editting class

ע

עריכה

סוגי עריכה

ERROR!

קשרי עריכה

סוגי מעברים

ERROR!

סוגי עריכה

עריכה קלאסית

עריכה סינתטית

סרגיי אייזנשטיין

ד.וו. גריפית

זוכרים כמה קטן היה העולם לפני שאני באתי? אני החייתי אותו : הזזתי את כל העולם על מסך הקולנוע

ד. וו. גריפית

למה שקולנוע ילך אחרי הצורות של התיאטרון והציור מאשר אחרי עקרון השפה, שמאפשרת למשמעויות חדשות לגמרי של רעיונות לצמוח משילוב של שני אזכורים מוחלטים של שני עצמים מוחלטים?

סרגיי אייזנשטיין

עריכה סינתטית

סגנון עריכה שמייצר מעבר בולט ומהיר בין שוטים מגוונים (הדגשת המעברים, הדגשת הקאטים, מבחינת גודל , תנועה , זווית)

חיבור שוטים ממקומות שונים, מזמנים שונים, תכנים שונים וחיבורם מחדש בקצב משתנה, באופן שיוצר משמעות חדשה. מטרת העריכה הסינתטית היא ליצור קשר חדש בין השוטים ולהביע רעיון חדש דרך העריכה

עקרונות העריכה הקלאסית

עריכה של המשכיות או רצף (continuity)

המשכיות – הרצף ההגיוני והוויזואלי בחיבור (בעריכת) הסרט. מכיוון שבמהלך הצילומים נעשו כמה טייקים, וסצנה שצולמה במשך שעות, היא בעצם קטע של כמה דקות על המסך, יש להקפיד בזמן הצילומים על הפרטים וההמשכיות על מנת שניתן יהיה לחבר את השוטים השונים לכדי מציאות אחת.

עקרון 180 מעלות והתאמת כיווני מבט

כל הצילומים של סצנה מסויימת יתבצעו מצד אחד של ההתרחשות. הבמאי מותח קו דמיוני בין שתי נקודות בחלל הסצנה ומקפיד שהמצלמה לא תחצה את הקו ותצא מתחום מאה ושמונים מעלות.

חוק ה - 30 מעלות

במעבר מצילום מרחוק לצילום מקרוב (או להיפך) של אותו אובייקט, נהוג להזיז את המצלמה הצידה ולשנות את מיקומה ביחס אליו בשלושים מעלות לפחות.

שימושים של המונטאז

מונטאז' למעברי זמן

לדחוס או להאריך זמן או מרחב וכדי ליצור מצב רוח מסוים

מונטאז' של אווירה

סדרה של שוטים מראי מקום וזמן, המכניסה אותנו לאווירת הסרט

מונטאז' משפיע

סדרת שוטים בעלי עוצמה פיזית גבוהה, מלווים באפקטים קוליים, המשמשת להעלאת ההזדהות החושית והרגשית עם האירוע המתואר

קשרי עריכה

כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא של צורה

קשר של צורה

קשר של נושא

כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא על פי הנושא

קשר של תנועה

הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא לפי התנועה בפריים, תואם או הפוך

סוגי מעברים בין שוטים

המעבר השכיח ביותר משוט אחד למשנהו היא באמצעות חיתוך - קאט. החיתוך יכול להיות חד וברור (במונטאז'), אפשר "לרכך" אותו באמצעות סיום והתחלה של כל שוט בתנועה או ע"י שמירה על עקרונות העריכה האנליטיתמלבד החיתוך התפתחו בקולנוע גם סוגי מעברים אחרים בין שוט אחד לשני. משתמשים בהם בעיקר כדי להקנות אופי הדרגתי ומתון למעבר מסצנה לסצנה או משלב לשלב בעלילה, והם נחשבים לסימני פיסוק של השפה הקולנועית

Match cut חיתוך תואם – דמיון בין הצילום האחרון בסצנה שהסתיימה לצילום הפותח את הסצנה העוקבת. בשניהם יראו את אותן פעולות

Dissolve תמונה אחת נמוגה תוך הופעת התמונה הבאה. סיומו של צילום אחד מתמזג בתחילתו של הצילום הבא ובשלב מסויים ניתן להבחין בשני צילומים חופפים על המסך, המעבר הדרגתי

Fade in\out הארת / החשכת התמונה בהדרגתיות עד לאור / חושך מוחלט שמתקבלת ע"י הגדלה / צמצום הדרגתי של כמות האור החודרת לעדשת המצלמה

Jump cut חיתוך צילומים וחיבורם בדרך היוצרת מעבר לא טבעי, מעין קפיצה בתוך הסצנה. אפשר ליצור אפקט זה אם עוברים מצילום אחד למשנהו בלי לשמור על כללי העריכה האנליטית קלאסית

פס קול

ראינוע

כך נקרא הקולנוע לפני הצטרפות פס הקול. הסרטים בתחילה לוו בכתוביות ובמוזיקה של פסנתר שנוגנה באולם. לאחר מכן פס הקול צורף לסרט אך היה חיצוני, כלומר הוקלט בנפרד.

קרייירה מוסיקלית, צ'רלי צ'פלין, 1914

פס קול

מראינוע לקול-נועחכו, חכו, עוד לא שמעתם כלום

סרט הקולנוע הראשון באורך מלא בו ניתן היה לשמוע פס קול המסונכרן עם התמונה נקרא "זמר הג'אז". במרכז הסרט סיפורו של ג'ק, נער יהודי באר"הב שרוצה להיות זמר, בניגוד לרצונו של אביו החזן. בסרט מופיע לראשונה גם דיאלוג שהוקלט על הסט.בסצינה בה הוא שר לאימו ניתן לראות את השילוב בין שימוש בכתוביות ובמוזיקה שהוקלטה מראש בנפרד לבין השירה שהוקלטה בזמן הצילומים.

זמר הג'אז, אלן קרוסלנד, 1927