Want to make creations as awesome as this one?

More creations to inspire you

SITTING BULL

Horizontal infographics

BEYONCÉ

Horizontal infographics

ALEX MORGAN

Horizontal infographics

OSCAR WILDE

Horizontal infographics

GOOGLE - SEARCH TIPS

Horizontal infographics

Transcript

מהו מדע אזרחי?

נוברים בגניזה

מהו פרוייקט סופרי הגניזה הקהירית?

מה גילינו?

מהו מדע אזרחי?

דיון ורפלקציה

מה נרצה לשאול?

מדוע לחקור את הגניזה?

ביקור בספרייה

מהם מקורות ראשוניים ומשניים?

משוב עמיתים

מציגים

יריד תוצרים

משוב עמיתים ב'

מהו מדע אזרחי?

הכרת המאפיינים של מדע אזרחי

היקף הפעילות 15-20 דקות שלב בפרויקט פתיחה

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

הפעילות בקצרה

התלמידים נחשפים לרעיונות העומדים בבסיס הגישה של מדע אזרחי דרך סרטון המלווה בשאלות.




מהו פרויקט סופרי הגניזה הקהירית?

הכרת פרויקט סופרי הגניזה הקהירית

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרויקט פתיחה

עקרונות הפעלה: גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הפעילות בקצרה

התלמידים ייחשפו לפרויקט סופרי הגניזה הקהירית - מי עומד מאחוריו, מה עושים במסגרתו ומה חשיבותו למחקר ההיסטורי. בנוסף יקבלו הנחיה לקראת התנסות בפלטפורמה.


שלבי הפעילות

ביקור במרכז לחקר הגניזה הקהירית והכרות עם משה לביא. קבלת רקע היסטורי, חשיפה לפרויקט "סופרי הגניזה הקהירית", חשיבותו ותרומתו למחקר ההיסטורי. התלמידים יקבלו הדרכה כיצד להשתמש בפלטפורמה ויתנסו בה בעצמם לראשונה.


עיון במקורות

עיון ראשוני במקורות - הכרות עם הטקסט ואיתור מידע בסיסי

ניתוח וקריאה ביקורתית


היקף הפעילות 90 דקות שלב בפרויקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הכרות עם דרך עבודתו של ההיסטוריון והתנסות בה

פיתוח חשיבה ביקורתית


הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים יבחרו מקורות לתעתוק מתוך "סופרי הגניזה הקהירית", יתעתקו וינתחו אותם בעזרת חמש שאלות מרכזיות: מתי והיכן נכתב המקור? מה סוגו? מי המחבר? למי מיען את הדברים? לאיזו מטרה? ולבסוף יסווגו אותם.


שלבי הפעילות

מה נרצה לשאול?

לפתח את היכולת לשאול שאלת מחקר שניתן למצוא לה מענה במקורות



היקף הפעילות 90 דקות שלב בפרוייקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הכרות עם דרך עבודתו של ההיסטוריון והתנסות בה

פיתוח חשיבה ביקורתית

הדגשת הרלוונטיות של מחקר היסטורי ללומדים


הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מעלים שאלות מעניינות ובוחרים את השאלות עליהן יוכלו לענות תוך שימוש במאגר המקורות שיצרו בפעילות הקודמת.


שלבי הפעילות

1. הצגת המקורות - התלמידים מציגים את המקורות שבחרו בפני הכיתה.

2. העלאת שאלות

  • התלמידים מעלים שאלות העולות מתוך עיון במקורות וניתוחם בשלב הקודם. השאלות יכולות להיות קשורות בחייהם הדתיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של יהודי אזור אגן הים התיכון בראשית העת החדשה או/ו בעת החדשה. אפשר לכתוב את השאלות במצגת שיתופית, פאדלט או על הלוח.

  • מיון השאלות על ידי התלמידים לשאלות שניתן לענות עליהן, שלא ניתן לענות עליהן באמצעות המקורות העומדים לרשותם ושלא ניתן לענות עליהן כלל.

3. דיון

  • אלו נתונים חסרים על מנת לענות על השאלות שלא ניתן לענות עליהן באמצעות המקורות העומדים ברשותם?

  • כיצד ניתן לאסוף את הנתונים הנדרשים כדי לענות על שאלות החקר?

4. בחירת שאלות חקר על ידי קבוצות תלמידים. כדאי להדריך את התלמידים לחשוב על הרציונל לשאלת החקר שלהם (אפשר באמצעות חלוקת הדף המצורף).

5. תכנון ביצוע החקר - אפשר לחלק לתלמידים את דף העבודה המצורף ולערוך אחר כך דיון מסכם. כדאי לעבור עם התלמידים על שלבי כתיבת עבודת חקר על-פי המסמך המצורף.

מציגים

יצירת תוצר מסכם לתהליך החקר והצגה בפני קהל.



היקף הפעילות 1 ש"ה - להנחיות ותחילת תכנון המוצר שלב בפרוייקט: ביצוע החקר

2-4 שעות עבודה מהבית

2 ש"ה - הצגת תוצרים

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

תמיכה בוויזואליזציה של נתוני לומדים

שילוב לומדים בהוראת עמיתים

פיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה



הפעילות בקצרה

בשלב זה התלמידים יציגו את התוצרים הסופיים של מחקרם. (למצוא קישור למחוון)


שלבי הפעילות

  1. הצגת תוצרים אפשריים
    ניתן להחליט מראש על תוצר סופי אחיד לכל הכיתה, או לחלופין, לתת לכל קבוצה אפשרות בחירה בתוצר שבו היא מעוניינת.
    דוגמאות לתוצרים אפשריים:

    • עבודת חקר מלאה (על פי דרישות משרד החינוך)

    • מצגת (בתוכנת PowerPoint, Google Slides, או Genially)

    • סרטון - אמיתי/אנימציה (למשל בתוכנת POWTOON)

    • כרזה (אפשר לעצב בתוכנת PowerPoint, כאשר מגדירים את גודל השקופית כגודל הכרזה הסופית)

  2. הצגת הדרישות מהתוצר

כדאי שלכל תוצר יותאם מערך דרישות. יחד עם זאת קיימים מרכיבים כלליים שיכולים להתאים לכל תוצר, ומהווים סיכום לתהליך החקר:

  • מבוא - חשיבות הנושא, רקע היסטורי

  • שאלת החקר - הצגתה ומדוע נבחרה

  • תהליך החקר - תיאור התכנון של החקר ואופן איסוף המקורות

  • הצגת המסקנות - המענה שהתלמידים מציעים, על סמך מחקרם, לשאלת החקר

  • מגבלות החקר

  • הצעות לחקר המשך

  • רפלקציה - מה למדתי, ממה נהניתי...

בנוסף לתיאור מרכיבי התוצר הסופי, יש להציג את הציון היחסי של כל מרכיב מהציון הסופי של החקר (ניתן להיעזר במחוון).

נוסף למרכיבים שצויינו מעלה ניתן להוסיף מרכיבים בהתאם לאופי הייחודי של התוצר למשל: עיצוב, יצירתיות וכו'.

  1. יצירת התוצר

התלמידים מתחילים לתכנן את התוצר שלהם בכיתה ולאחר מכן ממשיכים לעבוד עליו בבית. ניתן גם להמשיך לעבוד בכיתה - לבחירת המורה.

  1. הצגת תוצרים
    כל קבוצת תלמידים מציגה את התוצר שלה בפני העמיתים לכיתה. חשוב להבהיר לתלמידים שלכל אחד מחברי הקבוצה צריך להיות תפקיד משמעותי בהצגה (ולא רק העברת השקפים במחשב 😉)
    כדי לשמור על קשב במהלך ההצגה של הקבוצות, מומלץ לתת משימה קטנה לשאר הכיתה. למשל, לרשום לעצמם מענה לאחת או יותר מהשאלות הבאות:

    • מה אהבתי מההצגה?

    • מה הייתי משנה אם אני הייתי מציג?

    • מה למדתי ממה שהוצג לי?

    • מה היה מוצלח בהצגה?

מה גילינו?

שלב הכתיבה



היקף הפעילות 2-4 שעות עבודה מהבית שלב בפרוייקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: הוראה סביב רעיונות הלומדים

גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הכרות עם דרך עבודתו של ההיסטוריון והתנסות בה

פיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה

הדגשת הרלוונטיות של מחקר היסטורי ללומדים


הפעילות בקצרה

בשלב זה התלמידים כותבים את מחקרם (מבוא, גוף עבודה וסיכום).


שלבי הפעילות

אפשר לקחת את התלמידים לספרייה לביצוע שלב זה ולהזכיר להם את מבנה העבודה ושלבי הכתיבה (ראו כאן).

ביקור בספרייה

איסוף נתונים ממקורות משניים בהתאם לשאלת החקר שהעלו התלמידים


היקף הפעילות 90 דקות שלב בפרוייקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הכרות עם דרך עבודתו של ההיסטוריון והתנסות בה

גישור בין למידה בכיתה ומחוצה לה


הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים אוספים מידע רלוונטי למחקרם ממקורות משניים בהתאם לשאלות החקר שהעלו.


שלבי הפעילות

אפשר לקחת את התלמידים לספרייה אוניברסיטאית לצורך השלמת שלב זה ולהדריך אותם כיצד לרשום הערות בזמן הקריאה. אמצעי אחד הוא "research note-cards". הערות אלו יכולות להיות ציטטות, פרפרזות או הערות הקוראים תוך כדי קריאה (כדאי לעבור עם התלמידים לפני כן על כללי איזכור וציטוט).

יריד תוצרים

הצגת תהליך החקר, תוצאותיו ומסקנותיו בפני קהל רחב.



היקף הפעילות: 2-3 ש"ה שלב בפרוייקט: ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: שילוב לומדים בהוראת עמיתים

יצירה ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

פיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה



הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים יציגו את התוצרים הסופיים של מחקרם בפני קהל.


שלבי הפעילות

שלבי הפעילות

  1. הכנות ליריד
    בליווי המורה, יתכננו התלמידים את היריד להצגת התוצרים מתהליך החקר: מיקום היריד, מי מוזמן ליריד, תוכנית היריד (זמנים ורשימת המציגים עם כותרות העבודות), הכנת הזמנה ליריד ודרכי הפצתה (למשל הכנת קובץ תמונה כהזמנה ושליחה דרך הדואל), שילוב כיבוד (האם? מי אחראי להביא מה?) וכו'.

  2. קיום היריד

דיון ורפלקציה

הכרות עם התהליך שעברו התלמידים בהתייחס להיבט המחקרי, להיבט ההיסטורי ולהיבט הלמידה השיתופית.

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרוייקט סיכום

עקרונות הפעלה: עידוד רפלקציה

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

תמיכה במשוב והערכת עמיתים

הוראה סביב רעיונות הלומדים

פיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה

טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים עורכים רפלקציה על התהליך שעברו בהתייחס להיבט המחקרי, ההיסטורי ולהיבט הלמידה השיתופית.


שלבי הפעילות

  1. דיון כיתתי
    שלב זה חיוני לחבר את תהליך החקר לתהליך הלמידה ולתוכנית הלימודים בהיסטוריה. לשם כך, הדיון צריך להתייחס לשלושה היבטים - תהליך החקר, הלמידה השיתופית וההיבט ההיסטורי. להלן מספר רעיונות לנקודות להתייחסות בדיון:
    תהליך החקר:

    • אלו שלבים כלל תהליך החקר?

    • אלו קשיים היו בתהליך?

    • ממה נהניתי במהלך החקר?

    • האם המקורות שלנו היו אמינים?

    • כיצד התשובה לשאלה הקודמת משפיעה על המסקנות מהמחקר שביצענו?

    • כיצד ניתן לחזק את מסקנותנו? הציעו רעיונות להרחבת החקר.

    • אלו מגבלות יש לחקר שלנו?

    • כיצד עורכים מחקר היסטורי מוצלח ומהימן?

אופציה ב': אפשר לחלק לתלמידים את דף הרפלקציה למלא יחד ולשתף לאחר מכן את הכיתה.

היבטים היסטוריים:

  • מה למדנו על חיי היהודים באגן הים התיכון ושכיניהם בין המאות ה-10 וה-13? (בהיבטים הפוליטי, הכלכלי, חברתי, רוחני ודתי וכו')

  • כיצד הדברים מתחברים לנושאים אחרים שלמדנו השנה בהיסטוריה?


למידה שיתופית:

  • מה התרומה של למידה שיתופית?

  • כיצד הלמידה בקבוצה מקדמת את הלמידה האישית? הקבוצתית?

  • כיצד עובדים טוב יותר בקבוצה? ממה כדאי להימנע?

  • מה נתרמתי מהעבודה בקבוצה?

במידה והפעילויות השיתופיות קיבלו מקום משמעותי בתהליך, כדאי להתייחס גם לנקודות אלו:

  • כיצד משוב עמיתים תורם למציגים ולנותני המשוב?

  • איזה תהליך עברתי מבחינת יכולותיי להציג ולקבל משוב?

  • איזה תהליך עברתי מבחינת יכולותיי לתת משוב?


רפלקציה - אפשרות לפעילות נוספת
פעילות זו כוללת הנחיות לשלוש אפשרויות לרפלקציה מסכמת של ההשתתפות בפרויקט מדע אזרחי - "כתיבת מכתב לתלמיד", "כתיבת אימייל למדען" או "ספרו את האמת על מדע!". כל אחת מהאפשרויות כוללת הנחיות לביצוע עבור התלמידים

מהו מדע אזרחי? - העמקה בלמידה שיתופית

הכרת המאפיינים של מדע אזרחי

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרויקט פתיחה

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

תמיכה במגוון מבנים חברתיים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים


הפעילות בקצרה

התלמידים נחשפים לרעיונות העומדים בבסיס הגישה של מדע אזרחי דרך פעילות שיתופית שבה הם סוקרים אתרי אינטרנט של פרויקטים במדע אזרחי, מזהים את מאפייניהם ומעלים את רעיונותיהם למצגת שיתופית.

בהמשך, יערכו סיעור מוחות ויחשבו כיצד יוכלו הם לסייע בפרוייקט מדע אזרחי בתחום ההיסטוריה.


שלבי הפעילות

  1. סקירה וניתוח של פרויקטי מדע אזרחי (הקישור מוביל למצגת הכוללת הנחיות למשימה ושקופיות למילוי על ידי התלמידים)

התלמידים מתבקשים לסקור פרויקטים של מדע אזרחי ולזהות:

  • מה מאפיין פרויקטים של מדע אזרחי?

  • מה משותף לפרויקטים השונים?

את רעיונותיהם התלמידים יכולים להעלות למסמך שיתופי. בשתי השקופיות האחרונות במצגת מופיעות שתי אפשרויות לסיכום הרעיונות:

  1. רישום של המאפיינים כרשימה

  2. מילוי טבלה שיתופית


2. מדע אזרחי במדעי הרוח

פתחו לדיון את השאלות הבאות:

  • אילו דיסציפלינות מיוצגות יותר בפרוייקטים של מדע אזרחי שסקרתם, על פי הבחנתכם? איזה תחום בולט בחסרונו? חשבו מדוע?

  • חשבו על תחום ההיסטוריה, מהי עבודתו של ההיסטוריון? (אפשר להעלות השערות ב-Mentimeter)

  • צפו בסרטון: What does a Historian do?

  • חשבו עתה שוב על השאלה: "מהי עבודתו של ההיסטוריון?" (אפשר להעלות כאן שוב ולהשוות עם התוצר הקודם)

  • הרהרו שוב במאפייניהם של פרוייקטים של מדע אזרחי, כיצד אזרחים היו יכולים לסייע בפרוייקט כזה בתחום ההיסטוריה?

  • כיצד אתם הייתם יכולים לסייע להיסטוריון בעבודתו? באילו שלבים?


3. סיכום:

תוך כדי דיון מסכמים את:

  • המאפיינים של מדע אזרחי

  • אופן ההשתתפות במדע אזרחי

  • תרומת המדע האזרחי לחוקרים ולאזרחים

ניתן לסכם את הרעיונות הללו במצגת שיתופית.



מהי הגניזה ומדוע לחקור אותה? העמקה בלמידה שיתופית וחקר

הכרת הגניזה הקהירית וחשיבותה למחקר ההיסטורי

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרויקט פתיחה

עקרונות הפעלה: שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

הוראה סביב רעיונות הלומדים

הצגת ההיסטוריה בהקשרים רלוונטיים ללומד

שילוב לומדים בהוראת עמיתים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

תמיכה בפיתוח פרקטיקות היסטוריוגרפיות וחשיבה


הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים יכירו בחשיבות הגניזה הקהירית להיסטוריוגרפיה. בפעילות הם נחשפים לכתבות העוסקות בגניזה הקהירית ובאמצעותן עומדים על התרומה שבגילויה למחקר ההיסטורי.

שלבי הפעילות

1. מהי הגניזה הקהירית?

ראשית, הכיתה תצפה בסרטון Sacred Trash: The Lost and Found World of the Cairo Geniza

אחרי הצפייה אפשר לדון בשאלות הבאות: מהי גניזה? מהי הגניזה הקהירית? מתי התגלתה מחדש? אילו סוגי מקורות התגלו בה? מה חשיבותה בעיני החוקרים?

2. מה חשיבותה של הגניזה הקהירית למחקר ההיסטורי - יצירת תוצר כיתתי

כל קבוצה מופנית לכתבה המתארת את הגניזה וחשיבותה:

3. לאחר עיון בכתבה, התלמידים מתבקשים לשתף את הכיתה בממצא היסטורי אחד שתואר בכתבה ולהסביר את חשיבותו למחקר ההיסטורי. שיתוף זה יכול להתבצע בכמה דרכים:

א. מילוי שורה אחת בטבלה שיתופית (למשל בגוגל דוקס).

ב. העלאה ללוח שיתופי (Padlet, Linoit).

4. הסבר לתלמידים על חשיבות הגניזה:

בגניזה הקהירית נמצאו כ-300,000 פרגמטים, רובם מהמאות ה-10-13. חלקם כתובים בעברית וחלקם בשפות אחרות, חלקם כתבי קודש וחלקם דברי חול: סידורי תפילה, דפי תלמוד, מדרש ופרשנות, לצד פרוטוקולים של בית דין, מכתבים אישיים, מרשמים וקבלות.

כתבים אלו מעשירים את ידיעותינו אודות אוצר הספרים היהודי הימי-בניימי. הם שינו ומשנים את פני המחקר ההיסטורי של חיי הדת, החברה, הכלכלה והפוליטיקה של יהודי אגן הים התיכון ושל רבויות אחרות שהיו עימם במגע.

מהם מקורות ראשוניים ומשניים?

הכרות עם כלי עבודתו של ההיסטוריון

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרויקט פתיחה

עקרונות הפעלה: הוראה סביב רעיונות הלומדים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

גישור בין תלמידים מורים ומדענים

הכרות עם דרך עבודתו של ההיסטוריון והתנסות בה


הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים יערכו סיעור מוחות אילו מקורות יכולים לשמש אותנו על מנת ללמוד על העבר ויסווגו אותם למקורות ראשוניים ומשניים.


שלבי הפעילות

1. התלמידים יערכו סיעור מוחות - אלו מקורות יכולים לשמש אותנו על מנת ללמוד על העבר.

אפשר לתת לתלמידים למלא את דף העבודה המצורף בקבוצות ואחר כך לשתף את רעיונותיהם על הלוח, או לבקש מהם לכתוב את רעיונותיהם בפאדלט או במסמך שיתופי.

2. התלמידים ימיינו את המקורות למקורות ראשוניים - מסמכים או חפצים אשר נכתבו או נוצרו בתקופה הנחקרת ומהווים מקורות ראשונים, עדויות ישירות לאירוע או לתקופה ולמקורות משניים - תיעודים המכילים ניתוח, פרשנות או סינתזה של מידע המצוי במקורות ראשוניים או/ו משניים אחרים.

אפשר לתת לתלמידים לסווג את הדוגמאות שבדף המצורף (יש להדפיס ולגזור) ולהדביק על הלוח במקום המתאים - מקורות ראשוניים / משניים, או לשחק במשחק המצורף.

3. שאלה לדיון: מה היתרון של מקורות ראשוניים על פני מקורות משניים?

4. דיון בהטיית מקורות וסיכום הנושא. אפשר להשתמש במצגת המצורפת.

משוב עמיתים

פיתוח תרבות למידה שיתופית, קידום ושיפור תוצרי החקר

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרוייקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: תמיכה במשוב והערכת עמיתים

טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

עידוד רפלקציה



הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מציגים את התוצאות והמסקנות ונותנים משוב לעמיתיהם. בסיומו של שלב זה התלמידים חוזרים ומתקנים את מחקרם במידת הצורך.


שלבי הפעילות

הפעילות מבוססת על פעילות "הערכת עמיתים" המוצגת באתר אמי"ת

  1. הצגת תוצר הביניים לפני הכיתה
    כל קבוצה מציגה את העבודה שלה. רצוי להציג את הרעיונות המרכזיים באמצעות מצגת, או דף כדי להקל על ההקשבה. על המציג להתמקד בנושאים שבהם הוא מתלבט באופן מיוחד ועליהם הוא מבקש לקבל משוב. כדאי שיציין שאלה אחת או שתיים שמטרידות אותו. המשתתפים מקשיבים ורושמים לעצמם הערות (6 דקות).
    כדאי להציג מספר נקודות להתייחסות במתן המשוב כדי לכוון את התלמידים למה לשים לב בעת ההקשבה לקבוצה המציגה.

מצגת - הכוללת דוגמאות לנקודות להתייחסות

  1. שיח ראשוני - שאלות הבהרה

העמיתים שואלים שאלות הבהרה. התשובות צריכות להיות קצרות מאוד (3 דקות).

  1. סבב משוב מהעמיתים
    מתחילים עם סבב של "אני אוהב את…" ועוברים לסבב של "אני תוהה האם…" המציג מקשיב וכותב לעצמו הערות, אך אינו מגיב בשלב זה (6 דקות).

  2. תגובה של המציג למשוב של העמיתים (3 דקות).

  3. הצעות לשיפור
    העמיתים נותנים למציג עצות, רעיונות לשיפור, טיפים להתמודדות עם הקושי שהעלה, שיתוף מניסיונם ועוד (5 דקות).
    מומלץ להעביר למציגים את דף ההערות שמילאו התלמידים בשלב הראשון

  4. רפלקציה - פעילות אישית
    כל תלמיד/ה מתבקש לענות על השאלות הבאות ולשלוח למורה:

    • מה למדתי מעמיתיי?

    • מה תרמתי לעמיתיי?

    • כיצד נוסחו דברים שהיה לי נעים יותר לקבל?

    • אלו דברים הכיתה למדה מתהליך המשוב - לגבי אופן מתן וקבלת משוב, ולגבי אופן ביצוע החקר?

    • האם אנחנו מרגישים שאנחנו יודעים טוב יותר כיצד לתת משוב? כיצד לקבל משוב? האם האווירה הייתה טובה?

משוב עמיתים

פיתוח תרבות למידה שיתופית, קידום ושיפור תוצרי החקר

היקף הפעילות 45 דקות שלב בפרוייקט ביצוע החקר

עקרונות הפעלה: תמיכה במשוב והערכת עמיתים

טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

עידוד רפלקציה



הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מציגים את התוצר המסכם לתהליך החקר בפני חבריהם כהכנה ליריד התוצרים ונותנים משוב לעמיתיהם.


שלבי הפעילות

הפעילות מבוססת על פעילות "הערכת עמיתים" המוצגת באתר אמי"ת

  1. הצגת תוצר הביניים לפני הכיתה
    כל קבוצה מציגה את העבודה שלה. רצוי להציג את הרעיונות המרכזיים באמצעות מצגת, או דף כדי להקל על ההקשבה. על המציג להתמקד בנושאים שבהם הוא מתלבט באופן מיוחד ועליהם הוא מבקש לקבל משוב. כדאי שיציין שאלה אחת או שתיים שמטרידות אותו. המשתתפים מקשיבים ורושמים לעצמם הערות (6 דקות).
    כדאי להציג מספר נקודות להתייחסות במתן המשוב כדי לכוון את התלמידים למה לשים לב בעת ההקשבה לקבוצה המציגה.

מצגת - הכוללת דוגמאות לנקודות להתייחסות

  1. שיח ראשוני - שאלות הבהרה

העמיתים שואלים שאלות הבהרה. התשובות צריכות להיות קצרות מאוד (3 דקות).

  1. סבב משוב מהעמיתים
    מתחילים עם סבב של "אני אוהב את…" ועוברים לסבב של "אני תוהה האם…" המציג מקשיב וכותב לעצמו הערות, אך אינו מגיב בשלב זה (6 דקות).

  2. תגובה של המציג למשוב של העמיתים (3 דקות).

  3. הצעות לשיפור
    העמיתים נותנים למציג עצות, רעיונות לשיפור, טיפים להתמודדות עם הקושי שהעלה, שיתוף מניסיונם ועוד (5 דקות).
    מומלץ להעביר למציגים את דף ההערות שמילאו התלמידים בשלב הראשון

  4. רפלקציה - פעילות אישית
    כל תלמיד/ה מתבקש לענות על השאלות הבאות ולשלוח למורה:

    • מה למדתי מעמיתיי?

    • מה תרמתי לעמיתיי?

    • כיצד נוסחו דברים שהיה לי נעים יותר לקבל?

    • אלו דברים הכיתה למדה מתהליך המשוב - לגבי אופן מתן וקבלת משוב, ולגבי אופן ביצוע החקר?

    • האם אנחנו מרגישים שאנחנו יודעים טוב יותר כיצד לתת משוב? כיצד לקבל משוב? האם האווירה הייתה טובה יותר מהפעם הקודמת, כיצד?