פורים התבוננות ביצירה

התחל כאן

5

4

6

המשך

המשך

ליצן אחד

המשך

כחול

אדום

צהוב

המשך

נסה שנית

בגד לבן

אוברול אדום

בגד עם משולשים

המשך

בצד ימין של הציור

במרכז הציור

אין אישה בציור

המשך

במדבר

במרחב חיצוני

שתי התשובות נכונות

המשך

אין כלל ילד בציור

שק/תיק

משקולות

המשך

כובע אחד

אף אחת מהתשובות אינה נכונה

פרס

פרסים

?

2

Unlock previous missions to access!

התחל

התקופה הכחולה של פיקאסו (1901-1904) הייתה תקופה בחייו של האמן פאבלו פיקאסו, במהלכה יצר בעיקר ציורים שהתאפיינו בצבעים כהים וקרים, כמו כחול ירוק כהה ושחור, המוכרים כצבעים המקנים לציור אווירה עצובה. בציורים אלה צוירו אנשים שעל פניהם הבעה עגומה או אפאטית, לרטב בפוזיציה סגורה ובמצבים אנושיים עגומים

התקופה הוורודה החלה בשנת 1904 בה ישב פיקאסו באזור מונמארטר שבצרפת. ציוריו מתקופה זו מתארים נושאים נעימים כגון עליזות ושמחה תוך שימוש בצבעים חמים כגון צבעי אדום, כתום, ורוד וצבעי אדמה. וזאת לאחר התקופה הכחולה בה תיאר בדידות וייאוש קודרים בגווני כחול. בציורים שילב ליצנים, ודמויות קרקס כגון אקרובט וסוסים.

דעה רווחת היא כי הדמויות המוצגות מייצגות את חבריו של פיקאסו, חברי מה שהיה ידוע בכינוי "באנד אה פיקאסו" - הצייר עצמו ביניהם, ככל הנראה מוצג כהרלקין, דמות קומדיה דל ארטה מלאי ידוע מסוף המאה ה -16

לובש תחפושת משובצת מסורתית.

קבוצת שחקנים נודדים מתוארת על רקע ורודים וצהובים חיוורים, עם שמיים כחלחלים מעל

הדמויות יוצרות קבוצה צמודה, לכאורה מבודדת מהעולם

קבוצת נוודים אקראית שעברה ליד עיר מגוריו של פיקאסו.

נוודים אלה עסקו בליצנות, ובשל כך צייר אותם פיקאסו

קבוצת שחקנים נודדים מתוארת על רקע ורודים וצהובים חיוורים, עם שמיים כחלחלים מעל - לוח הצבעים האופייני לתקופת "הוורוד". הדמויות יוצרות קבוצה צמודה, לכאורה מבודדת מהעולם. דעה רווחת היא כי הדמויות המוצגות מייצגות את חבריו של פיקאסו, חברי מה שהיה ידוע בכינוי "Bande a Picasso" .

הצייר עצמו ביניהם, ככל הנראה מוצג כהרלקין, דמות קומדיה דל ארטה מלאי ידוע מסוף המאה ה -16, לובש תחפושת משובצת מסורתית. תפקידו הוא של משרת קליל, זריז וחכם, אך עם זאת בעל רוח רומנטית, שמטרתו לסכל את תוכניות אדונו תוך כדי רודף אחר אהבתו שלו, קולומבינה.

האיש האמיץ שלידו חובש תלבושת וכיפה של ליצן הוא ככל הנראה גיום אפולינייר, משורר,

ואילו האקרובט הצעיר הנושא תוף הוא אנדרה סלמון, משורר אחר.

הילד מימין לקבוצה הוא ככל הנראה מקס ג'ייקוב, צייר,

בעוד האישה היושבת בכובע צריכה להיות פרננדה אוליבייה , אהבתו של פיקאסו באותה תקופה.

הדעות שונות לגבי הילדה הקטנה שהארלקין אוחז ביד: יש הסבורים שהיא מייצגת ילדה יתומה שפרננדה ופבלו אימצו לזמן קצר, אחרים חושבים שהיא אחותו של פיקאסו שמתה צעירה, בעוד שדעה שלישית היא הנערה, שפניה מופנות מהצופה, הוא האלטר-אגו הנשי של פיקאסו, שנחשף בעבודתו. (אגב, בגרסאות המוקדמות יותר של התמונה, הראלקין מוצג בתיק תרמיל המסמל נסיעות, בעוד שסל הפרחים שהילדה נושאת נעדר).

ביצירה מתוארת משפחה של אמני קרקס. הם ממוקמים בנוף הפתוח כששמיים מעוננים סוגרים עליהם, ולא באוהל הקרקס. אב זקן בעל כרס, לבוש בבגדים ובמצנפת של ליצנים, לידו ילדיו בני גילאים שונים ומולו עם הגב לצופה – הרלקין (דמות ליצן שמקורה מדמויות הקומדיה דל ארטה האיטלקית) לבוש בתלבושת מעוטרת מעוינים צבעוניים ומחזיק בידה של ילדה שגם היא עם הגב לצופה. האווירה היא של בדידות וניכור. בצד יושבת אישה. כל הדמויות לבושות בבגדי הקרקס, אך לא נמצאות בקרקס, אלא בנוף פתוח אינסופי של גבעות חול ומעליו שמיים מעוננים. הדמויות אמנם קרובות זו לזו, אך אין ביניהן כל קשר וכל דמות נעולה בתוך עצמה ועומדת בתנוחה ייצוגית מחיי הקרקס. הבדידות והניכור הן גם תוצאה של ניגוד בין בגדי הקרקס לבין הסביבה המבודדת בה נמצאות הדמויות. הן נמצאות, ללא צופים וללא כל אווירה קרקסית – הן נראות כזרות זו לזו.

דמויות הליצנים מיוצגים בניגודיות. מחד בתרבות מייצגים את עולם השמחה, החיים והיצירה. מאידך מוצגים ביצירות כעצובים ובודדים, נדרשים לנדוד ממקום למקום ושייכים למעמד חברתי נמוך.

הם אינם מוצגים בזוהר באוהל הקרקס אלא מאחורי הקלעים לצד משפחתם. לרוב הם מביטים לחלל ריק ומשרים אווירת ניכור ומלנכוליה. הדמויות אמנם קרובות זו לזו, אך אין ביניהן קשר, כל אחת מבודדת מחברתה או מהצופה.

חוקרי אמנות רבים רואים בליצן הלבוש בבגדים משובצים סמל לדמותו של פיקאסו ולחייו של האמן.

הקומפוזיציה אופקית והתיאור נרטיבי. יש עצב, וחוקרי אמנות רואים בדמות ההרלקין את פיקאסו שרואה את עצמו גם כדמות שמתפתה לסביבתה אבל בעצם נדחית על ידה. ככזאת היא מבטאת מעין הזדהות של אמן שוליים (הצייר) עם אמן שוליים אחר (הליצן). כל נושא הליצנים הוא מעין הסתרת זהותו העצמית של פיקאסו, או החיפוש אחריה – דמות הליצן מייצגת מעין "אני" אחר של פיקאסו בתקופה זו של ראשית דרכו.

המצב שמתאר פיקאסו הוא עצוב : הליצן אינו נהנה מחייו, מעיסוקו ומגורלו, הגורמים לו סבל פיסי ונפשי.

3

התחל

¡Vuelve a intentarlo!

נכון

פיקאסו לא בציור

לא נכון

YOU

¡Vuelve a intentarlo!

כי הליצנים הופיעו במדבר ולא באוהל הקרקס

כי יצאו לחופשה

כמטפאורה לתחושותיו

YOU

¡Vuelve a intentarlo!

הקומפוזיציה משולשת והפוכה

YOU

¡Vuelve a intentarlo!

שתי התשובות נכונות

ביתו המאומצת

YOU

¡Vuelve a intentarlo!

הליצנים ביצירה עליזים ושמחים כך שטענה זו אינה נכונה

בכל ציור בו יש ליצנים יש אווירה שמחה

על פי הציור של פיקאסו ניתן להבין שעדיין קיים עצב וניכור

YOU

!זכית בפרס השלישי שלך

פרסים