משנה בבא מציעא ו, א

לימוד משנה בבא מציעא ו,א

1

2

3

4

5

6

ברכות ו,ח-

קראו את המשנה

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת אוֹמֵר - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל הַיְּרָקוֹת - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים:

משנה בבא מציעא ו,א

הישג 1: מתורה שבכתב לתורה שבע"פ- הקדמה למשנה

במקומות רבים מדריכה התורה אותנו לנהוג ביושר ובהגינות כלפי אחרים. "ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח) – כולל: "כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כולם" (רמב"ן שם).

פרק השוכר את האומנין עוסק במצבים שונים בהם אדם סיכם סיכום מסוים עם מישהו אחר בענייני עבודה, ואחד הצדדים שינה והפר את הסיכום. כתוצאה מהפרת הסיכום נגרמו נזקים. השאלות הם: האם צריך לשלם? מי משלם? מדוע הוא משלם?

המשנה שלפנינו עוסקת במקרה שאדם שכר אומנים או פועלים, אך הם חזרו בהם והפרו את הסיכום

הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הָאֻמָּנִין, וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה

אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעֹמֶת.

שָֹכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר,

לְהָבִיא פִּרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת, וּפוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאָבֵד,

וְחָזְרוּ בָּהֶן;

מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן:

קראו את המשנה והיעזרו בביאורי המילים שלפניכם

וַחֲלִילִים לַכַּלָּה- לשמח את הכלה

-להעלות פשתן מן המשרה-

L.

חַמָּר- המוליך משא על החמור

דָּבָר שֶׁאָבֵד –דבר שאם לא יעשו אותו בזמן הוא יאבד/ יתקלקל

אֵין שָׁם אָדָם-אין בעלי מלאכה אחרים שיעשו זאת

הישג 3- אוצר מילים במשנה

חזרה למרחב

• :כתבו במחברת
• . כמה מקרים יש במשנה.
• . כתבו את המקרים והדינים במשנה

הישג 4- מבנה המשנה

חזרה למרחב

בסיפא מדובר גם על פועלים שביטלו את העבודה שהתחייבו לעשות, אך לעומת הרישא, מדובר במקרים שבהם עלול להיגרם לבעל הבית נזק ממשי.

בשני המקרים הראשונים אדם שקבע עם חמר (מי שמוליך משא על חמורו) להביא "פריפרין וחלילים",לכלה או ללוויה, אמנם אין כאן הפסד ממון ממש, אך דברים אלה נצרכים לבעלים באותה שעה ולא לאחר מכן.

בדוגמא האחרונה-"להעלות פשתנו" מדובר בהפסד ממון, כי פשתן שנשאר במים זמן רב מידי יירקב וייהרס כולו.

הדין הוא: כאשר מדובר בדבר האבד (שאז עלול להיגרם לבעל הבית נזק ממשי) יכול בעל הבית לחייב את הפועלים לשלם עבור הפער במחיר שהיה צריך לשלם כאשר העסיק פועלים אחרים יקרים יותר, או להטעות את הפועלים ולומר להם שישלם להם שכר גבוה יותר ולשלם להם כפי שקבע מראש

חזרה למרחב

ברישא מדובר על אדם ששכר בעלי מלאכה, ואחד הצדדים ביטל את העבודה לפני תחילת המלאכה, ובמקרה זה לא נגרם הפסד. הדין הוא שכאשר אחד הצדדים חוזר בו לפני תחילת העבודה, לצד השני יכולה להיות תרעומת אך אין הוא יכול לתבוע נזק ממשי בבית הדין.

חזרה למרחב