Want to make creations as awesome as this one?

No description

More creations to inspire you

Transcript

זאב בוטוין

לזכר חללי תיכון קוגל

חיים אבלי

זוהר בן זאב

נחום גמזו

ברוריה הכט

רוני ויינר

חיים ויסמונסקי

רמי זיית

שאול דואק

לחצו על הכפתור שמעל התמונהבכדי לקבל מידעעל הנופלים ז"ל

חום גמזורב טוראי, נחום גמזו, בן דליה ואורי נולד ביום ו' בתשרי תשל"ו (11.9.1975), בחולון. אח צעיר לדפנה ולגיל. נחום חי וגדל בחולון. הוא למד בבית-הספר היסודי "דינור" ובבית-הספר התיכון "קוגל", במגמה למתמטיקה ופיסיקה. בתחילת חודש אפריל 1994, גויס נחום לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל התותחנים. הוא סיים את מסלול הטירונות, אימון התותחן ואימון ההקמה, והוצב לשרת בגדוד "אייל". נחום שובץ בתפקיד תותחן, והשתתף בפעילות הגדוד בבקעה, ביהודה וברמת הגולן. בהמשך, נשלחה הסוללה שבה שירת ללבנון ונטלה חלק במלחמה. כשסיימה הסוללה את פעילותה המבצעית בלבנון, נשלחה למבוא שילה שבשומרון. לדברי חבריו ומפקדיו, היה נחום חייל שקט וממושמע, וביצע בדייקנות את כל המשימות שהוטלו עליו.שירת בחיל התותחנים, נפל ביום כ"א באדר ב' תשנ"ה (23.03.1995) בן 19 בנופלו,מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי חולון.ת.נ.צ.ב.ה

חיים אבליטוראי ראשון, חיים אבלי, בן קלמה ומנחם נולד ביום כ"ו באדר א' תש"ח (7.3.1948) בקהיר אשר במצרים. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957. סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר על שם וייצמן בחולון ולאחר מכן למד שם בבית הספר התיכון על שם קוגל. בשעת הסיום קיבל מידי הגברת קוגל את פרס קוגל וכן הוענק לו פרס מאת ראש העיר. שירת בחיל השריון, נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (05.06.1967)בן 19 בנופלו, מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול.ת.נ.צ.ב.ה

זאב בוטויןסרן זאב בוטוין, בן אסתר וסלומון שירת בחייל השריון, נולד ביום ה' בסיוון תש"ח (12.6.1948) בעיר לבוב שברוסיה. בהיותו בן 9 שנים עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בחולון, שם עברו עליו שנות ילדותו ונערותו.היה חבר בתנועת הנוער העובד והשתתף באירועי ספורט ובפעולות הגדנ"ע. זאב גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. בחיל עבר סדרת קורסים מקצועיים ולבסוף סיים קורס קצינים וקורס קציני שריון. הוענק לו אות מלחמת ששת הימים על השתתפותו במלחמה והוא זכה להערכתם של מפקדיו, אשר ראו אותו כ"קצין נמרץ, בעל רצון עז ללמוד ולהתפתח, אחראי ושופע יוזמה".נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08.10.1973) בן 25 בנופלו, מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול.ת.נ.צ.ב.ה

חיים ויסמונסקיסגן חיים ויסמונטסקי, בן יונה וגרשון נולד ביום י"א באדר א' תש"ח (21.2.1948) בחולון, בעיצומה של מלחמת השחרור. למד בבית הספר היסודי על שם גורדון ובבית הספר התיכון על שם קוגל - שניהם בחולון. הוא אהב מאוד את משחק הכדורגל והיה מאוהדי קבוצת "הפועל" חולון. למרות שלא היה שאפתן בלימודים, הצטיין בהם, ביחוד בתחום המדעים המדוייקים והגיע בקלות להישגים. תכונותיו העיקריות היו טוב לב, ביישנות וענוותנות ובזכותן התחבב על כל חבריו. בסוף אוגוסט 1967 גויס לצה"ל והוצב לחיל התותחנים. הוא סיים קורס קצינים ועבר השתלמות חילית. חבר ללימודים בטכניון כתב עליו, אחרי שנפל, כי הוברר לו שחיים קיבל את תפקידו בחיל התותחנים בהתלהבות והתעניינותו בחומר התיאורטי של תפקידו הצבאי לא הייתה פחותה מזו שגילה בלימודיו בטכניון. הוא נקשר לחיל תוך זמן קצר וציפה בקוצר רוח ליום בו יתמנה למפקד סוללה ויוכיח את יכולתו. מפקד יחידתו כתב להוריו מכתב המציין את בנם שנפל ובו כתוב לאמור: "בנכם היה זמן קצר יחסית בגדוד, אולם גם בתקופה קצרה זאת הספיק להתבלט ולהיות אחד הקצינים האהובים ביותר בגדוד. השקט הנפשי שלו, מסירותו לעבודה והחיוך התמידי, אשר היה על פניו, שבו את לב החיילים וחבריו הקצינים. אף על פי שהיה קצין חדש בגדוד הוטל עליו אחד התפקידים האחראיים ביותר והוא עמד בהם בכבוד. חיילים שיצאו תחת פיקודו לסיורים, סיפרו על שלוות נפשו שהביאה להפגת המתיחות בין אנשי הסיור.שירת בחיל התותחנים, נפל ביום כ"ד באייר תש"ל (30.05.1970) בן 22 בנופלו מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול.ת.נ.צ.ב.ה

זוהר בן זאבסמל זוהר בן זאב, בן נחמה וגדעון נולד ביום כ"ד בתשרי תשי"ד (3.10.1953) בלונדון שבאנגליה, זוהר גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשלים בהצטיינות קורס למקצועות טנק, הוצב בבית-הספר לשריון בתפקיד מדריך לתותחנות והוענקה לו דרגת רב"ט. הוא היה חייל מצוין וחבר מסור ולדברי מפקדו, מילא את תפקידיו באמונה ובמסירות, תוך גילוי כושר-לחימה וכושר מקצועי מעולה. על שירותו בפעולות שונות הוענק לו אות השרות המבצעי. במלחמת יום-הכיפורים השתתף זוהר בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), לחם עם יחידתו בקרבות על מעוז "חמוטל", ממזרח לאיסמעילייה, בגזרה המרכזית שבסיני. באחד הקרבות נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. שירת בחיל השריון, נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08.10.1973) בן 20 בנופלו מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול.ת.נ.צ.ב.ה

ברוריה הכטרב סרן, ברוריה הכט, בת פרומה ומשה נולדה ביום ד' בחשוון תשט"ו (31.10.1954) בחולון. הוריה, ניצולי השואה, עלו לארץ כמעפילים, נכלאו על-ידי הבריטים בקפריסין ועלו אליה לאחר קום המדינה. בינואר 1973 התגייסה ברוריה לשרת בצה"ל. באותה שנה פרצה מלחמת יום-הכיפורים, ובעקבות המלחמה החליטה להקדיש את חייה לשירות בצה"ל. אותה שנה, בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים, הייתה ברוריה בקורס קצינות. היא סיימה בהצלחה את הקורס, בינואר 1974, ועלתה לדרגת סג"ם. אחרי שסיימה את שירותה הסדיר, החלה ברוריה לשרת בצבא הקבע. בראשית שנת 1975, היא עלתה לדרגת סגן ומילאה תפקידים שונים בפיקוד ובמטה, מהם בלשכת המטכ"ל. היא כיהנה כראש לשכת קצין חינוך ראשי, וכקצינת ח"ן באוגדה. בשנת 1978, היא פרשה לתקופה קצרה מן השירות הצבאי, במטרה לחזור ללימודים אקדמאיים. אבל בהשפעת ידידיה בצה"ל, חזרה ברוריה לשירות קבע ועלתה לדרגת סרן. בפברואר שנת 1980, אובחן אצלה גידול ממאיר בראש. יותר משנה נאבקה ברוריה עם המחלה. היא עברה טיפולים קשים, עד שנפטרה ביום י"ח באדר ב' תשמ"א (24.3.1981). בת 26 שנים היא הייתה במותה. ברוריה הועלתה אחרי מותה לדרגת רס"ן. שירתה בחיל השריון.ת.נ.צ.ב.ה

רוני ויינרסרן רוני ויינר, בן יטי ויצחק נולד ביום כ"ט בכסלו תשי"ג (17.12.1952) באלכסנדריה שבמצרים, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957). רוני גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", שהוענק לו בו ציון גבוה (94), ובקורס למפקדי טנקים, שאף בו הוענק לו ציון גבוה (95), בקורס לקצינים ובקורס לקציני שריון. הוא היה קצין טוב וממושמע, ומילא את תפקידו ביעילות. לדעת מפקדיו נחשב כקצין בעל יזמה, אחראי ומסור, בעל ידע רב וכשרון הדרכה. הוא דאג לחייליו והם אהבוהו מאוד. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". חודשים אחדים נמנה עם המשרתים בצבא הקבע. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בגזרה המרכזית מדרום למוצב "חיזיון", אל מול איסמעיליה, נפל רוני בקרב.שירת בחיל השריון, נפל ביום י' בתשרי תשל"ד (06.10.1973) בן 21 בנופלומקום מנוחתו בית העלמין הצבאי חולון.ת.נ.צ.ב.ה

רמי זייתסגן רמי זית וייסבוך, בן חיה ודוב (8.3.1940) בירושלים. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון בקיבוץ שריד. ביולי 1958 גויס לצה"ל, עבר קורס מ"כ והלך לקורס-קצינים. שירת כמ"פ בהיאחזות עין-יהב. עלה בדרגה והגיע לסגן. לאחר-מכן למד בקורס של שנתיים בסמינר של הקיבוצים למורי-התעמלות והיה למורה לחינוך גופני בבית-הספר התיכון על-שם קוגל בחולון. ביום ה' באייר תשכ"ז (14.5.1967) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ שריד. הניח אשה ושני ילדים.ת.נ.צ.ב.ה

שאול דואקסמל שאול דואק, בן מרים ויצחק נולד ביום כ"ח בסיוון תשל"ו (26.6.1976) בתל אביב, ונקרא על-שם סבו המנוח מצד האב. אח לקובי ויוני. שנות נעוריו עברו עליו בעיר חולון.את תחילת שירותו הצבאי עשה שאול כחניך בקורס צפ"רים (צופן פענוח רדיו), בבסיס הדרכה 7, ומשם טיפס ועלה להדרכה באותו קורס עצמו. בזכות הצטיינותו בהדרכה הוחלט להעבירו לשמש כמדריך במדור פיתוח הדרכה וכמדריך של מדריכים לעתיד (קורס ייעודי). לא בכדי זכה שאול בתפקיד יוקרתי בצה"ל, הדורש אחריות, סובלנות והשקעה משמעותית. הוא השקיע בתפקידו ימים ולילות; ישב והכין חומר והרצאות לשיעורים ואפילו כאשר חזר הביתה לחופשה נהג לשבת בחדרו או מול המחשב, לכתוב שיעורים או להכין תדפיסים ושקפים לחניכיו. שאול היה אדם מוכשר, נאהב, כריזמטי ובעל שמחת חיים אדירה, חבר ומדריך נפלא והוא שימש סמל להצלחה. יום אחד בלבד לפני מותו נבחר על-ידי מפקדי בסיסו כחייל מצטיין, שאמור היה להתייצב בפני נשיא המדינה בחגיגות יובל החמישים למדינת ישראל. הוא לא זכה לקבל את הבשורה וחלומותיו הרבים נגדעו באחת, מספר חודשים לפני מועד שחרורו מהצבא. שירת בחיל הקשר והתקשוב, נפל ביום י' בטבת תשנ"ח (08.01.1998) בן 21 בנופלו מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי חולון.ת.נ.צ.ב.ה

לחצו על הפלוס להנצחתם של חללי תיכון קוגל

אריה טאובה

לזכר חללי תיכון קוגל

יובל חלמיש

בנימין יעקובי

דרור יעקובסון

זהר ליפשיץ

דן לנדאו

אורי מנור הלמן

יוסף משה

שלום ליברמן

דרור יעקובסוןסגן משנה דרור יעקובסון, בן שושנה ויצחק נולד ביום ה' באדר תשכ"א (21.2.1961) בחולון. דרור השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "קוגל" בחולון. הוא הצטיין בלימודיו, והמשיך ללמוד כעתודאי בטכניון בחיפה. דרור השלים את לימודיו לתואר ראשון במדעי מחשב. בפברואר 1983 התגייס דרור לשירות חובה. הוא שירת ביחידת מחשבים, בדרגת קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי). דרור נפל בעת שירותו ביום כ"ו בתמוז תשמ"ד (25.7.1984). בן 23 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. לאחר שנפל הועלה דרור לדרגת סג"ם. הוא השאיר אחריו הורים ואחיות.ת.נ.צ.ב.ה

יובל חלמישרב טוראי יובל חלמיש, בן חנה וישראל נולד ביום כ"ה באייר תשמ"ח (12.5.1988) בחולון.יובל אהב ספורט, התמחה בריצה ואף השתתף במרוץ חולון. הוא אהב לבשל ולנסות צירופים חדשים ומעניינים, אך זכור בעיקר בזכות מעשי הקונדס הרבים שביצע, שעוררו גלי צחוק בקרב חבריו. חוש ההומור הייחודי שיובל ניחן בו סחף אחריו את כולם. הצחוק שליווה את חייו של יובל לא סתר את רצונו להיות לוחם, והוא התאמן רבות כדי להגיע לכושר הדרוש. בסוף חודש יולי 2006 התגייס לצה"ל לגדוד "לביא" שבחטיבת "כפיר", ושירת בפלוגת "שמשון" במחלקת חובשים. לאחר שסיים את חודש הטירונות נשלח לקורס בבה"ד 10. בחזרתו לבא"ח "כפיר" שובץ בפלוגת "לביא" ושירת כמא"גיסט. רב"ט יובל חלמיש נפל בעת מילוי תפקידו במוצב סוסיא אשר בדרום הר חברון ביום כ"ח בסיוון תשס"ז (14.6.2007). בן תשע-עשרה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים, אח ואחות.ת.נ.צ.ב.ה

אריה טאובהסרן אריה (לודויק) טאובה, בן אנה ועמנואל נולד ביום י"א בניסן תש"י (29.3.1950) בקרקוב שבפולין, ועלה ארצה עם הוריו ועם אחיו התאום בשנת תשי"ז. אריה הצטרף לעתודה האקדמית במחצית יוני 1969, ולמד בחוג למדעי הטבע באוניברסיטת "בר אילן". במהלך לימודיו בחר אריה להתרכז בתחום הכימיה, ובקיץ תשל"ב הוענק לו תואר "בוגר". בחופשות מן הלימודים באוניברסיטה, השתלם אריה בקורס מ"כים ובקורס קצינים. כשסיים את לימודיו, הוצב בחיל התותחנים והשתלם בקורס לקציני תותחנים. בסיום הקורס קיבל קצינות, והועלה לדרגת סגן. הוא היה חייל מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. מפקדיו ידעו, שאפשר תמיד לסמוך עליו; פקודיו הוקירו את יחסו החם והלבבי אליהם. מלחמת יום-הכיפורים פרצה תשעה חודשים לפני מועד שחרורו של אריה מהשירות הסדיר בצה"ל. בקיץ תשל"ג ובימי החגים התכונן אריה במרץ לבחינות הכניסה לחוג למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה נחוש בדעתו להמשיך בלימודים לתואר "מוסמך". בעיצומו של יום הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית הצפון, ואריה פעל כקצין מבצעים ברמת הגולן. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.ת.נ.צ.ב.ה

אורי מנור הלמןרב סרן אורי מנור הלמן, בן מיכאלה ויוסף נולד ביום ט' באייר תש"ז (29.4.1947) בתל- אביב. אורי היה תלמיד חרוץ וממושמע. הצטיין במקצועות הריאליים, ובמיוחד במתמטיקה. לדברי מנהל בית-הספר היסודי, היה אורי בין התלמידים הפעילים ביותר; התנדב להיות ספרן בבית-הספר, ארגן מסיבות, עזר לחבריו ולמוריו והיה אהוב על כולם. הוא היה חבר בתנועת-הנוער 'השומר הצעיר' וברבות הימים הדריך בקן התנועה שבחולון.אורי גויס לצה"ל בספטמבר 1965 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-קשר ובקורס-צניחה, הצטרף לגרעין הנח"ל שעלה על הקרקע באידמית, קיבוץ סמוך לגבול הצפוני. במלחמת ששת-הימים נלחם אורי בגזרה הדרומית כצנחן. בסוף שנת 1968 החליט לנטוש את הגרעין, ועל-פי בקשתו הועבר לבית-הספר לטיס והועלה לדרגת סגן, ואחרי-כן לדרגת סרן. בשנת 1975 סיים קורס הסמכה לקברניט טייסת. אורי זכר תמיד את הוריו, את אחיו ואת רעיתו, השתדל שלא להדאיגם, ניצל כל הזדמנות לבקר בבית, הרבה לכתוב מכתבים מפורטים ולטלפן לעתים מזומנות. מעולם לא התלונן על קשיים בשירותו הצבאי והשתדל לעודד את משפחתו, גם כשהיה נתון בקשיים, באימונים ובקורסים. כשהתגייס אחיו לצה"ל, הרבה לכתוב לו מכתבי-עידוד ולהדריכו בכל הנוגע לשירותו הצבאי. ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975) נפל אורי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון.ת.נ.צ.ב.ה

בנימין יעקוביסגן משנה בנימין-זאב יעקבי, בן רחל ואברהם נולד ביום כ' בתמוז תרצ"ז (30.6.1937) בחדרה, והוריו קראו לו על-שם אבי-הציונות שביום-פטירתו נולד בנם. סיים לימודיו בבית-ספר יסודי בחולון, המשיך בשתי כיתות בבית- הספר התיכון שם ולאחר-מכן עבר לפנימיה הצבאית על-שם אהרן בירם ז"ל אשר ליד בית-הספר הריאלי בחיפה. נימנה עם בוגרי המחזור הראשון שבה. מילדותו חונן בכשרון-הסתכלות ובכוח- תבונה ותמיד ידע להתמסר למשימה מתוך מאמצים רבים. טוב- לב, ישר-הליכות ומסור בכל נפשו למשפחתו. כשבוע לפני מערכת- סיני הגיע לחיל-השריון וגדולה היתה שמחתו בשמעו, כי הוא יהיה הממונה על מחלקת-הג'יפים; ואמנם, עד-מהרה התחבב על מפקדיו ועל פקודיו. נפל ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956) במעבר-המיתלה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הפנימיה הצבאית הוציאה חוברת לזכרו.ת.נ.צ.ב.ה

זהר ליפשיץסרן זוהר (זורקו) ליפשיץ, בן דבורה וישראל נולד ביום י"א בתמוז תשט"ז (20.6.1956) בתל-אביב.זוהר היה חובב מוסיקה ושירה, ואהב לטייל ברחבי הארץ. הוא היה בעל אופי רגיש, חריף באורח מחשבתו ובעל חוש הומור. זוהר היה קשור מאוד למשפחתו. זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים, בינואר 1974, התגייס זוהר לצה"ל ושירת בחיל-השריון. הוא עבר את אימוני הטירונות, והתקדם שלב אחר שלב. בנובמבר 1974, עבר זוהר קורס מפקדי טנק והועלה לדרגת רב"ט. בפברואר 1975, הוא עבר קורס מש"קי-טנק והועלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני אג"ם בשריון, השלימו ובפברואר 1976 הועלה לדרגת סג"ם. כעבור שנה אחת הועלה זוהר לדרגת סגן. חמש שנים שירת זוהר בצה"ל, מהן שנתיים בצבא הקבע. הוא השתחרר מן השירות בשנת 1979, והתחיל ללמוד בשקידה הנדסה באוניברסיטת תל-אביב. באפריל 1981 נשא אשה. במשך תקופת לימודיו הזכיר זוהר לא פעם כי הוא שוקל לחזור לשירות צבאי, כיוון שהוא מרגיש מחויבות להקדיש יותר מזמנו ומכישוריו לצה"ל. אך הוא לא הספיק לממש את תוכניותיו. זמן קצר אחרי שהשלים את לימודיו באוניברסיטה, פרצה מלחמת שלום הגליל. זוהר נקרא לשירות מילואים. הוא יצא עם יחידתו לחזית בלבנון, והיה בחוד הכוח שלחם נגד צבא סוריה בבקעת הלבנון. על יחידתו הוטל להתקדם במהירות לעבר כביש ביירות-דמשק, וזוהר התקדם בראש מחלקתו עד איזור סולטן-יעקב.אור ליום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), פגעו הכוחות הסורים בשני טנקים שהיו בתנועה. תחת לחץ הכוח הסורי נאלצו כוחות צה"ל לסגת, ושני הטנקים הפגועים נשארו בשטח האויב. במשך יותר משנה וחצי נחשב זוהר כנעדר. בחודש תשרי תשמ"ד זיהו אותו אנשי הצלב האדום בסוריה ורק ביום א' בתמוז תשמ"ד (1.7.1984), כאשר הוחלפו השבויים עם סוריה, הוחזר זוהר לארץ והובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. בן 26 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו רעיה, הורים, אח ואחות. אחרי שהוטמן באדמת המולדת, הוא הועלה לדרגת סרן.ת.נ.צ.ב.ה

דן לנדאורב טוראי דן (דני) לנדאו, בן ברטה ומיכאל נולד ביום א' באלול תש"ז (17.8.1947) בפתח- תקוה. הימים היו ערב מלחמת הקוממיות ושנת-חייו הראשונה היתה קשה בגלל מטר הכדורים בסביבה והעדר האב מן הבית לשם מילוי תפקידיו הצבאיים. בכל זאת גדל מיכאל כילד שקט ובלתי-עצבני. הוא היה מוכן לעזור תמיד לכל דורש. כאשר סיים את בחינות-הבגרות גויס לצה"ל, באוגוסט 1966, והתנדב לצנחנים. אחרי הטירונות עבר קורס מ"כ. הוריו התנגדו בתחילה להתנדבותו לחיל זה, כי שנתיים קודם-לכן גילו הרופאים ליקוי בלבו. כאשר הודיעו לו ההורים על התנגדותם אמר כי לא ישוב הביתה לעולם אם יעשו איזו פעולה להוציאו מחיל הצנחנים. טבילת-האש הראשונה שלו היתה מיד עם סיום הטירונות כאשר השתתף בפעולת-התגמול בכפר סמוע במקום לצאת לחופשה המצופה. לאחר-מכן נפצע בהתקלות עם מסתננים בגבול הצפון. באופן זה חיפש אתגרים חדשים ותפקידים קשים וכן התקדם לאט לאט. במלחמת ששת הימים השתתף בפלוגת המ"כ שנלחמה על מוצב עלי מונטר וכבשה אותו; שם נפלו טובי חבריו. לאחר-מכן הועלה לרמת-הגולן והשתתף גם שם בקרבות המרים. לשמחת הוריו חזר הביתה אך היה עצוב ומדוכא ממראות-המלחמה ומן הזכרונות על חבריו שנפלו; כן ביקר את חבריו הפצועים. לאחר המלחמה עבר קורס מפקדים (שאינם קצינים) של תול"רים והיה מפקד שני צוותי תול"רים; הוא התכונן לצאת לקורס קצינים. בצאתו לאימונים ובנסוע הג'יפ בשטח הררי ליד זכרון-יעקב והוא יושב ליד, הנהג - התהפך הג'יפ וכתוצאה ממכת קנה-התותח מצא את מותו. זה היה ביום כ"א באלול תשכ"ז (26.9.1967). הוא גם לא זכה לשאת לאשה את חברתו-לחיים. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית שאול.ת.נ.צ.ב.ה

יוסף משהסמל ראשון יוסף (יוסי) משה, בן קליר ומשה נולד ביום כ"א באלול תשי"ב (11.9.1952) בתל-אביב.יוסי הסתפק במועט ושמח בחלקו. את עיקר זמנו הקדיש למשפחה וללימודים. כששב הביתה לחופשות, התמלא הבית בחיים חדשים, בחדוות נעורים. הרבה חברים היו לו, וכולם היו בני בית אצלנו. יוסי אהב את החיים, את המרחבים, את הים והשדות. הוא היה צמא דעת ותמיד נטל עמו ספרים לקריאה בשעות הפנאי. תלמיד מצליח היה, אהוב על מוריו, על קרוביו ועל ידידיו". יוסף גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגי טנק, קורס תותחני טנק וקורס למקצועות הטנק. על כך סיפרה אחותו: "הוא אהב את הצבא ואת החיל בו שירת. היה שריונר אמיתי, תותחן מצטיין". יוסי עשה הכל בצנעה ולא אהב להתבלט, אך נוכחותו הורגשה תמיד. רציני מאוד היה במעשיו, ומעולם לא גרס שיש תפקיד גדול ותפקיד קטן. כל תפקיד מילא כראוי, באותה תשומת לב ובאותה דבקות המיוחדות לו. במלחמת יום-הכיפורים שירת כתותחן טנק בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום י"א בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע בקרב ונפל. על לחימתו האמיצה בקרב הוענק לו ציון לשבח מטעם אלוף הפיקוד.ת.נ.צ.ב.ה

שלום ליברמןסגן שלום (שולי) ליברמן, בן רבקה ואברהם נולד ביום כ"ה בכסלו תשי"ב (24.12.1951) בחולון.שולי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והתנדב לסיירת. את תפקידיו הקשים מילא לשביעות רצון מפקדיו ופקודיו, אשר כיבדוהו ואהבוהו. לאחר שסיים בהצלחה קורס קצינים היה מפקד מחלקה ביחידתו. אור ליום כ"ב בכסלו תשל"ב (9.12.1971), נפל סג"מ שלום בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.חוברת לזכרו בשם "שלום" הוצאה על-ידי חבריו ומשפחתו.ת.נ.צ.ב.ה

לחצו על הפלוס להנצחתם של חללי תיכון קוגל

יניב פוזאריק

לזכר חללי תיכון קוגל

יהושפט נצר

מיכאל צוק

אהרון קולה

אבשלום שטיין

אדריאן שפירא

איתי שרעבי

מיכאל קרוננפלד

אהרון קולהטוראי, אהרון (רוני) קולה, בן אניטה ויצחק נולד ביום ב' באב תשי"ז (30.7.1957) בחולון. למד בבית-הספר היסודי 'רביבים', המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש ח. קוגל שבמקום. רוני היה תלמיד חרוץ ומוכשר, הצטיין בלימודים וגילה יחס רציני לכל דבר שעסק בו. היה פעיל בחברה ונבחר לייצג את כיתתו במועצת התלמידים של בית-הספר. נטל חלק פעיל בארגון אירועים חברתיים בבית-ספרו וזכה להערכת חבריו ומוריו. הוא היה חובב אמנות, ספרות ומוסיקה, קרא ספרים רבים, האזין למוסיקה מעל גבי תקליטים ובקונצרטים וגילה בקיאות רבה בנושאי אמנות ותרבות. רוני היה בחור אופטימי, שמח בחלקו ואוהב את הזולת. אהבה זו באה לגילוי בעזרתו הרבה לחבריו מצד אחד, ובנאמנותו ומסירותו להוריו מצד אחר. רוני טיפח קשר מיוחד עם הוריו; אמו, אשר ילדה אותו תוך כדי סיכון חייה, ואביו החולה הקדישו את כל חייהם לחינוכו וגידלוהו כבן-אדם ישר והגון ומלא תחושת-צדק. רוני העריך את מאמציהם הרבים והשיב להם כגמולם; עם שובו מבית-הספר נהג לעזור לאמו בעבודות הבית, לערוך קניות במקומה ולדאוג לכל צרכיה. רוני התכונן ללמוד רפואה באוניברסיטה, להתמחות בכירורגיה ולעסוק במחקר. רוני גויס לצה"ל בפברואר 1976 ונשלח לבסיס הדרכה לטירונים. ביום י"ד בתשרי תשל"ז (7.10.1976) נפל רוני בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון.ת.נ.צ.ב.ה

יהושפט נצרסמל ראשון, יהושפט נצר, בן תנחומה ושאול נולד ביום ד' באייר הת"ש (12.5.1940) בתל-אביב. יהושפט גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1958. בקשתו לשרת כטייס בחיל האוויר נדחתה, משום שרופא קבע שיש לו פגם בחוליות ואסר עליו לצנוח. אף-על-פי-כן התנדב לצנחנים, אבל גם כאן סירב הרופא לאפשר לו לצנוח. בלית ברירה בחר להצטרף לחיל השריון. הוא סיים טירונות שריון כחיל מצטיין ואחרי-כן סיים גם קורס למפקדי טנקים. חייל מעולה היה יהושפט, מסור, אחראי ונכון להושיט כל עזרה לזולת. כבן יחיד יכול היה להשתחרר על נקלה משירות ביחידה קרבית, אך כבחור צעיר, שהתחנך בבית על אהבת ארץ-ישראל, התקשה להבין מדוע הוא יוצא דופן. יהושפט נטל חלק בפעולות הלחימה בצומת רפיד ובצומת חושנייה, וגילה לא רק אומץ-לב מופתי, כי אם גם תבונה מופלאה בהתייחסות למצב הקשה ובטיפוח הקשרים הבין-אישיים ביחידה. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע יהושפט ונהרג במהלך הפגזה ארטילרית כבדה, באזור רמת-מגשימים. חובש קרבי שנמצא לידו כשנפצע, סיפר ביראה על גודל נפשו: "בצלילות דעת, דיבר יהושפט על אמו, על אשתו ועל בנו. הוא ידע כי אל מותו הוא הולך, אבל ציווה ליקיריו את החיים. משכמו ומעלה היה", מעיד החובש. יהושפט הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול.ת.נ.צ.ב.ה

יניב פוזאריקרב טוראי, יניב פוז'אריק, בן לאריסה ויפים נולד ביום כ"ה בתשרי תשמ"ט (5.10.1988) בבת ים. הוא היה ילד חייכני עם שמחת חיים בלתי נדלית. רצון עז היה בו ללמוד ולדעת. ילד שקט, ביישן ומנומס. יניב היה בחור רזה, מוצק ושרירי, אף על פי שלא התעמל. לא רק במבנה גופו, אלא גם במבנה אישיותו היה יניב יציב וחזק, ולקשיים בחייו הוא התייחס כמשברים לרגע, בני חלוף. מאחר שאהב את הים, רצה להתגייס לחיל הים אבל שובץ בחיל השריון. באוגוסט 2007 התחיל מסלול הכשרה כלוחם והתבלט בפלוגה ובמחלקה כחייל חברותי וחייכן, רחב לב, שדוחף קדימה ומעלה את המורל. "קטן עלינו," אמר לחבריו במסעות, "עוד מעט גומרים". במסע האלונקות סחב יניב את האלונקה מתחילת המסע עד סופו. פעמים רבות ביקשו חבריו להחליפו והוא סירב, כי רצה לדעת אם כוחו יעמוד לו במבחן האמת. יניב לא ויתר לעצמו מעולם, גם לא בריצות של עשרות קילומטרים. כל זאת מתוך רצון להיות מוכן ומאומן לשמור על המדינה ועל תושביה. "אם טנק שלי ייפגע באמצע לבנון, מה אביא לחיזבאללה, את הפטור?" אמר. בסוף פברואר נקלט יניב בעוצבת "סער" שבפיקוד צפון, בגדוד "עֹז", ולאחר אימון קצר נכנס לפעילות מבצעית בגבול הצפון כטען טנק "מרכבה" במוצב "לבנה" שעל גבול הצפון. "במהלך הפעילות המבצעית הוא ביצע מארבים מתמשכים, ביום ובלילה, ובהם הפגין רצינות, מסירות ועזרה לזולת," זאת ציין רב-אלוף גבי אשכנזי במכתב ששלח למשפחה לאחר מותו של יניב. רב-טוראי יניב פוז'אריק נפל בעת מילוי תפקידו, במוצב "ליבנה" שעל גבול הלבנון, ביום י"ט באדר ב' תשס"ח (26.3.2008), בן תשע-עשרה וחצי היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.ת.נ.צ.ב.ה

אדריאן שפירארב סמל, אדריאן-יוסף שפירא, בנם יחידם של אלה ואלברט נולד ביום ט' בכסלו תשי"ג (27.11.1952) ברומניה. הוא למד שנתיים בבית-ספר יסודי בעיר מולדתו ובשנת תשכ"א עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה קבעה את מושבה בחולון ויוסף המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי "ויצמן" וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם קוגל, במגמה הריאלית. הוא היה תלמיד מצטיין ורכש את אהבת מוריו וחבריו. אדריאן-יוסף גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והוצב לחיל המודיעין. לאחר הטירונות הוכשר בקורס מ"כים והחל לצבור ניסיון בעבודה כאיש חיל המודיעין. הוא עבר קורס מש"קי מודיעין וקורס מש"קי פיענוח. במשך כל תקופת שירותו היתה דאגתו נתונה להוריו הקשישים יודעי החולי. בכל חופשה מיהר לביתו וכאשר לא עלה בידו, התקשר טלפונית, שאל לשלומם ומסר כי שלום לו - לבל ידאגו. לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועבר למעוז "מפצח" שעל גדות התעלה, למילוי משימה מודיעינית. המעוז, שהיה אחת המטרות הראשונות של המצרים, התגונן בגבורה מול התוקפים ויומיים רצופים הדף עשרות התקפות. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) ספג המעוז פגיעה ישירה ויוסף נפל. תחילה נחשב כנעדר, אך לימים נמצאה גופתו וזוהתה, והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.ת.נ.צ.ב.ה

מיכאל צוקרב סרן, מיכאל צוק צוקרמן, בן רוז ונחמיהנולד ביום ט"ו בסיון תש"ג (18.6.1943) ברוסיה. בשנת 1949 עלה ארצה עם הוריו.מיכאל גויס לצה"ל בנובמבר 1964 והוצב לחיל-האוויר. בשנת 1966 סיים קורס-טיס. מיכאל נטל חלק במלחמת ששת הימים ומלחמת- ההתשה. בשנת 1971 שוחרר משירותו בצבא-הקבע אך המשיך לשרת תקופות ארוכות במילואים והשתתף גם במלחמת יום- הכיפורים. ביום כ"ט בכסלו תשל"ו (3.12.1975) נר ששי של חנוכה, בעת שירות במילואים נפל מיכאל. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואחות.ת.נ.צ.ב.ה

אבשלום שטייןרב טוראי, אבשלום-משה (אבי) שטיין, בן רות-רחל ואברהם נולד ביום כ"ד שבט תש"ט (23.2.1949) בחולון. הוא היה נער שקט ורגיש, שטיבו האמיתי נתגלה בגישתו האנושית, החמימה והמלווה דוק של הומור, ביחסיו עם הזולת. הוא היה עושה את המוטל עליו ברוח טובה, בהכרת ערך המעשה ושלא על מנת לקבל פרס.מימיו לא פגע באיש והיה מקדם כל אדם בשלום לבבי ובמאור פנים; לכן אהבוהו הבריות וכיבדוהו. כזה היה בנעוריו ובבחרותו בבית וכזה היה גם בצבא. אבי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967 והוצב לחיל הקשר. ביחידתו היה אהוב על מפקדיו וחבריו, שהעריכו את סגולותיו. רשימותיו ראו אור בעלון היחידה. ביום ד' באדר א' תש"ל (10.2.1970), בעת סיור מבצעי במערב הר חברון, באיזור אמציה, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד היחידה כתב לאמו בשם קציני היחידה וחייליה ובשמו הוא: "אבשלום היה אחד החיילים הבולטים בחיי היחידה. שקט, רגוע וחייכני. הוא ביצע את כל המוטל עליו בשלוות נפש וברוח טובה ומוכן היה לתת כתף מסייעת לכל משימה ותפקיד הקשורים בעבודת היחידה או בהווי החברתי שלה. אבשלום היה מחונן באינטליגנציה פנימית והיה בעל אופקים נרחבים. הוא היה הרוח החיה בכל שיחה וויכוח מדיני, חברתי, או מקצועי והיה דוגמה בולטת לכל".ת.נ.צ.ב.ה

איתי שרעביסמל איתי שרעבי, בן לילי ואילן נולד ביום י"ד בטבת תשמ"ז (15.1.1987) בחולון שבה גדל והתחנך. איתי היה ילד שובב, טוב לב ומלא שמחת חיים. עיניו הביעו תמיד אושר, שמחה וקופצניות. היה לו חיוך שמעולם לא סר מפניו. צוחק ומצחיק, לוקח הכול בקלות והופך כל דבר לפשוט ואפשרי. בצבא, כמו בחייו האזרחיים, אהב איתי את האקשן ואת האתגרים, לכן היה לו חשוב לשרת ביחידה קרבית. בטרם גיוסו נלחם להעלאת הפרופיל שלו למרות מגבלותיו הבריאותיות, ושאף להיות לוחם ששירותו בצה"ל משמעותי. בדצמבר 2005 הוגשמה שאיפתו. איתי התגייס לצה"ל והצטרף כלוחם ליחידת הנ"מ של חיל האוויר. על אף הקושי, סיים את הטירונות בהצלחה ובהרבה סיפוק, וחזר הביתה עם משפטים כמו: "קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים"; "גם פרה קשוחה אוכלת עשב" והאמירה שהובילה את הגדוד - "השמים הם הגבול והדרך - דרך ארץ". לאחר הטירונות עבר איתי הכשרה ובסיומה הוצב כלוחם ביחידת טילי סטינגר ונגמ"שים בגדוד "רם", סוללת "אורב". השירות הצבאי היה בשביל איתי תקופה של פריחה והגשמה עצמית. איתי אהב מאוד לצאת לכל פעילות מבצעית. מאחר שפעל תמיד במקצועיות, בתושייה ובתגובה מהירה, היו מפקדיו וחבריו מבקשים כי יצוותו את איתי אליהם בעת היציאה לפעילות בשטחים. כחלק מפעילות הגדוד, השתתף איתי במלחמת לבנון השנייה וגילה בה נחישות, התלהבות ודבקות במטרה. איתי ביצע את כל המטלות שנדרשו ממנו על הצד הטוב ביותר תוך הימנעות משימוש בפטורים שברשותו, ובראש מעייניו - טובת הגדוד וחבריו לצוות. איתי קיווה כי הצבא יהווה בעבורו מנוף להתפתחות אישית ומקצועית. הוא רצה להתפתח, להתקדם בגדוד ולצאת לקורס מפקדים, אך חייו נקטעו בטרם עת ואת החלום, לא זכה להגשים. איתי נפל בעת שירותו ביום ט"ז באלול תשס"ז (30.8.2007) והוא בן עשרים וחצי. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.ת.נ.צ.ב.ה

מיכאל קרוננפלדסגן מיכאל קרוננפלד, בן סבינה ומנדלנולד ביום כ"ב בחשון תש"י (14.11.1949) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "הס" ובבית-הספר התיכון "קוגל" בחולון. מיכאל היה תלמיד חרוץ, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה ספורטאי מצטיין והשתלם בקורס למדריכי ספורט במכון וינגייט בנתניה. כן אהב ספרות ומוסיקה. מיכאל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 והוצב לחיל השריון. הוא עבר בהצלחה קורסים מקצועיים בחיל השריון, לרבות קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. כמפקד היה מיכאל מסור מאוד לחייליו. היה לו ידע מקצועי רב במקצועות השריון והוא הכיר על בוריים סוגים שונים של טנקים ושל כלי רכב משוריינים בחיל. מפקדיו העריכוהו כקצין ממושמע ושקט המוכן למלא כל משימה שהוטלה עליו וכמפקד מחלקת טנקים מצטיין. במהלך שירותו הגיע לדרגת סגן. אחרי שחרורו מהשירות הסדיר נשא אישה ועבר לגור בבת ים. מיכאל התכונן ללימודים גבוהים ונרשם לאוניברסיטת תל-אביב, גמר שתי שנות לימוד בכלכלה והתקבל ללימודי השנה השלישית. הוא עבד בחברת אי.בי.אם. וזכה להצלחה רבה במקום עבודתו. במלחמת יום-הכיפורים לחם מיכאל כמפקד מחלקת טנקים ברמת הגולן. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) נפגע ונהרג בהפגזה של הסורים בצומת רפיד. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אישה, הורים ואחות.ת.נ.צ.ב.ה

לחצו על הפלוס להנצחתם של חללי תיכון קוגל