Want to make creations as awesome as this one?

More creations to inspire you

Transcript

משבר האקלים כבר כאן

האי צדק אקלימי

משבר האקלים וזכויות אדם - פעילות בקבוצות

הידעת? כמות פליטות הפחמן הנלוות לצריכה/אורח חיים של 10% העשירים ביותר בעולם שווה לאלו של כל יתר האוכלוסיה יחד. ג

עשירי האחוזון העליון (1%) אחראים לפליטת פחמן כפולה מזו של 50% העניים ביותר בעולם. ג

משמעות הדבר, שהאוכלוסיות העניות והפגיעות יותר אינן אלה שיצרו את משבר האקלים. בו בזמן, הן אלה שסובלות ממנו כיוון שאין להן את אותם אמצעי מיגון או אפשרות לממן חלופות כפי שיש לאוכלוסיות חזקות. ג

איך אפשר לפעול? ג

בחרו אחד מאירועי האקלים המסומנים על גבי מפת העולם וחפשו עליו ברשת מידע ופרטים נוספים. ג

1

קראו על זכויות האדם המפורטות מתחת למפה, וחשבו: אילו זכויות נפגעו או עלולות להיפגע כתוצאה מהאירוע?ג

למעשה, כל זכויות האדם מושפעות ממשבר האקלים. הבולטות ביותר ברשימה הבאה:

1. הזכות לחיים

2. הזכות להגדרה עצמית של עמים ילידים

3. הזכות להתפתחות

4. הזכות לאוכל

5. הזכות למים ותברואה

6. הזכות לבריאות

7. הזכות לדיור

8. הזכות לחינוך

9. הזכות להשתתפות בקבלת החלטות (בנוגע למדיניות האקלים )

10. הזכויות של אלה שנפגעים הכי הרבה ממשבר האקלים

11. זכויות הדורות הבאים

2

בדקו: אילו אוכלוסיות נפגעו באירוע? וחשבו: כיצד בא לידי ביטוי אי צדק אקלימי במסגרת הפגיעה בזכויות? ג

3

הזכות לבריאות

הזכות לבריאות באה לידי ביטוי בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ובאמנות בינלאומית נוספות. ג

הנה כמה דוגמאות להשפעות בריאותיות שליליות שצפויות להחמיר בגין משבר האקלים: שיעורים גבוהים של תת תזונה; עליה פוטנציאלית במחלות המועברות על ידי טפילים וחרקים; וזיהום אוויר שיגרום למחלות נשימתיות. הדו"ח האחרון של ה-IPCC מצא כי "שינוי האקלים צפוי להוביל עלייה בבריאות לקויה באזורים רבים בעולם ובמיוחד במדינות מתפתחות עם הכנסה נמוכה ובאזורים עם גישה נמוכה לשירותי בריאות". ג

הזכות לחיים

ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם קובעת כי "לכל אדם יש זכות לחיים, חירות וביטחון אישי", והזכות לחיים עוגנה באמנות בינלאומיות נוספות. כל המדינות התחייבו לכבד, להגן, לקדם ולהגשים את הזכות לחיים. כלומר, חלה על המדינות חובה לנקוט באמצעים יעילים נגד אובדן חיים שניתן לצפות ולמנוע. ג

משבר האקלים מהווה בבירור איום על חיי אדם, וביתר שאת בקרב קהילות פגיעות מבחינה כלכלית. איום זה משפיע על ההווה ועל העתיד. לדוגמה, אירועי מזג אוויר קיצוניים גורמים לפציעות ואף לאובדן חיים. בנוסף, משבר האקלים משפיע על הזכות לחיים בדרכים נוספות כמו הפצה מוגברת של מחלות, היעדר נגישות למזון ודרכים נוספות המסכנות את הזכות לחיים. על מנת לשמור על הזכות לחיים, על מדינות העולם לנקוט באמצעים יעילים כדי למתן ולהסתגל לשינויי האקלים ולמנוע אובדן חיים צפוי. ג

הזכות למזון

הזכות למזון מעוגנת בהכרזת זכויות האדם ובאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. האמנה קוראת למדינות "להבטיח שוויון בחלוקת אספקת המזון העולמית ביחס לצורך". כמו בכל זכויות האדם, מדינות חייבות לכבד, להגן, לקדם ולהגשים את זכות האדם למזון. ג

משבר האקלים מערער את הביטחון התזונתי ולכן מימוש הזכות למזון אינו מובן מאליו. מאות מיליוני אנשים יימצאו בסיכון לרעב ולתת תזונה. נזקים שייגרמו לחקלאות בעקבות משבר האקלים ישפיעו לרעה על פרנסה וביטחון תזונתי. ההערכה היא שביותר מ-90% ממדינות אפריקה, העוסקים בחקלאות צופיים לאובדן היבול, שלעתים קרובות הוא המקור היחיד למזון ולהכנסה. כמובן שאנשים, קבוצות ועמים במצבים פגיעים נמצאים בסיכון גדול יותר. ג

הזכות למים

הזכות למים נקבעה באמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ובאמנות בינלאומיות נוספות. גם האסיפה הכללית של האו"ם הכירה בזכות למי שתייה בטוחים ונקיים ותברואה כזכות אדם. ג

משבר האקלים ישפיע על כמות המים באזורים שונים בעולם, וכך תגבר התחרות על המים. החשש הוא שלמיליארדי בני אדם לא יהיו מספיק מים כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים. מחסור במים ישפיע באופן מוגבר על אנשים, קבוצות ועמים במצבים פגיעים (לדוגמה, נשים ונערות במדינות מתפתחות, בהן לעתים קרובות הן אלו שאחראיות להביא מים למשפחותיהן ממקורות רחוקים). חשיבותה של הזכות למים ותברואה היא עצומה. אינספור בני אדם במדינות מתפתחות נחשפים למגוון זעזועים אקלימיים שהם אסונות איטיים: שחיקת נהרות, מידבור, זיהום מי תהום ועוד. ג

הזכות לדיור

הזכות לדיור הוכרה בהכרזת זכויות האדם ובאמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. ללא קורת גג, רבות מזכויות האדם הנוספות אינן יכולות להתממש ולכן חלה על המדינות חובה לפעול על מנת לאפשר לכל בני האדם מימוש של הזכות לדיור. ג

משבר האקלים מאיים על הזכות לדיור במספר דרכים. אירועי מזג אוויר קיצוניים עלולים להרוס בתים באופן פתאומי. בצורת, שיטפונות והצפות עלולים להפוך שטחים לבלתי ראויים למגורים וכתוצאה מכך לעקירה והגירה. עליית פני הים מאיימת על אלו שגרים באזורים נמוכים עד כדי היעלמות של מדינות איים שלמות, ומחסור במים ומזון צפוי אף הוא להמשיך ולדחוף בני אדם לחפש מקום מגורים ראוי. חשוב להבטיח כי לכל אלו המצויים בסכנה תתקיים אפשרות ל"הגירה בכבוד". הגירה בכבוד כוללת הגנה על כל זכויות האדם, לרבות הזכות לרמת חיים נאותה והזכות לדיור. ג

הנחיות למורה

מורות ומורים יקרים, ג

לפניכם מערך שיעור אינטראקטיבי העוסק במשבר האקלים וזכויות אדם. ג

המערך מיועד לחטיבה העליונה (ז'-יב). ג

את הרקע התיאורטי החיוני להעברת השיעור תמצאו במבוא למורה. ג

בפינה הימנית העליונה תמצאו לחצן המדגיש את כל החלקים האינטראקטיביים של המערך. ג

המערך מחולק לארבעה חלקים: ג


חלק ראשון: משבר האקלים כבר כאן ג

בחלק זה חמישה מקורות מידע על משבר האקלים, בעולם ובישראל. המלצתנו היא לאפשר לתלמידים ולתלמידות לקרוא ולצפות בסרטונים באופן עצמאי. ג


חלק שני: אי צדק אקלימי ג

פרק זה מציג את מודל "כוסית השמפניה", המתאר את האופן שבו חלקים באוכלוסייה אחראים באופן לא שוויוני על היווצרות המשבר, וביחס בלתי שוויוני הפוך סובלות ממנו. חלק זה מומלץ לקיים כדיון כיתתי שבו יוסברו הנתונים המוצגים במודל, על מנת לתווך לתלמידים/ות את הקשר בין אי-השוויון שהוא ממחיש לבין העיסוק בזכויות אדם (בחלק הבא). ג


חלק שלישי: משבר האקלים וזכויות אדם - פעילות בקבוצות ג

בחלק זה של המערך מומלץ לחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תעיין באירועי האקלים המצויינים על מפת העולם, ותבחר אירוע אחד שבו תעמיק ותענה על השאלות לגביו. לאחר מכן, הקבוצות יציגו את תשובותיהן במליאה. ג


סיכום: איך אפשר לפעול? ג

בחלק האחרון מוצעות שאלות לדיון מסכם בכיתה. בדיון זה מומלץ להתייחס גם למצבם הרגשי של התלמידים, היות שמשבר האקלים עלול לעורר חרדה ותחושות קשות בקרב חלק מבני הנוער. ג

ג

בברכת יום זכויות האדם מועיל ופורה. ג

https://www.youtube.com/watch?v=_9jgupRw_-U


גְּרֵטָה תונברג היא פעילת אקלים שוודית הפועלת למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים. היא התפרסמה וקיבלה חשיפה עולמית כאשר בגיל 15 יזמה הפגנה בנושא זה בסמוך לבניין הפרלמנט השוודי ודרשה נקיטת צעדים משמעותיים במשבר האקלים תוך כדי החזקת שלט עליו נכתב Skolstrejk för klimatet (שביתת בתי הספר למען האקלים). לאחר זמן מועט, הצטרפו למאבקים דומים תלמידים נוספים במדינות נוספות. ביחד, הם הקימו תנועה בשם Fridays for Future שמטרתה לארגן הפגנות של תלמידים ושביתות אקלים בכל רחבי העולם על מנת לשכנע ממשלות לנקוט בצעדים כנגד משבר האקלים. גם בישראל הוקם סניף של התנועה, בשם "נוער למען האקלים", שמארגן הפגנות, מעביר שיעורים בבתי ספר, מפיץ מידע ברשתות חברתיות ופועל לקידום חקיקה אקלימית. ג

בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בנובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד, אישרו 197 מדינות הסכם אקלים חדש, הכולל מחויבות להפחתה הדרגתית בשימוש בפחם, ביקורת תכופה יותר בתוכניות לצמצום פליטות, והגדלת הסיוע הכספי למדינות מתפתחות. על הוועידה ומה שקדם לה - בסרטון הבא: ג

https://youtu.be/WaINoTlIFfc


ישראל נמצאת באזור סיכון מוגבר, ולכן חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים שעלולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה במקורות המים, המזון, אספקת החשמל, הבריאות ועוד. למרות זאת, דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שהתפרסם באוקטובר 2021 מצא כי עדיין לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית בתחום זה. צפו בשני הסרטונים הבאים, שמסכמים את עיקרי דו"ח מבקר המדינה בנוגע להיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים. ג


https://youtu.be/q6nwan73u7A


https://youtu.be/w2B8kxcxtCs


אז מה זה בעצם משבר האקלים? ג

בקצרה ובמילים פשוטות, הנה הסבר של "נוער למען האקלים": ג

https://www.youtube.com/watch?v=YbXiDf1vaMk

שטפונות בערי חוף בישראל (2020) ד

במהלך דצמבר 2019 וינואר 2020 נרשמו באזור הצפון ובמרכז כמויות משקעים גבוהות באופן חריג. רוחות חזקות וגשמים רבים תפסו את התשתיות העירוניות ואת מוקדי החירום וההצלה בלתי מוכנים, וגרמו לנזק רב בערי הארץ. מערכות הביוב והניקוז הוצפו, רחובות רבים הוצפו במים, וכתוצאה מכך בתים הפכו ללא ראויים למגורים ומכוניות רבות הושבתו כליל. בנהריה עלה נחל הגעתון על גדותיו והציף את אזור מרכז העיר. כתוצאה מהשטפונות נלכדו כ-100 תלמידים ותלמידות בתוך בית ספרם, וחולצו כעבור מספר שעות. בן 38 טבע למוות כשניסה לסייע למשפחה שרכבה נסחף. בתל אביב טבעו שני בני זוג במעלית שהוצפה במים בחניון בניין מגורים בשכונת התקווה. ארבעה בני אדם נוספים נסחפו בשטפונות וטבעו למוות. ד

הבאזז התקשורתי סביב ועידת האקלים של האו"ם שהתקיימה בגלזגו הולך ומתפוגג, אך משבר האקלים כאן כדי להישאר.

ההבנה שהחיים על פני כדור הארץ בעקבות ההתחממות הגלובלית הופכים ליותר ויותר שבריריים, הולכת ותופסת מקום בתודעה הציבורית ובפעולות של מדינות. עם זאת, משבר האקלים אינו נתפס לרוב כסוגייה של זכויות אדם, שוויון וצדק חברתי.

מיקום גיאוגרפי, חברתי, מעמד כלכלי, מגדר, מוצא לאומי או אתני - כל הנתונים האלה משפיעים על המידה בה פרטים וקבוצות יפגעו מהמשבר. רוב האוכלוסיות הפגיעות יותר אינן אלה שתרמו תרומה משמעותית להיווצרות המשבר ואינן נהנות מאותם אמצעי מיגון או מציאת חלופות כפי שיש לאוכלוסיות חזקות יותר.

אז מהו צדק אקלימי? משמעותו המרכזית היא הצורך בסולידריות חברתית וההכרח למצוא פתרונות שידרשו מאמץ גדול יותר ממדינות מפותחות וחברות עשירות, על מנת לסייע לאוכלוסיות הפגיעות להיערך להשלכות משבר האקלים ולחיות בתנאים הולמים, תוך שמירה על זכויות האדם שלהן. בתמצית, צדק אקלימי עוסק באפשרות להאמין שעתיד אחר - הוגן וצודק - הוא אפשרי.

[מעובד מתוך: מרכז השל לקיימות]

בקישור הבא לאתר של "מגמה ירוקה" תמצאו ריכוז שאלות ותשובות בנושא משבר האקלים: ג

https://www.green.org.il/clim


בצורת באוסטרליה (2018) ג

בשנת 2018 חוותה אוסטרליה את הבצורת הקשה ביותר שהמדינה חוותה אי פעם, לפחות מאז שהתחילו למדוד נתונים מטארולוגיים ב-1900. לא רק שהגשם לא יורד, אלא ש-2018 היתה השנה הרביעית ברציפות שהוא חסר. למעשה, מעולם לא היתה תקופה יבשה כל כך משך זמן רב כל כך. בפועל, המשמעות היא מחסור במים לשתייה ולא פחות מכך לתעשייה ובעיקר לחקלאות, שהיא ענף מרכזי מאוד בכלכלת אוסטרליה. כתגובה למשבר המים המתמשך, הודיעה הממשלה שהיא מכריזה על אזורים מסויימים כמוכי אסון טבע, והקצתה תקציבים שנועדו לסייע לחקלאים להתמודד עם המשבר ועם המחסור החריף במים. ג

הוריקן בפוארטו ריקו (2017) ג

ב-20 בספטמבר 2017 הכה הוריקן "מריה" בפוארטו ריקו, עם רוחות של 250 קמ"ש. האי כולו הוגדר כאזור אסון לאומי על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. עד ה-23 בספטמבר נרשמו 56 מקרי מוות, ונגרם נזק רב שהוערך בלמעלה מ-50 מיליארד דולר. שנה מאוחר יותר, עלה רשמית מניין ההרוגים בסופה ל-2,975 בני אדם. רבים מהקורבנות מתו לאחר שנותרו ללא קורת גג, וכן בעקבות מחסור בתרופות, הפסקות חשמל וכבישים שנחסמו. ג

גל חום בקנדה (2021) ג

גל החום שהיכה בקנדה בקיץ 2021 זכה לכותרת "גל החום הקיצוני בהיסטורהי האנושית המודרנית". כבישים נסדקו והתעוותו, כבלים נמסו ושיבשו את אספקת החשמל, יבולים הושמדו, ולפחות 700 בני אדם מתו מוות "פתאומי ולא צפוי" בתוך שבוע אחד בלבד, פי 3 ממספר מקרי המוות בתקופות מקבילות בשנים קודמות. בעיירה לייטון שבבריטיש קולומביה בקנדה, נשברו שיאי חום במשך שלושה ימים ברציפות, עד שנמדדה הטמפרטורה הגבוהה יותר בהיסטוריה הקנדית - 49.2 מעלות צלזיוס. 90% מהעיירה עלו באש בעקבות סערות אש וברקים שפרצו עקב התנאים הקיצוניים. ג

גל קור באירופה (2017) ג

בינואר 2017 הכה גל קור במרכז ובמזרח אירופה, וגרם למותם של לפחות 60 בני אדם, מרביתם בפולין, בה ירדה הטמפרטורה עד מינוס 42 מעלות צלזיוס. מזג האוויר החריג גרם להפסקות חשמל מרובות, וכתוצאה מכך אוכלוסיות גדולות נותרו ללא חימום ולא מאור זמן ממושך. גל הקור גרם גם להשהיית שירותי טיסה, הפלגה ונסיעה בכבישים ובמסילות ברזל באזורים שונים באירופה. ג

מכת ארבה באפריקה (2020) ג

במאי 2020 הוצפו השמים באתיופיה, סומליה וקניה במיליארדי חגבים, במה שנודע כגל הארבה המתועד הגרוע ביותר באפריקה בעשרות השנים האחרונות. הגשמים הכבדים שירדו במזרח סיפקו שפע מזון טרי לחרקים ואדמה רכה להמשיך להטיל בה ביצים. נחילי הארבה, חסרי תקדים בגודלם, פגעו קשות בחקלאות, ופרנסתם של 19 מיליון חקלאים ורועים בשלוש המדינות הללו, שספגו את רוב הנזק, ניזוקה אנושות. ג

התייבשות מפלי ויקטוריה שבאפריקה (2019) ג

מפלי ויקטוריה, בגבול שבין זמביה לזימבבואה, נחשבים לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בעולם. מדי שנה מגיעים למקום מיליוני מבקרים, שמבקשים להתרשם מזרימת המים האדירה. ואולם בשנת 2019, בשיא עונת היובש ובעקבות הבצורת החמורה ביותר מזה עשור, זרימת המים הפכה לזרזיף קטן. זרם המים במעלה הנהר היה החלש ביותר מאז 1995, וחלקים נרחבים מהמפלים, שרוחבם 1.7 קילומטר, נותרו יבשים לחלוטין. ג

סופת צקלון בבנגלדש (2020) ג

ב-20 במאי 2020 הכתה סופת הציקלון "אמפאן" בחופי בנגלדש והודו, מלווה בגשמים עזים, ושלחה למקלטים מיליונים מתושבי הכפרים במפרץ בנגל. מומחי מטארולוגיה הגדירו את הסופה כאחת מסופות הציקלון העוצמתיות ביותר זה עשורים. במסגרת ההיערכות לסופה הטרופית, כשלושה מיליון בני אדם התפנו מבתיהם. הרוחות גרמו לגלי ענק, לעקירת עצים ועמודי חשמל, להרס מבנים וגם לפגיעות בנפש. ד

זיהום אויר חריג בהודו (2019) ג

בנובמבר 2019 פקד את ניו דלהי, בירת הודו, זיהום האוויר החמור ביותר בשנים האחרונות. בשל הערפיח הכבד והרעיל שכיסה את העיר נסגרו בתי הספר, עשרות טיסות הוסטו ממסלולן ועבודות הבנייה הופסקו. שירותי הרפואה הכריזו על מצב חירום וחילקו לתושבים מיליוני מסכות. ריכוז החלקיקים באוויר הגיע ל-810 מיקרוגרם למטר, בעוד ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לחצות את רף ה-25 מיקרוגרם למטר. תושבי העיר, בה מתגוררים 20 מיליון בני אדם, התלוננו על כאבים בעיניים ובגרון, ורבים מהם לבשו מסכות כדי להגן על עצמם. שירותי הרפואה הכריזו על מצב חירום וחילקו בבתי הספר 5 מיליון מסכות. ג

אז מה באמת אפשר לעשות? ג

שאלות לדיון בכיתה: ג

ג

משבר האקלים הוא תוצאה של פעילות אנושית. מה האחריות שלנו כאזרחים? ג

גגגג למשל: שינוי הרגלים הקשורים בפליטת פחמן. ג

ג

רוב הפעילות האנושית שיש להפחית ולצמצם מצויה בידיים של ממשלות וחברות גדולות. אז מה באפשרותנו לעשות? ג
גגגג למשל: להצטרף לאחת התנועות הפעילות בנושא האקלים; להפעיל לחץ על קובעי מדיניות; להישאר מעורבים ומיודעים לגבי המשבר.ג

ג

מה יכולים בנות ובני נוער לעשות כדי להשפיע על שינוי המציאות? ג

אפשר להציג דוגמאות של פעולות עכשוויות ומקומיות כהשראה. הנה שתיים כאלה - ג


המאבק של עדי לוסטיג להצלת חוף פלמחים - https://www.youtube.com/watch?v=ZewjaNpDiBQ&t=19s


אלעד יעקובי כרמלי - בן 12 ניהל מאבק שהביא לסגירת תחנת הכוח המזהמת בחדרה https://www.youtube.com/watch?v=n6-HQslBEjs



לסיכום: ג

האם השיעור גרם לשינוי בהבנה ובתפיסה של משבר האקלים? גג
האם הידע הנוסף שצברתם/ן במהלך השיעור יניע אתכם/ן לפעולה כלשהי? אם כן - איזו?
כ