורנים

The vigorous academic discourse of the last forty years regarding the art and craft of literary translation has produced a clear understanding that translators are not transparent vessels through which a text travels; rather, literary translators act upon and, perforce, transform the original text. Feminist Translation Theory in particular has brought to the fore the distinctively political, and personal, aspects of translation and its potentially transformative effects. As Sherry Simon states, "[t]ranslators are necessarily involved in a politics of transmission, in perpetuating or contesting values which sustain our literary culture." My presentation focuses on this "politics of transmission" within the distinctively complex and deeply androcentric arena of the Hebrew language and Hebrew poetry. Questions I consider include: How does a feminist translator address what has been termed “the layers of gendered signification” implicitly and explicitly determining meaning and reading experience in Hebrew poetry? What is a “feminist translation praxis” and what feminist interventions might a Hebrew-to-English feminist verse translator take in her English renderings? Are these interventions legitimate? The theoretical is fully informed by praxis as I examine specific Hebrew poems, the challenges these poems pose for me as a feminist literary translator and the rationale for choices I make in my English translations.

תרגום פמיניסטי מהו? תאוריה ופרקטיקה פמיניסטית בתרגום שירה עברית לאנגלית

פרופ' רייצ'ל בק

השפעת תוכנית אוריינות רב־חושית על קריאה וכתיבה בקרב תלמידים הרוכשים אנגלית כשפה זרה

The Effect of a Multi-Sensory Literacy Program on Young EFL learners' Reading and Writing

גב' חני פוקס וד"ר ג'נינה קהן־הורביץ

מכללת אורנים

A multisensory approach to teaching English literacy emphasizes explicit and structured teaching of grapheme-phoneme and phoneme-grapheme correspondences while using pronunciation, hearing, kinesthetic production as the precursors of spelling, tactile senses involving feeling the shape of the grapheme, and orthographic recognition for reading. In this quasi-experimental, quantitative study, the effectiveness of a 30-lesson guided, multisensory, phonics reading program was taught to 48 fourth-grade Hebrew-speaking children who were acquiring literacy in English as a foreign language (EFL). An experimental group of 25 children were taught using the intervention reading program. The control group, comprising 23 children, continued learning according to the school's conventional English curriculum. The research question examined how this program impacted phonemic awareness, phonological representation, grapheme-phoneme recognition, word reading, spelling, and reading comprehension. Results were analyzed using ANOVAs followed by Bonferroni post-hoc analyses. The experimental intervention group outperformed the control group on tasks measuring phonological representation, grapheme-phoneme correspondence, spelling, as well as reading comprehension. The intervention group reached ceiling levels for recognition of the English graphemes. This improvement served as a springboard for reading acquisition. Phonemic awareness and word reading improved for both groups. Results validate the notion that acquisition of English orthography, including automatic recognition of grapheme-phoneme correspondence and decoding and encoding open and closed syllables are essential for literacy acquisition. While some EFL pupils may achieve this insight implicitly through some grapheme-phoneme instruction and through repeated exposures and practice, many young learners require guided, multisensory, phonics instruction in order to be able to acquire superior decoding.

השפעת תוכנית אוריינות רב־חושית על קריאה וכתיבה בקרב תלמידים הרוכשים אנגלית כשפה זרה

גב' חני פוקס וד"ר ג'נינה קהן־הורביץ

שמירה על מעורבות לומדים באמצעות פדגוגיה אכפתית

Maintaining learner engagement online through a pedagogy of care

ד"ר ניקי אהרוניאן וד"ר סוזן יפה

מכללת אורנים

The COVID-19 pandemic demanded social distancing and a rapid move to online teaching in higher education institutions worldwide. Educators and students alike were confused and distraught. Apart from issues of equitable access and learning to use new digital tools, we, two teacher educators, found ourselves deeply concerned about building close interpersonal relationships with our students and maintaining learner engagement.

At that time of accelerated change, we embarked on a collaborative research journey to facilitate our professional learning, enhance the pedagogy we were providing for our students, and contribute to the knowledge base about online pedagogy in teacher education.

This paper presents findings from a qualitative self-study using discourse analysis to explore the teaching and learning in one online flipped learning didactics course for second-year EFL pre-service teachers.

Data in the study included recordings of synchronous lessons via Zoom, asynchronous tasks, written correspondence between the educator and the students, student interviews, and the educator's reflective journal. One of us was the course educator, and the other functioned as a critical friend. Multiple data sources and the ongoing dialogue generated in weekly research meetings over two years added to the study's trustworthiness.

Data analysis revealed that the educator had adopted a pedagogy of care. Evidence of this care could be seen in educator-student communication. In addition, the pedagogy of care could be identified in the structure and content of the course's synchronous and asynchronous components. Findings show how educator kindness and compassion encouraged student engagement and enhanced learning. Additionally, results demonstrate how the creative use of digital tools was influential in the course's relational teaching, dialogue, and assessment.

This paper illustrates the enactment of a pedagogy of care through rich descriptions and practical examples and invites fellow teacher educators to explore the role of care in their own educational context.

שמירה על מעורבות לומדים באמצעות פדגוגיה אכפתית

ד"ר ניקי אהרוניאן וד"ר סוזן יפה

לימוד תוכנית מיינדפולנס (קשיבות) במסגרת שיעורי אנגלית בבית ספר תיכון

Teaching Mindfulness in the English Foreign Language Classroom to High School Students

גב' שרון פיירברגר

מכללת אורנים

The practice of mindfulness, the ability to focus on and be aware of the present moment in a curious or non-judgmental way, has become a buzzword in western society over the past two decades because of the effect mindfulness has on well-being. Research is now beginning to emerge about the negative effects of the pandemic on students learning experience and well-being namely a rise in anxiety, depression, and lack of concentration. Mindfulness practices which include meditation and self-reflection in the classroom can help alleviate the problems that the post pandemic era has posed on young adolescents. After a period of a year and a half in which high school students in Israel studied from home a case study was conducted in a 12^th grade English Foreign Language (EFL) classroom. The purpose of the study was to check whether learning mindfulness in the EFL classroom would create positive attitudes towards students’ English studies and also towards learning mindfulness in the EFL setting. The aim of introducing a mindfulness program into the EFL classroom was not only to make learning English more enjoyable, but also to give students a lifelong skill to deal with post pandemic effects. Further, to use the EFL classroom as a vehicle for teaching social and emotional skills as visioned by the Common European Framework of Reference for Languages (CEFR) and the English Foreign Language Curriculum in Israel. The results showed an improvement in student’s feeling of well-being, in particular, feeling less judgmental towards themselves and others, paying attention to the present moment and to things around them. Further, positive attitudes were found towards learning English in the EFL classroom and learning mindfulness in English. The benefits of teaching mindfulness in the EFL classroom are discussed with several pedagogical implications.

לימוד תוכנית מיינדפולנס (קשיבות) במסגרת שיעורי אנגלית בבית ספר תיכון

גב' שרון פיירברגר

כשספרות וביולוגיה נפגשים: גישה אינטרדיסציפלינרית לשירי הנונסנס של אדוארד ליר

When Literature and Biology Meet: An Interdisciplinary Approach to Edward Lear’s Nonsense Poetry

ד"ר אתי גורדון גינזבורג וד"ר אלה צחר

מכללת אורנים

Edward Lear (1812-1888) is known among literary scholars primarily as the ingenious author-illustrator of nonsense verses, whereas biologists admire Lear chiefly as an ornithologist and a scientific painter, mainly of live birds. Although scholars from both fields are familiar with Lear’s multifaceted skills, they usually avoid those facets in his work that lie outside their fields of expertise. Thus, literary scholars tend to overlook scientific clues that they are unable to decipher in Lear’s nonsenses. Conversely, Natural scientists, unqualified to decode the depth of Lear’s literary subtleties, avoid these aspects. Indeed, the few natural scientists and historians that examined Lear’s nonsense illustrations, perhaps most notably Robert McCracken Pick (2016), yielded only brief and incomplete discussions.

The division between Lear the nonsense writer and Lear the ornithologist has been most likely the result of the disciplinary divide between the natural sciences and the

humanities, and specifically between biology and literature. The present project is a pioneering interdisciplinary collaboration between a literary scholar and a biologist. It attempts to bridge the gap between the literary and the scientific in Lear’s literary scholarship in a manner that is informed by both disciplines. This interdisciplinary approach may not only shed new light on traditional literary interpretations of Lear’s poems, but also explore the poem’s didactic potential to enhance readers’ awareness and knowledge of the natural world (as well as of the scientific language that is used to describe it). We will conclude by demonstrating how we used Lear’s poetry in a didactics class for primary school teachers of science at Oranim.

כשספרות וביולוגיה נפגשים – גישה אינטרדיסציפלינרית לשירי הנונסנס של אדוארד ליר

ד"ר אתי גורדון גינזבורג וד"ר אלה צחר

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

רציונל

The Department of English Language and Literature at Oranim provides students with an undergraduate Bachelor of Arts in literature, applied linguistics, and education. Oranim Department of English Language and Literature faculty members are innovative, creative, productive, and often collaborative researchers, authors, and educators. Some of the collaborations in the field of applied linguistics and education resulted from common interests that emerged because of challenges we experienced among our preservice teachers and ourselves and in classrooms that we teach and observe. This symposium will provide an opportunity to share outcomes and celebrate the joy of belonging to a group of peers that support one another and collaborate through research and practice, expressed in writing and teaching.

Keywords: English language, English literature, English teaching, collaborative research, interdisciplinary

יו"ר המושב: ד"ר ליאורה גולדמן

מחקרי סגל החוג למקרא

שכתוב מקרא בקומראן – לטיבה ולמאפייניה של שיטה פרשנית מוקדמת

ד"ר ליאורה גולדמן

מכללת אורנים

מאז גילוין של למעלה מ־900 מגילות במערות קומראן לפני 75 שנים התבהרה תמונת מעמדו של המקרא והיקף היצירה הספרותית של ימי הבית השני, המעבדת את המקרא, משכתבת אותו ומפרשת אותו. למעשה, ברור לנו היום שכל הספרות שנמצאה בקומראן ואינה מסווגת כמגילות מקראיות, ללא הבחנה בקטגוריות השונות ובמיונים השונים שהוצעו לה במחקר, מושתתת על המקרא, מפרשת אותו, מעבדת אותו ושואבת ממנו את התוקף שלה.

לכמחצית מהחיבורים שנמצאו בקומראן והמעבדים את המקרא ומפרשים אותו ניתנו שמות רבים במחקר, תוך ניסיון לאפיין אותם ואת טיבם. את המונח "מקרא משוכתב" טבע גזה ורמש לפני כחמישים שנים, והוא מגדיר את המאפיין העיקרי של סוגה זו ככתיבה מחדש של פרשות מן המקרא, באופן שאינו מבחין בין המקרא לפירושו. כלומר, הפירוש למקרא משוקע בתוך השכתוב.

מול המקרא המשוכתב, שבו ההבחנה בין המקרא לפרשנותו אינה מובהקת, עומדים חיבורי הפשר מקומראן, שהם פירושים כיתתיים לנבואה בקומראן. סוגת הפשר מאופיינת בהבחנה ברורה בין המקרא לפירושו. בעלי הפשרים המבודדים או הרצופים מודיעים לנו על פירושיהם באמצעות נוסחה ברורה הקושרת בין הציטוט (לֶמָה) לבין פירושו.

בהרצאה זו אבחן את האפשרות שהפשר התמטי משקף התפתחות מסגנון המקרא המשוכתב, באמצעות דוגמאות מהחיבור 4Q252. לא בכדי אין זה ברור מה השם הראוי למגילה 4Q252, שיש בה שיטות פירוש מגוונות הן של מקרא משוכתב והן של פשר תמטי. מגילה זו היא דוגמה חיה לדינמיות של התפתחות הפרשנות הקדומה למקרא, לטשטוש ההבדלים בין הקטגוריות ולנזילות של הגבולות בין הסוגות הפרשניות השונות.

שכתוב מקרא בקומראן – לטיבה ולמאפייניה של שיטה פרשנית מוקדמת

ד"ר ליאורה גולדמן

"ואחר ישתה הנזיר יין" (במדבר ו, כ) ופעלים כוהניים נוספים: האם היתר או דרישה?

ד"ר מיכה רואי

מכללת אורנים

בסיום חוק הנזיר נאמר: "ואחר ישתה הנזיר יין" (במדבר ו, כ). נהוג להתייחס לאמירה זו כביטוי לעובדה שתקופת הנזירות הסתיימה, ומעתה ואילך אין הנזיר מנוע מלשתות יין. אולם האם זוהי אכן משמעותה של האמירה או שיש להתייחס אליה כציווי, שרק עם ביצועו מסתיימת תקופת הנזירות?

שאלה זו, אם שתיית היין היא בגדר רשות או חובה, אינה שאלה תאורטית, שהרי היא עוסקת בפעולה קונקרטית שהנזיר נדרש לבצע במסגרת סיום נזירותו או שאינו נדרש לבצעה. ואולם אין זו בלבד שאין היא שאלה תאורטית, אלא שאף אינה שאלה ספציפית: על אף ששתיית היין נוגעת לנזיר, השאלה העקרונית נוגעת גם לפעולות קונקרטיות אחרות המופיעות במסגרת חוקים כוהניים רבים נוספים. תשובה חד־משמעית ושיטתית לשאלה זו לא ניתנה עד היום. גם הרושם העולה מהחוקים עצמם אינו ברור, ובכמה מהם אפשר לשער שהפעולה היא בגדר חובה, בעוד שבאחרים אפשר לשער שהיא בגדר רשות.

במסגרת ההרצאה אציג קריטריון ברור לבחינת אופיים של הפעלים החותמים את חוקי החוקה הכוהנית בכלל, ובהם – חוק הנזיר. קריטריון זה תואם את גישת הדקדוק הטקסטואלי (contextual grammar) שהיא הגישה המקובלת כיום לניתוח הפעלים במקרא, אף שעיקר תשומת הלב של גישה זו נתונה לסוגיית זמני הפועל.

"ואחר ישתה הנזיר יין" (במדבר ו, כ) ופעלים כוהניים נוספים – האם היתר או דרישה?

ד"ר מיכה רואי

הדברים הסמויים מהעין – אפיון עקיף לדמויות בפי המספר המקראי

ד"ר אילן אבקסיס

מכללת אורנים

המספר המקראי חסכן בתיאור הדמויות והמצבים ובאפיונם. לא פעם הקורא צריך להסיק דבר מה על הדמות מתוך מעשיה או התנהגותה. לעיתים תיאור הפעולה הוא ברור. כך למשל נכתב על אברהם: ״וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל-שָׂרָה [...] וְאֶל-הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״ (בראשית יח, ו–ז). המהירות והריצה מאפיינות את אברהם כמכניס אורחים למופת. אולם לא פעם המספר המקראי הבליע את אפיון הדמות בפרט מידע 'לא חשוב' לכאורה. כך סופר על לוט, אחיין אברהם, בעת ביקור המלאכים בסדום: ״וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ״ (בראשית יט, ג). אברהם אירח את המלאכים ולוט גם כן. אברהם מיהר להשביע את רצונם (׳וימהר׳, ׳רץ׳), ולוט גם כן. על לוט לא נאמר שהוא רץ או מיהר, אך מהירותו צוינה בדרך עקיפה. על לוט נכתב שאפה מצות, ומצות הן לחם הנאפה במהירות (כמודגם בסיפור יציאת מצרים). על כן, בעצם ציון אפיית המצות אפיין המספר המקראי את לוט בעקיפין, כמי שמיהר לטפל באורחיו, ויצר הקבלה בין הדוד אברהם ללוט אחיינו.

ההרצאה תעסוק במקרה זה ובמקרים נוספים (ובהם מכירת יוסף, המרגלים ביריחו ועוד) שבהם אפיון הדמות או המצב אינו בולט לעין אלא סמוי, ועל הקורא להבין זאת מבין השורות. אלו מקרים שפרשנות המקרא נוטה להתעלם מהם בשל אופיים הסמוי.

הדברים הסמויים מהעין – אפיון עקיף לדמויות בפי המספר המקראי

ד"ר אילן אבקסיס

מפות וצללי מפות במקרא ובספרים החיצוניים

ד"ר יעקב דולגופולסקי־גבע

מכללת אורנים

השאלה אם המחברים הארץ־ישראליים של הספרות המקראית והחיצונית השתמשו במפות גרפיות מעולם לא הטרידה את עולם המחקר. מכיוון שבארץ ישראל לא נמצא אף שריד פיזי למפה מן האלף הראשון לפנה"ס, רוב החוקרים לא דנו כלל באפשרות שהיה בהן שימוש, ואיש לא הציע תוואי מתודולוגי כלשהו לבירור השאלה. אני מציע תוואי כזה, הנשען על ניתוח טקסטים מן המקרא ומן הספרות החיצונית. נקודת המוצא של הצעתי היא ההנחה הסבירה (והמוכחת במחקרים אמפיריים, ולו חלקית) שהשימוש במפות משנה את אופי הידע המרחבי של המשתמשים, וכן שהוא מותיר בהתנהגות הלשונית משקעים המעידים עליו. תרבות המשתמשת במפות תחשוב על מרחב ותדבר עליו באופן השונה מעט מזה המאפיין תרבות שאינה מכירה מפות. אינדיקציות כאלו לשימוש במפות, אלה שאני מכנה "צללי מפות", יכולות להילמד ממחקרים בתחומי הגאוגרפייה הקוגניטיבית והבלשנות החברתית, וכן ממחקרים פילולוגיים השוואתיים, וניתן ליישמן לניתוח טקסטים עתיקים.

בשלב זה אני מציע רשימה ראשונית של צללי מפות כאלו, ואלה הם:

• שימוש בשמות כיווני רוחות השמיים לתיאור מקומות מרוחקים – זה מזה או ממקום מושבו המשוער של המחבר

• שימוש בשמות נדירים לכיווני רוחות השמיים, העשויים להתאים לאוריינטציה של המפה

• שימוש בפועלי תנועה המתאימים לאוריינטציה של המפה או למבט ממעוף הציפור

• ציוני מקומות מדויקים במיוחד

החיפוש אחרי מאפיינים אלו בספרות המקראית והחיצונית שנוצרה בארץ־ישראל מגלה תמונה מורכבת. ברוב החיבורים התופעות הללו נדירות מאוד, עובדה המתיישבת עם ההנחה המקובלת שמפות לא היו מוכרות בארץ־ישראל הקדומה. ואולם הן מצויות בחיבורים מסוימים, ואף נפוצות בהם למדי. בספר שמואל, למשל, הכולל טקסטים עשירים מאוד גאוגרפית, לרבות תיאורי קרבות ומסלולי הליכה ומנוסה, אין כמעט שימוש בשמות כיווני רוחות השמיים. לעומת זאת, במחזור סיפורי הכיבוש (יהושע ב–יא) ניתן לאתר שימוש בשמות אלה אף לתיאור מקומות מרוחקים, וזאת לצד ציוני מקומות מדויקים במיוחד. איתור החיבורים שיש בהם עדות לשימוש במפות יכול אפוא להצביע, תוך התחשבות במסקנות המחקר לגבי הזמן והמקום שבו הם נוצרו, על הקשרים היסטוריים מסוימים שבהם היה שימוש במפות בארץ־ישראל באלף הראשון לפנה"ס.

מפות וצללי מפות במקרא ובספרים החיצוניים

ד"ר יעקב דולגופולסקי־גבע

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

יו"ר המושב: ד"ר דני גליק

שיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה-שדה חינוכי להטמעת תהליכי למידה מבוססי טכנולוגיה

בחינת ההשפעות של סביבת למידה מתוקשבת להוראת גאומטרייה באמצעות קיפולי נייר על הישגי תלמידים ועל עמדות מורים

ד"ר ענת קלמר, ד״ר רותי סגל

מכללת אורנים

גב' מירי גולן

אוריגאמטרייה

המחקר בוחן את ההשפעה של הוראת גאומטרייה במסגרת תוכנית חדשנית בשם 'אוריגאמטרייה', המשלבת תוכנת מחשב דינמית, על הישגים של תלמידים ועל עמדות של מורים כלפי הוראת מקצוע הגאומטרייה.

המחקר משלב שלושה גורמים: (1) שני בתי ספר יסודיים דוברי עברית וערבית בשטח המועצה האזורית זבולון; (2) יזם EdTech מתחום הגאומטרייה; (3) חוקרים ממכללת אורנים ומהמרכז לחדשנות בחינוך. המחקר משלב מתודולוגיה כמותית ואיכותנית, במטרה לחקור את השפעת תהליכי ההוראה המשולבת על הישגי תלמידים בגאומטרייה ועל היבטים תוכניים, פדגוגיים וטכנולוגיים (TPACK) בהוראת מקצוע הגאומטרייה.

בתחילת התהליך, המורות בשני בתי הספר קיבלו הדרכת מוצר מטעם היזם, הדרכה שכללה היכרות עם סביבת הלמידה המתוקשבת. מיד לאחר ההדרכה ענו המורות על שאלון TPACK הבודק היבטים תוכניים, פדגוגיים וטכנולוגיים בהוראת מקצוע הגאומטרייה. במקביל התלמידים בשתי הקבוצות – קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת – עברו מבדק ידע בגאומטרייה בתחילת תוכנית ההתערבות ובסופה, כדי לבחון את השפעות ההתערבות על הישגים בגאומטרייה.

במהלך המחקר תלמידי המחקר והביקורת למדו את אותם נושאי הלימוד, וההבדל היחיד בין שתי הקבוצות היה שיטת הלימוד: לימוד גאומטרייה בשיטות לימוד מסורתיות (קבוצת הביקורת), לעומת לימוד גאומטרייה באמצעות תוכנת מחשב דינמית בשילוב קיפולי נייר (קבוצת המחקר). התוכנית המתוקשבת ׳אוריגאמטרייה׳ שבה למדו קבוצת המחקר, שילבה אנימציות ממוחשבות ושאלות חקר תוך כדי ביצוע קיפולי נייר, וכן פעילויות דינמיות מותאמות ומובנות מראש בתוכנת המחשב. השימוש בתוכנות דינמיות בהוראת הגאומטרייה מאפשר לימוד מתמטיקה בסביבה מרובת ייצוגים ופיתוח משמעות של מושגים הנובע מהקבלה בין הייצוגים.

בהרצאה, יוצגו ממצאים ראשוניים של השפעת ההתערבות על הישגי התלמידים ועל עמדות מורי קבוצת המחקר כלפי הוראת מקצוע הגאומטרייה.

בחינת ההשפעות של סביבת למידה מתוקשבת להוראת גאומטרייה באמצעות קיפולי נייר על הישגי תלמידים ועל עמדות מורים

ד״ר ענת קלמר, ד״ר רותי סגל וגב׳ מירי גולן

שילוב Virtual-Human מבוסס בינה מלאכותית לצורך טיפוח מיומנויות הכוונה עצמית בלמידה בקורסים היברידיים

ד"ר דני גליק, ד"ר שירלי מידז'נסקי, ד"ר ראניה חוסיין פראג'

מכללת אורנים

Self-Regulated Learning (SRL) is defined as an active and constructive process in which learners set goals, monitor and control their cognitive and metacognitive behavior. Many training programs exist to develop students’ SRL skills, and they typically achieve small to medium effects on behaviors and performance. However, these programs require large investments of students’ and instructors’ time and effort, which limits their applicability to large lecture course formats commonly employed in early undergraduate coursework. The current study proposes an alternative approach to traditional, non-scalable SRL training programs, and examines whether an AI-powered virtual-human may prove effective in helping students apply self-regulated learning strategies in hybrid courses. With this in mind, the research team developed an AI-powered virtual-human prototype which trains students on how to become more successful self-regulated learners by sharing advice and recommendations on SRL-related processes, such as planning, goal setting, time management and reflection. To put the conversation flow to test, the virtual-human was piloted at a large university in Singapore, where students majoring in data science interacted with the virtual-human over a period of 2 weeks. The students then completed a survey which checked such aspects of the video-bot experience as Affect (e.g., The virtual-human expressed emotions and language related to the conversation), Conversation Flow (e.g., The virtual-human provided prompts to move the conversation forward), Relevancy (e.g., The information provided by the virtual-human was relevant), Clarity (e.g., The greeting clearly conveyed the purpose of the conversation), and Functionality (e.g., The Virtual-Human understood what I said). In this talk, the speaker will give a live demo of the virtual human and provide guidelines for designing effective SRL video-bots. The speaker will then present feedback from usability testing, and discuss implications for video-bot design and implementation.

Virtual-Human שילוב

מבוסס בינה מלאכותית לצורך טיפוח מיומנויות הכוונה עצמית בלמידה בקורסים היברידיים

ד״ר דני גליק, ד״ר שירלי מידז'נסקי וד״ר ראניה חוסין־פארג׳

בחינת השפעות מערכת לתרגול הוכחות בגאומטרייה מבוססת חשיבה רפלקטיבית על הישגים של תלמידים בבתי ספר על־יסודיים

ד"ר תקוה עובדיה

מכללת אורנים

ד"ר אנטולי קורופטוב

מכללת לוינסקי

מר חיים בלין

Full Proof

המחקר בוחן את ההשפעה של מערכת Full Proof, מערכת אינטראקטיבית לתרגול הוכחות בגאומטרייה, על הישגי תלמידים במגזר היהודי ובמגזר הערבי. המחקר משלב שלושה גורמים: (1) בתי ספר על־יסודיים דוברי עברית וערבית בשטח המועצה האזורית זבולון; (2) יזם EdTech מתחום הגאומטרייה; (3) חוקרים ממכללת אורנים, ממכללת לוינסקי ומהמרכז לחדשנות בחינוך.

מערכת Full Proof מעודדת חשיבה רפלקטיבית. במהלך תרגול שאלות הוכחה בגאומטרייה המערכת מציגה לתלמיד רמזים ושאלות מנחות המעודדות רפלקציה, בשילוב שגיאות וקשיים שעימם התלמיד מתמודד לאורך התהליך.

המחקר בחן שתי שאלות עיקריות: (1) האם תלמידים הלומדים גאומטרייה בעזרת מערכת Full Proof יגיעו להישגים טובים יותר בהשוואה לתלמידים הלומדים בשיטות הוראה מסורתיות? (2) האם תלמידים המשתמשים בכיתה במערכת Full Proof בשילוב תרגול נוסף מהבית, יגיעו להישגים טובים יותר בהשוואה לתלמידים המשתמשים במערכת רק למטרות תרגול מהבית?

בתחילת התהליך תלמידי שלוש הקבוצות – קבוצת מחקר 1 (שימוש במערכתFull Proof בכיתה ובבית), קבוצת מחקר 2 (שימוש במערכת Full Proof לתרגול נוסף מהבית), וקבוצת ביקורת – עברו מבדק ידע בגאומטרייה כדי לבחון את השפעות ההתערבות על הישגים בגאומטרייה. המחקר נמשך חמישה חודשים, ובמהלכם תלמידי שלוש הקבוצות למדו את אותם נושאי לימוד. ההבדל ביניהן היה האופן שבו נלמדו הנושאים: לימוד גאומטרייה בשיטות לימוד מסורתיות (קבוצת ביקורת), לעומת לימוד גאומטרייה באמצעות מערכת Full Proof (קבוצת מחקר).

בהרצאה יוצגו ממצאים ראשוניים של השפעת ההתערבות על הישגי התלמידים, ויידונו המשמעויות התאוריות והפרקטיות של הממצאים.

בחינת השפעות מערכת לתרגול הוכחות בגאומטרייה מבוססת חשיבה רפלקטיבית על הישגים של תלמידים בבתי ספר על־יסודיים

ד״ר תקוה עובדיה, ד״ר אנטולי קורופטוב ומר חיים בלין

ללוח הזמנים המלא

חזרה לנושאי המושב

ללוח הזמנים המלא