הנושא "פסיכולוגיה קוגניטיבית" נלמד בלמידה היברידית בלבד.
אתם נדרשים ללמוד את הנושא ולהכין את המטלות במהלך השיעורים ההיברדיים - 8 שעות לימוד
(4 שבועות).
הנושא כולל 4 מטלות ללמידה עצמאית כאשר לכל מטלה יינתן שבוע להגשה.
הוראות כלליות:
שאלות למחשבה
?מה צריך לעשות
גן שעשועים למוח
כלי עזר לארגון החומר
שיעור 1- הקדמה
צ'ק ליסט- הקדמה
שיעור 2- תפיסה
צ'ק ליסט- תפיסה
שיעור 3- זכרון 1
צ'ק ליסט-זכרון 1
תוכן עיניינים
תוכן עניינים
עשו את היחידה לפי סדר הלשוניות מלמעלה למטה, בכל פעם תחשף יחידה נוספת
שיעור 4-זכרון 2
צ'ק ליסט-זכרון 2
יצרה: עינבל אריאלי
מושגים חשובים
כנסו לגן שעשועים למוח- שחקו במתקנים השונים ורשמו בקובץ דוקס שבקלאסרום מאיזה משחק הכי נהנתם ומדוע?
- קוגניציה
- דיווח עצמי מבוקר
- מדדים התנהגותיים
- נוירופסיכולוגיה
- נוירופיזיולוגיה- דימות מוח
חזרה לתוכן עיניינים
חזרה לתוכן עיניינים
רשימת המושגים החשובים בפרק
קוגניציה- הקדמה
- גירויים פיזיקליים- תהליך החישה (אור, לחץ אוויר, לחץ מכני, גירוי כימי)
- ייצוג נפשי תהליך התפיסה (צבע, בהירות, רום קול, ריח, טעם)
- קביעות גודל וצבע
- אשליות אופטיות- אילוזיית פונזו, אילוזיית מיולר-לייר, קוביית נקר
- עקרון הצורה הטובה
- עקרון ההקבצה- עקרון הדמות והרקע, עקרון הסגירות, עקרון הקרבה והסמיכות, עקרון הדמיון, עקרון ההמשכיות
תפיסה
- המושג זיכרון
- תהליכי הזכירה: הצפנה, אחסון, שליפה
- סיווג על פי זמן: מודל דו-שלבי של זכירה:
- זיכרון קצר טווח (עבודה), זיכרון ארוך טווח
- פרדיגמת עקומת המיקום הסידרתי: אפקט הראשונות, אפקט האחרונות
- סיווג על פי תוכן: אפיזודי, סמנטי, פרוצדוראלי.
- כשלי זכרון:שכחה, עיוותי זכירה, זיכרון מדומה
- אמנזיה: אמנזיה אנטרוגרדית (טווח קצר) מקרה KF, אמנזיה רטרוגרדית (טווח ארוך) מקרה HM
זיכרון
המטלה כוללת מגוון דרכי לימוד:
& קריאת חומרים בספר לימוד (כרך 2)
& מטלות כתיבה במחברת
& מטלות קצרות להגשה: עליכם לפתוח את המטלה בקלאסרום ולהגיש כל שבוע.
המטלה תיפתח ביום חמישי בשעה 15:00 ותוגש עד יום שני לאחר מכן בחצות. הקפידו למסור בזמן!
& מטלת סיכום: יישום החומר שנלמד (מועד ההגשה יפורסם בהמשך).
חזרה לתוכן עיניינים
יחידת הלימוד פסיכולוגיה קוגניטיבית כוללת:
מי שלא יגיש בזמן יצטרך להישאר ביום חמישי העוקב בשעות 9-10
- מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית?
- מהי קוגניציה?
- מדוע אנחנו פגיעים לאשליות אופטיות, ומה אפשר ללמוד מכך?
- כיצד אנו תופסים את המתרחש סביבנו?
- אילו סוגי זכרון קיימים ולמה הם משמשים?
- האם אפשר לסמוך על הזכרון או שהוא משתנה לאורך זמן?
ועוד שאלות רבות בנושא פסיכולוגיה קוגניטיבית
בסיום לימוד הנושא אתם תדעו להשיב לשאלות הבאות:
שאלות למחשבה
חזרה לתוכן עיניינים
חזרה לתוכן עיניינים
1. כאשר אתם קוראים בספר, כתבו במחברת דברים חשובים או הדגישו אותם במרקר.
2. ערכו טבלה של המושגים שיילמדו במהלך הפרק (בכל שיעור תמלאו מושגים חדשים, הטבלה תתמלא בהדרגה).
הטבלה תהיה לשימושכם.ן לאורך כל לימוד היחידה.
כלי עזר לארגון החומר- המלצה
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 9-14.
הכנסו ללשונית שיעור 1- הקדמה או לחצו על החץ שמאלה ולחצו על החצים כדי להתקדם בחומר התאורטי (עמוד 1-6).
שימו לב שאתם עונים על כל המטלות:
1. עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון הראשון- המהפכה הקוגניטיבית – "האם ניתן לחקור את מה שלא ניתן לראות"
2. מילאתם והגשתם.ן את הטבלה המרכזת של דרכי חקירה
3. עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון השני- המהפכה הקוגניטיבית – איך
מודדים תהליכים מנטליים?
חזרה לתוכן עיניינים
מה אני צריך.ה לעשות? (30.12)
דף הבא
דף קודם
מכלול התהליכים המתרחשים במוחנו בזמן שאנו קולטים ומעבדים מידע.
תהליכים אלו הם: תפיסה, חשיבה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.
היא מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ע"י התנסות, קליטה ולמידה באמצעות החושים שלנו.
מה זה קוגניציה?
דף הבא
דף קודם
צפו בסרטון-"האם ניתן לחקור את מה שאי אפשר לראות?" וענו על השאלות בשאלון להגשה
שאלון להגשה
תמלול הסרטון
פסיכולוגיה קוגניטיבית הקדמה
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 9-14
עמוד 1
הסרטון נלקח מקורס "מבוא למדעי הפסיכולוגיה, מתוך קמפוס IL
דף הבא
דף קודם
מנסה להבין את התוכן של התהליכים הפנימיים ע"ס היחס בין הגירויים והמידע שהאדם קולט לבין ההתנהגות שהוא מייצר. לא ניתן לחקור אותו באופן אמפירי
גישת הקופסה השחורה
מנסה לעמוד על אופיים של תהליכים פנימיים בעזרת תוצרי לוואי המלווים את התרחשות התהליך הקוגניטיבי, כגון זמן תגובה של תהליכים אלה.
גישת עקבות התהליך
חקר הקוגניציה
קיימות שתי גישות לאי נגישותם של תהליכים פנימיים:
עמוד 2
דף הבא
דף קודם
- תחום המשתמש בכלים ובטכנולוגיות ליצירת דימות של המבנה, התפקוד והרכבו הכימי של המוח, זאת לצורך אבחון מחלות או לצורכי מחקר.
פסיכופיזיולוגיה
דימות מוח
- ניתן להשוות בין אנשים שונים או לגבי אותו נבדק בסיטואציות שונות.
חקר מדדים התנהגותיים – זמן תגובה ודיוק בביצוע
- לפי שיטה זו מדווח הנבדק בקול רם באופן רציף את כל אשר העובר במוחו בזמן ביצוע המטלה.
- תגובותיו המילוליות נרשמות או מוקלטות וכך יש לחוקר פרוטוקול מילולי שניתן לנתח.
- לעיתים מתבקש הנבדק לדווח לאחר ביצוע המטלה ולא במהלכה.
דיווח עצמי מבוקר
שיטות לחקר קוגניציה
- תחום החוקר את פעילות המוח בהסתמך על תפקודם של אנשים שחוו טראומה מוחית.
- הגישה הנוירופסיכולוגית- קוגניטיבית- עוסקת באופן בו אתרי המוח ותהליכים עצביים מווסתים התנהגות.
+יתרונות וחסרונות
+פרטים
+פרטים
+יתרונות וחסרונות
נוירו פסיכולוגיה
עמוד 3
דף הבא
דף קודם
יתרונות:
1. פשוט להעברה -> מדגמים גדולים.
2. סובייקטיבי מאפשר הבנה טובה יותר של תהליכים אינדיבידואליים.
חסרונות:
1. פער בדיווח – מרבית התהליכים אינם מודעים
2. התבוננות פנימית -> שינוי בהתנהגות בשאלון
3. הפרשנות סובייקטיבית ולכן לא בהכרח נכונה.
4. הצורך לדווח תוך כדי המטלה קשה ויכול להאט או לפגוע באיכות הביצוע.
5. שכחה ועיוותים שונים של המידע יכולים להשפיע על הדיווח לאחר המשימה.
יתרון: מאפשר לבודד משתנים המצביעים על שיפור או ירידה ברמת הביצוע
חיסרון: דורשים תנאי מעבדה מדויקים לבידוד המשתנים
תמונות המתקבלות מסריקות של דימות מוחי משקפות מאפיינים שונים של המוח ופעילותו. זהו תחום חדש יחסית, ונעשה בו שימוש ברפואה ובתחומים השונים של מדעי המוח.
ישן מספר שיטות לסריקת מוח, עם הנפוצות בהן נמנות הבאות:
צילום רנטגן, דימות תהודה מגנטית (MRI), CT ועוד.
שיטת FMRI: בחינת מיקום פעילות במרחב המוח איזה אזור פועל באילו תנאים?
שיטת PET: טכניקות שונות למיפוי המוח
על פי גישה זו ניתן ללמוד ממקרים של פגועי מוח והשיבוש הקוגניטיבי שלהם לגבי התפקוד הקוגניטיבי הנורמלי
החיסרון: בסוגים מסוימים של פגיעות יש מעט מאד נבדקים.
קראו עמודים 11 - 12 ומלאו את הטבלה על דרכי חקירת קוגניציה בגוגל דוקס שבקלאסרום.
פסיכולוגיה קוגניטיבית הקדמה
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 9-14
השיבו בקלאסרום
עמוד 4
דף הבא
דף קודם
צפו בסרטון-"איך מודדים תהליכים מנטליים" וענו על השאלות בשאלון להגשה
שאלון להגשה
תמלול הסרטון
עמוד 5
הסרטון נלקח מקורס "מבוא למדעי הפסיכולוגיה, מתוך קמפוס IL
דף הבא
דף קודם
עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון הראשון- המהפכה הקוגניטיבית – "האם ניתן לחקור את מה שלא ניתן לראות"
מילאתם והגשתם.ן את הטבלה המרכזת של דרכי חקירה
עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון הראשון- המהפכה הקוגניטיבית – איך מודדים תהליכים מנטליים?
חזרה לתוכן עיניינים
בסיום המטלה הראשונה (הקדמה) וודאו ש:
עמוד 6
חשוב לדעת!! המצגת באה ללוות למידה והבנה ולכן היא באה לצד הסיכום בספר.
מי שמעדיף.ה יכול קודם לקרוא את העמודים בספר ולאחר מכן לבצע את כל יתר המטלות.
לכל אחד דרך למידה שונה ולכן חשוב לי לתת את כל סגנונות הלמידה - ויזואלי, שמע או כתוב.
את השאלות והמשימות שיש לבצע בתוך המצגת את המטלות מהספר תעלו בקובץ אחד (אפשר או בוורד/דוקס או לרשום במחברת ולצלם).
מצורפת היחידה השנייה בנושא תפיסה
דף הבא
דף קודם
כנסו לקישור של "גן שעשועים למוח" ושחקו במתקנים. ענו על השאלה בדוקס שבקלאסרום.
חזרה לתוכן עיניינים
מה אני צריך.ה לעשות? (6.1)
עמוד 1
דף הבא
דף קודם
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 16-26.
כנסו ללשונית שיעור 2- תפיסה (על ידי לחיצה על חזרה לתוכן העיניינים) או לחצו על החץ לאחר מכן בעזרת לחיצה על החצים התקדמו במצגת וקראו את החומר התאורטי (עמוד 1-11).
שימו לב שאתם עונים על כל המטלות:
1. עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון הראשון- "איזה מידע נכנס למיינד"? (עמוד 3)
2. העלתם לפדלט אשליה אופטית והתייחסתם לעקרון אותו היא ממלאת- אפשר להעזר בחומרי ההעשרה בעמוד 11- (המטלה בעמוד 9)
3. עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של סיכום היחידה (עמוד 10).
- מהם מקורות המידע של המוח?
נלמד שיש גירויים פיזיקליים כמו אור, לחץ אוויר וגירוי כימי שמעורבים בתהליך החישה- מהם התוצרים שהמוח מפיק מהמידע?
נלמד שיש ייצוג מנטלי (מאין תמונה) שנוצר בתהליך התפיסה שיוצר צבע, קול, כובד, ריח וטעם- כיצד המוח מפרש את הגירויי?
נלמד על תהליכי תפיסה של תבניות ואשליות שונות שנוצרות כתוצאה מפרשנות
ביחידה הזאת נעסוק בשאלות ובנושאים הבאים
נושאים ביחידה
עמוד 2
דף הבא
דף קודם
צפו בסרטון-"מה קורה למידע שנכנס למיינד?" וענו על השאלות בשאלון להגשה
שאלון להגשה
תמלול הסרטון
פסיכולוגיה קוגניטיבית הקדמה
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 16-26
עמוד 3
דף הבא
דף קודם
הסרטון נלקח מקורס "מבוא למדעי הפסיכולוגיה, מתוך קמפוס IL
קליטת הגירויים ע"י החושים
החישה היא תהליך פיזיולוגי שמתרחש באיברי החושים, והיא זהה אצל כל בני האדם. זהו תהליך פסיבי – החושים קולטים את המידע כפי שהוא בסביבה
חישה
(Sensation)
הענקת משמעות לגירויים
התפיסה היא תהליך קוגניטיבי של עיבוד המידע המגיע מהחושים. תהליך זה יכול להיות שונה מאדם לאדם, בהתאם לתרבותו ולידע הקודם שלו. זהו תהליך אקטיבי – המוח מפרש את הגירויים שנשלחו אליו.
תפיסה (Perception)
ההבדל בין
חישה לתפיסה
+דוגמה
חושינו מעבירים מידע למוח על המתרחש בתוך גופנו ובסביבתנו. הם מעבירים את המידע באמצעות העצבים אל המוח. המידע במוח מעובד ומקבל משמעות, שמכונה "ייצוג מנטלי". פעולה זו היא פעולת התפיסה
תפיסת המציאות תלויה בשילוב בין תהליך החישה לתהליך התפיסה
עמוד 4
דף הבא
דף קודם
כשתינוק ואדם מבוגר מתבוננים בדף כתוב, חוש הראייה של שניהם קולט את אותו גירוי (קוים שחורים על דף לבן) ומעביר אותו למוח. אבל עבור התינוק הקווים הם חסרי משמעות, ועבור האדם המבוגר שיודע לקרוא, לקווים יש משמעות של מילים ומשפטים. בנוסף, אם הדף כתוב בעברית והאדם אינו יודע עברית, הוא יבין שזו שפה אך לא יידע לקרוא את הכתוב.
העצבים שמתחת לעור מעבירים למוח מידע על הגירויים שהעור נוגע בהם, והמוח נותן לתחושות אלו משמעות.
יש שני סוגים של תחושות המתקבלות מהעור: לחץ וטמפרטורה
לחץ מכני- חוש המישוש
+דוגמה
+דוגמה
+דוגמה
+דוגמה
כאשר אובייקט גורם לזעזוע באוויר נוצרים גלי קול.
גלי הקול מגיעים לאוזן ויוצרים לחץ אויר, שמרעיד את עור התוף שבאוזן. הרעידות מועברות דרך עצב השמיעה אל המוח, ושם מתקבלת המשמעות של גלי הקול בייצוג מנטלי.
לחץ אוויר- חוש שמיעה
כל אובייקט בסביבה החיצונית מחזיר גלי אור.
גלי האור המוחזרים מהאובייקט מגיעים לעין, ויוצרות תמונה על הרשתית, שהיא הפוכה וקטנה יותר מאשר האובייקט במציאות. משם עובר המידע דרך עצב הראייה אל המוח, שם הוא מקבל משמעות והופך לייצוג מנטלי.
אור- חוש הראייה
חישה
מקורות המידע של המוח הם גירויים פיזיקליים, שנקלטים בתהליך החישה. הגירויים הפיזיקליים הם:
אור, לחץ אוויר, לחץ מכני וגירויים כימיים.
מולקולות הטעם והריח הן מולקולות כימיות.
מולקולות הריח מגיעות לאף באמצעות תנועת האוויר, ומולקולות הטעם מגיעות ללשון כשהן נוגעות בה.
העצבים שבאף או בלשון מעבירים את המידע למוח, ושם הוא מקבל ייצוג מנטלי.
מולקולות כימיות
חושי הטעם והריח
עמוד 5
דף הבא
דף קודם
לחץ: אנו חשים שמשהו מונח על איברי גופנו או נוגע בהם, בגלל תחושת הלחץ על העור. תחושת הלחץ עוברת ע"י העצבים למוח ומקבלת משמעות בייצוג מנטלי (למשל: יתוש עומד על לי הרגל, יד נוגעת בגב שלי).
טמפרטורה: קצות העצבים מגיבים לשינוי טמפרטורה בסביבה ומעבירים את המידע למוח, לגבי חום או קור.
תופים מעבירים גלי קול. גלי הקול מגיעים לאוזן ויוצרים לחץ אוויר, שמועבר ע"י רעידות למוח ומקבל משמעות: "אלו תופים שמתנגנים עכשיו בשיר...."
צורה ופנים של כלב מחזירים גלי אור, שמגיעים לעין. התמונה הנקלטת בעין עוברת למוח דרך עצב הראיה, ומקבלת משמעות: "זה הכלב שלי שרץ אליי בשמחה"
מולקולות ריח נכנסות לאף, שמעביר מידע עצבי למוח ומתקבלת משמעות: "זה ריח של עוגה"
מולקולות טעם נוגעות בלשון, שמעבירה מידע עצבי למוח ומתקבלת משמעות: "זו עוגת שוקולד ויש בה שוקולד מריר"
(**כדי לחוש טעם נדרש שילוב של חוש הטעם + הריח + הראייה + תחושת הלחץ + תחושת הטמפרטורה)
תפיסה
תפיסה היא המרת הגירוי הפיזיקלי שנקלט בחושים, לייצוג מנטלי.
+דוגמה
עמוד 6
דף הבא
דף קודם
דף קודם
סיכום תהליך התפיסה
עמוד 7
דף הבא
דף קודם
- הטענה המרכזית של הגישה: אנו לא תופסים את הגירויים במציאות כפי שהם, באופן פסיבי, אלא תופסים אותם באופן אקטיבי בתבנית שלמה מאורגנת.
- לפי הגישה תהליך התפיסה הוא:
*האדם קולט דרך החושים חלקיקים של גירויים – צורות, צבעים, קולות וכו'. הם נקלטים זו-זמנית ובצורה לא מאורגנת.*חלקי הגירויים מתארגנים במוח בתבנית שלמה בעלת צורה ומשמעות.*התבנית השלמה היא "יותר מסכום חלקיה".
+דוגמאות
תאוריית הגשטלט
עמוד 8
דף הבא
דף קודם
כשאנו נכנסים לכיתה, העין קולטת חלקיקי גירויים (לוח, כסאות מסויימים, שולחנות מלבניים, שלטים על הקירות וכו'). הם מגיעים למוח ומתארגנים בתבנית בעלת צורה: "כיתה בבית הספר" ומשמעות: "זו כיתת האם שלי"
כשאנו שומעים שיר ברדיו, האוזן קולטת חלקיקי גירויים (צלילים של כלי נגינה שונים, קולות של הזמרת ושל זמרי-ליווי). הם מגיעים למוח ומתארגנים בתבנית בעלת צורה: "אישה שרה שיר עם קול מסויים ויש נגינה ברקע" ומשמעות: "זהו השיר החדש של עדן בן זקן".
עקרון הצורה הטובה ועקרון ההקבצה
קביעות צבע וקביעות גודל
אשליות אופטיות/ תפיסתיות
גשטלט- פירוט הגישה
עמוד 9
פרטים
דף הבא
פרטים
אחרי שסיימתם לעבור על 3 הקוביות ולקרוא את החומר ענו על השאלה בפדלט
דף קודם
פרטים
פדלט
תפיסת גודל האובייקט כקבוע, למרות השינויים במרחק ובגודל של התמונה הקלטת בעין.
אנו תופסים אובייקטים כבעלי גודל קבוע, גם כשהם מתרחקים או מתקרבים אלינו.
המוח מעבד את הגירוי: הוא 'מפצה' את התמונה הקטנה בעין, 'ומגדיל' אותה
קביעות גודל
תפיסת הצבע נשארת קבועה למרות שינויים בתאורה, היוצרים שינויים בתמונה שנקלטת בעין.
אנו נתפוס אובייקט כבעל צבע קבוע, גם אם בכל תאורה הוא ייראה לנו בצבע או בגוון אחר.
קביעות צבע
תפיסת גירויים כקבועים, למרות שינויים החלים בקלט החושי שלהם. הגירויים שאנו חשופים אליהם במציאות משתנים כל הזמן, ולמרות זאת מוחנו מפרש אותם בצורה קבועה.
קביעות תפיסתית
חזרה לעקרונות
כאשר מתבוננים בתמונה, הקו התחתון נראה ארוך יותר מאשר הקו העליון.
אך למעשה ניתן לראות ששני הקווים זהים באורכם.
אילוזיית מילר-לייר
כאשר מתבוננים בתמונה, הקו המאוזן העליון (הצהוב) נראה ארוך יותר מאשר הקו המאוזן התחתון (הצהוב). (מבוססת על עקרון קביעות הגודל)
אילוזיית פונזו
הקוביה בנויה משני ריבועים מחוברים בקווים אלכסוניים, וכל הקווים הם באותו המבעה ובאותה רמת בהירות.
קוביית נקר
אשליות אופטיות/ תפיסתיות
טעויות בתפיסה עקב השפעת תהליכי עיבוד המידע
אילוזיות/אשליות תפיסתיות מוכיחות שתפיסת המציאות אינה תלויה רק בתהליכי החישה, אלא גם בתהליכי עיבוד המידע. כלומר: מה שאנו תופסים במוחנו אינו זהה בהכרח למה שקיים במציאות. הגירויים שנקלטים בחושים עוברים עיבוד מידע ומקבלים פרשנות במוח, ופרשנות זו היא מה שנתפס אצלנו.
הסבר
הסבר
חזרה לעקרונות
הסבר
תפיסת הגירוי מושפעת מההקשר שבו הוא נמצא, כלומר מהגירויים שסביבו. כיוון ה'חיצים' של הקו התחתון גורם לו להיראות ארוך יותר מאשר הקו העליון. מדוע? יש לכך כמה הסברים. אחד מהם הוא, שהמוח מושפע מהאורך הכולל של הצורה (הקו המאוזן + החיצים שמחוברים אליו) ולכן בגלל שהצורה הכללית התחתונה ארוכה יותר מאשר העליונה, הוא מייחס את האורך הזה גם לקו שבין שני החיצים.
תפיסת הגירוי מושפעת מההקשר שבו הוא נמצא כמו באילוזיית מילר-לייר.
המוח מפרש את הציור כדומה למסילת רכבת, שבה מה שרחוק יותר, אמור להיתפס במוח בתמונה קטנה יותר. מכיוון ששני הקווים הצהובים הם זהים בגודלם במציאות, הקלט החושי שלהם בעין הוא זהה. אבל אנו מצפים שכאשר אובייקט הוא רחוק יותר, הוא גם יהיה קטן יותר. לכן, המוח פותר את הבעיה בכך שהוא מניח שהקו העליון הוא גדול יותר מהקו התחתון, ולכן למרות שהוא רחוק יותר הוא נראה גדול יותר.
כלומר: המוח מניח שאובייקט שנמצא במרחק רחוק יותר, צריך להיות גדול יותר מאובייקט קרוב, אם שניהם יוצרים את אותה תמונה בעין.
אין למוח מידע המרמז לו מהי הדופן הפנימית ומה החיצונית, והוא בוחר באופן אקראי את אחד המבנים ועובר ממבנה למבנה.
הקוביה ממחישה שאנחנו רואים בעזרת המוח ולא העין. לפעמים המוח מאותת שדופן אחת היא הקדמית ולעיתים שהדופן מולה וזה קורה בלי שום שינוי פיזי, רק הפרשנות שאנחנו נותנים לגירוי.
נטייה לקבץ גירויים בודדים לתבניות שלמות.
את הגירויים מקבצים לפי מספר עקרונות
עיקרון ההקבצה
העדפה לתפוס את הגירוי הפשוט ביותר והקל ביותר לתפיסה.
עיקרון הצורה הטובה
לפי גישת הגשטלט המוח מארגן את הגירויים לתבניות לפי שני עקרונות מרכזיים:
חזרה לעקרונות
עקרונות
דוגמאות
הערה
באשליות ראייה רבות שבהן ניתן לראות בעת-ובעונה אחת שתי צורות שונות באותם גירויים, הדבר נובע מכך ששתי הצורות אינן קלות לתפיסה, ולכן אף אחת מהן היא לא 'צורה טובה' ואף אחת מהן לא 'משתלטת' על האחרת.
בתמונה ניתן לראות פני אישה או איש מנגן. שתי הצורות הן מורכבות ולא פשוטות, ולכן אף אחת מהן היא לא 'צורה טובה' וכל אחד רואה בציור את הצורה שיותר קלה לתפיסה עבורו.
הציור מורכב מ- 3 צורות שחורות, אך קל לנו יותר לתפוס דווקא את המשולש הלבן שכביכול מופיע באמצע, והוא נתפס במוח כמשולש, על רקע 3 עיגולים שחורים שהוא 'מונח' עליהם.
הציור מורכב מנקודות שחורות שמסודרות בסדר מסוים. אך קל לנו יותר לתפוס אותו כפרצוף מחייך, ולא כאוסף של נקודות שחורות.
עקרון ההמשכיות
עקרון הקירבה והסמיכות
הגירויים אנו מקבצים לתבניות לפי העקרונות הבאים
עקרון ההקבצה
עקרון הדמיון
עקרון הדמות והרקע
עקרון הסגירות
חזרה לעקרונות
חזרה לפירוט הגישה
גירויים הנמצאים על אותו רצף נתפסים כשייכים לאותה יישות.
רצף הנקודות הבודדות נתפס אצלנו כקו ולא כאוסף של נקודות בדידות
גירויים קרובים נתפסים כתבנית
בתמונה יש גם טורים וגם שורות של נקודות. מכיוון שהנקודות בטורים יותר קרובות זו לזו מאשר הנקודות בשורות, אנו תופסים את הציור כטורים ולא כשורות.
המוח שלנו מחלק באופן אוטומטי את הגירוי שאנחנו מסתכלים עליו ל"דמות" ול"רקע". הרקע משמש תבנית ומשפיע על הפרשנות של התמונה.
איננו יכולים לתפוס שני אובייקטים בו זמנית כדמות אלא להחליף לסירוגין אובייקט אחד באחר כך שכל פעם נראה אובייקט אחר כרקע או דמות.
אנו רואים בתמונה כד שחור או 2 פרצופים קרובים מאוד זה לזה. כאשר אנו רואים את הכד הוא הדמות והפרצופים הם הרקע ולהפך
כאשר מידע המגיע למערכת אינו שלם, נשלים אותו באופן אוטומטי ובלתי מודע כדי שלתבנית יהיו גבולות צרים ברורים.
אנו תופסים את התמונה כ-3 'מסגרות' ולידן משמאל עוד 'חצי מסגרת', כי המסגרת היא צורה סימטרית שנוח לתפוס אותה.
וזאת לעומת אפשרות אחרת לתאר את התמונה: 7 צורות גיאומטריות בצורת ] או [ שעומדות זו לצד זו.
גירויים דומים נתפסים כתבנית.
אנו תופסים את התמונה כטורים של נקודות שחורות וטורים של נקודות לבנות, ולא כשורות של נקודות שחורות-ולבנות לסירוגין. וזאת משום שיותר קל לתפוס את הנקודות השחורות ביחד והלבנות ביחד, בגלל הדמיון בצבע.
שאלון לסיכום להגשה
רגע לפני הסוף...
צפו בסרטון ואל תשכחו לענות על השאלון לסיכום
עמוד 10
דף הבא
דף קודם
העשרה
- אניגמה- מוזיאון המדע בירושלים
- מבוא למדעי ההתנהגות- ד"ר מייק דברת- הרצאה (18:45 דקות)
- הרצאת טד- Optical illusions show how we see | Beau Lotto- מתורגם לעברית (19:00 דקות)
עמוד 11
דף הבא
דף קודם
חזרה לתוכן עיניינים
בסיום לימוד היחידה השנייה (תפיסה) וודאו ש:
עמוד 12
עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של הסרטון הראשון- "איזה מידע נכנס למיינד"? (עמוד 3)
העלתם לפדלט אשליה אופטית והתייחסתם לעקרון אותו היא ממלאת- אפשר להעזר בחומרי ההעשרה בעמוד 11- (המטלה בעמוד 9)
עניתם.ן והגשתם.ן על גוגל פורמס של סיכום היחידה (עמוד 10).
כנסו לקישור של "גן שעשועים למוח" ושחקו במתקנים. ענו על השאלה בדוקס שבקלאסרום.
דף קודם
יחידה 3- זיכרון
חלק 1- סוגי זיכרון וסיווג לפי זמן
חזרה לתוכן עיניינים
דף הבא
חזרה לתוכן עיניינים
מה אני צריך.ה לעשות? (20.1)
עמוד 1
דף הבא
דף קודם
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 43-48 (עד אמנזיה לא כולל).
צפו במצגת השיעור- בעמוד 3- זיכרון חלק 1- אחרי שסיימתן.ם לקרוא את המצגת לחצו על החץ לדף הבא והמשיכו להתקדם בלחיצה על החצים (עמודים 1-6).
שימו לב שאתם עונים על מטלת סיכום היחידה (גוגל פורמס בעמוד 5)
התקדמו במצגת (בעזרת לחיצה על החצים בתחתית הדף)
בחן.י את עצמך
לחצו על התמונה ובדוק.י את יכולות הזיכרון שלך
עמוד 2
דף הבא
דף קודם
לחצו על מסך המחשב וקראו את החומר במצגת
עמוד 3
דף הבא
דף קודם
תהליך הזיכרון
תרשים
עמוד 4
דף הבא
דף קודם
שאלון לסיכום להגשה
רגע לפני הסוף...
צפו בסרטון ואל תשכחו לענות על השאלון לסיכום
עמוד 5
דף קודם
חזרה לתוכן עיניינים
בסיום לימוד היחידה השלישית (זיכרון חלק 1) וודאו ש:
עמוד 6
עברתם.ן על המצגת
עניתם.ן על השאלון לסיכום היחידה (עמוד 5)
קראתם.ן את העמודים בספר (43-48) .
דף קודם
יחידה 3- זיכרון
חלק 2- סיווג לפי תוכן וכשלי זיכרון
חזרה לתוכן עיניינים
דף הבא
דף קודם
חזרה לתוכן עיניינים
מה אני צריך.ה לעשות? (25.1)
עמוד 1
דף הבא
דף קודם
קראו בספר (פסיכולוגיה זה כל הסיפור- כרך 2) עמודים 48-60.
צפו במצגת השיעור- בעמוד 3- זיכרון חלק 2- אחרי שסיימתן.ם לקרוא את המצגת לחצו על החץ לדף הבא והמשיכו להתקדם בלחיצה על החצים (עמודים 1-9).
צפו בסרטון על בדיית זיכרון ורשמו בדוקס שבקלסרום 3 תובנות מהסרטון.
התקדמו בעזרת לחיצה על החצים בתחתית הדף.
צפו בסרטון- מה המוח יכול ללמד אותנו על זיכרון? בעמוד 2 וענו על הגוגל פורמס.
ענו על השאלון המסכם של היחידה.
צפו בסרטון-"מה המוח יכול ללמד אותנו על זיכרון?"
וענו על השאלות בשאלון להגשה
שאלון להגשה
תמלול הסרטון
זיכרון- חלק 2
עמוד 2
דף הבא
דף קודם
הסרטון נלקח מקורס "מבוא למדעי הפסיכולוגיה, מתוך קמפוס IL
לחצו על מסך המחשב וקראו את החומר במצגת
עמוד 3
דף הבא
דף קודם
עמוד 4
דף הבא
דף קודם
צפו בסרטון-
ולמדו עוד על המחקרים של אליזבת' לופטוס
רשמו בדוקס שבקלאסרום
ו 3 תובנות/דברים חדשים שלמדתם בהקשר לזיכרון
בדיית הזיכרון אליזבת לופטוס
עמוד 5
דף הבא
דף קודם
עמוד 6
דף הבא
דף קודם
לשמיעת הפודקאסט-
"סוד הזיכרון המצוין"
(9 דקות) לחצו על האוזניות
העשרה
בואו נשחק
לחצו על התמונה ושחקו
עמוד 7
דף הבא
דף קודם
Lorem ipsum dolor sit amet
Lorem ipsum dolor sit amet
לחצו כאן לשאלון לסיכום להגשה
רגע לפני הסוף...ענו על השאלון המסכם של היחידה
עמוד 8
דף קודם
דף הבא
דף קודם
חזרה לתוכן עיניינים
בסיום לימוד היחידה הרביעית (זיכרון חלק 2) וודאו ש:
עמוד 9
דף קודם
קראתם.ן את המצגת- זיכרון חלק 2
צפיתם.ן בסרטון "בדיית זיכרון" של אליזבת' לופטוס, ועניתם.ן על הדוקס שבקלאסרום
צפיתם.ן בסרטון- "מה המוח יכול ללמד אותנו על זיכרון?"
ועניתם.ן הגוגל פורמס
שיחקתם.ן את המשחק המסכם
עניתם.ן על השאלון המסכם של היחידה
דף הבא
חזרה לתוכן עיניינים
סיימנו את יחידת הלימוד פסיכולוגיה קוגניטיבית
מקווה שנהנתם.ן ללמוד בדרך הזו.
עמוד 7
דף קודם
דף הבא
לחצו על התמונה לקריאת הכתבה
המקרה של HM
+info
Lorem ipsum dolor sit amet consectetur adipiscing elit congue curae ac volutpat, parturient taciti ridiculus varius ad dignissim cursus euismod habitasse himenaeos.
פסיכולוגיה קוגניטיבית
התחלה
למידה היברידית
הדס ליבר, תומר מועלם, דבי זהבי ועינבל אריאלי
