יומן מסע - זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי

כאן מתחילים

ז'בוטינסקי על המפה

מדבריםז'בוטינסקי

סינמהז'בוטינסקי

משחקיםז'בוטינסקי

במעגלעם זאב

תודות

יומן מסע

1940-1880

סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט, נואם ומנהיג ציוני

לדיפדוף בין דפי היומן לחצו על הלשוניות

תמונות ז'בוטינסקי בעמוד זה באדיבות מכון ז'בוטינסקי

freepic תמונות הפתקיות נוצרו ע''י

הרחבות

זאב ז'בוטינסקי – הרחבות מערכי שיעור/הפעלה שיעור מסכם בנושא ז'בוטינסקי /מנהל חברה ונוער מערך שיעור בנושא זאב ז'בוטינסקי/ המזכירות הפדגוגית על סדר היום זאב ז'בוטינסקי –דמותו של מנהיג/ מנהל חברה ונוער פעילות בציון יום השנה לזאב ז'בוטינסקי ובהעלאת המודעות למצב של חוסר השוויון החברתי של הנשים, והכרה בערך המאבק למען שוויון הנשים בחברה. /בין הצלצולים מה אתם יודעים על זאב ז'בוטינסקי/ חידון מסכם על ז'בוטינסקי מבית היוצר של מרכז מורשת בגין. סרטונים ופודקאסטים סרטון מכון ז'בוטינסקי - מעגל החיים הדר ע"פ ז'בוטינסקי /מרכז מורשת מנחם בגין נאום זיבוטינסקי ביידיש-קריאה לאומות העולם לאפשר ליהודים ליישב את א"י/ ערוץ הכנסת בדרך ז'בוטינסקי-שלוש שיחות על האישי/ ערוץ כאן 11 לשעבר רשות השידור טקסי העברת עצמותיהם של זאב ויוהנה ז'בוטינסקי מניו-יורק לישראל. 1.07.1964 /מכון ז'בוטינסקי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה (חלק א) פודקאסט /יובל מלחי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה (חלק ב) פודקאסט/ יובל מלחי אתרי ידע אבני דרך בחייו של ז'בוטינסקי/ מכון ז'בוטינסקי תולדות חייו של זאב ז'בוטינסקי/ אתר הכנסת מאמרים על זאב ז'בוטינסקי ועל ז'בוטינסקי וטרומפלדור – המשותף והשונה /הספרייה הוירטואלית של מט"ח נאום של מנחם בגין על ז'בוטינסקי במלאת שש שנים למותו / אתר דעת. תרגומי ז'בוטינסקי לשירי אלן אדגר פו, עומר כייאם, פול ורלן ועוד./פרוייקט בן יהודה מידע על מפקדי האצ"ל, הקמת האצ"ל, פעולותיו הצבאיות וחלקו בהעפלה./ אתר האצ"ל מידע על תנועת בית"ר בישראל, אידיאולוגיה והיסטוריה/ אתר תנועת בית"ר. אתרים בית הגדודים העבריים אביחיל מוזיאון האצ"ל מוזיאון האצ"ל בתש"ח מכון ז'בוטינסקי אתר תנועת בית"ר העולמית

יואב דרייאר מלמד אותנו ליהיות לומדים עצמאיים

כאןמתחילים

ז'בוטינסקי על המפה

מדבריםז'בוטינסקי

סינמהז'בוטינסקי

משחקיםז'בוטינסקי

במעגל עם זאב

תודות

יומן מסע- בעקבות סיפורו של זאב ז'בוטינסקי הנחיות למשוטט ביומן המסע של ז'בוטינסקי הפעילות המובאת כאן לפניכם, מטרתה לחשוף בפני התלמידים את סיפורו, חזונו, ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי לקראת יב' בטבת היום בו מציינים את זכרו. הפעילות מאפשרת לתלמיד התנסות חווייתית ומציבה בפניו נקודות למחשבה בנוגע לחלומותיו, חזונו, דרך הפעולה בחייו שלו עצמו. התנהלות ביומן: אפשר להחליט כי המורה הוא זה שמוביל את תלמידיו בתוך היומן מחד, ומאידך ניתן לבנות דף/טופס בעזרתו יתנהלו התלמידים עצמאית (כל דרך טובה! במידה והתלמידים נעים עצמאית ביומן מומלץ להיפגש בתחילת הפעילות בזום, להסביר לקראת מה הולכים - מה המשימה, על מה ללחוץ ואיך להתנהל ובסוף הפעילות להיפגש שוב ולהעביר את אחד ממעגלי השל''ח המופיעים בלשונית "במעגל עם זאב"). זאב ז'בוטינסקי, איש רב פעלים: סופר מזהיר, נואם בחסד, מדינאי, איש צבא, איש חזון... ונודע כאדם שביקר במקומות רבים בעולם בדרכו להגשים את חזונו. לכן, בבואנו לעסוק בחייו בדרך אינטראקטיבית עלה הרעיון לעצבו כיומן מסע. אז איך נכנסים לעולמו של זאב ז'בוטינסקי? יומן המסע נחלק לשש לשוניות. הקלקה על כל לשונית תפתח לנו דף ובו אפשריות להפעלה, לצפייה בסרטון, למשחק... ז'בוטינסקי ללומד העצמאי: כל סיפורו של ז'בוטינסקי נפרש לעיני המבקר בדף זה, ובכל פעם שיחליט לפנות לתחום המעורר את סקרנותו, תפתחנה עוד אפשרויות וכך למעשה אפשר לנווט את העיסוק במורשתו של זאב ז'בוטינסקי בנקודות הקרובות לליבו של המסייר העצמאי. הקלקה תפתח חלונית ידע, סרטונים, קטעי שמע, חידות... ז'בוטינסקי על המפה: בדף זה תיקחו חלק במשחק "המירוץ למיליון" במקומות בהם ביקר/פעל ז'בוטינסקי. הקלקה על הנקודות הנמצאות על מפת העולם תפתח קטע מידעי ומשימה שתסייע בידיכם להגיע אל הנקודה הבאה. בנוסף תהיינה נקודות אחרות בהן תוכלו ללמוד על אחת מחוויותיו של ז'בוטינסקי במקום. מדברים ז'בוטינסקי: השפה העברית הייתה מאהבותיו הגדולות של ז'בוטינסקי. הוא יזם הקמת בתי ספר עבריים באירופה ואף פעל להוציא לאור "כלבו לתלמיד" (מילון מונחים בתחומי דעת שונים) ותרי"ג מילים (613 מילים בעברית כתובות באותיות לטיניות). ביקור בדף זה ילמד על אהבתו העזה של ז'בוטינסקי לשפה העברית. התלמידים יוכלו לשמוע ולצפות בקטעים בהם הוא מקריא בעברית ואף לקחת חלק במשחק העוסק בנושא. סינמה ז'בוטינסקי: דרך נוספת לעסוק במורשתו של ז'בוטינסקי היא לצפות בסרטונים שנוצרו ברבות השנים על ידי גופים שונים. הקלקה על הקישורים תביא אתכם לצפות בסרטון העוסק בנושאים הקשורים קשר ישיר לז'בוטינסקי. משחקים ז'בוטינסקי: כאמור לעיל, היה ז'בוטינסקי איש רב פעלים: עיתונאי, משורר, סופר, מצביא, ייסד את בי"תר, את האצ"ל... סביב כל אחד מהנושאים האלו חיברנו משחק אינטראקטיבי שילמד את התלמיד בדרך חווייתית. במעגל עם זאב: הקלקה על לשונית זו תפתח ארבעה נושאים לדיון במעגל של"ח. כמובן שהנושאים לקוחים ממשנתו ומפועלו של ז'בוטינסקי ומעלים שאלות. ז'בוטינסקי, אימו, אחותו ואביו (באדיבות מכון ז'בוטינסקי) התמונה "יומן מסע" בראש העמוד נוצרה ע''י freepic

במירוץ בעקבות ז'בוטינסקי עם עינב מליקר

כאןמתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדבריםז'בוטינסקי

סינמהז'בוטינסקי

משחקיםז'בוטינסקי

במעגל עם זאב

תודות

כתבה תוך הגייה נכונה ותקנית דרורית לוי

העברית של ז'בוטינסקי

חידות בציורים

ציטוטים בכתב סתריםמשחק בדרגות קושי שונות

מפתח לפתרון

שיעור בהגיה עם שז'בוטינסקי

שומעים את ז'בוטינסקי... זאב ז'בוטינסקי ראה באומנות המילה ובכוח-ההבעה של האדם את שיאה של התרבות. הוא ניהל מאבק למען השימוש בלשון העברית ולמען מבטא נכון. לא הסתפק בכך ואף הקליט את עצמו הוגה נכונה את המילים שליקט בספרו תרי"ג מילים: "שלום אדוני... שבת שלום, גבירתי... להתראות... תודה... על לא דבר... סליחה... בבקשה... נא לדבר לאט"... זאב ז'בוטינסקי קורא מלים מתוך ספרו ללימוד עברית באותיות לטיניות, שנות השלושים. בקישור הבא בשנת 1923 הצטרף ז'בוטינסקי לקבוצת "התיאטרון הארץ ישראלי" בברלין, שלימים יהפוך לתיאטרון "הבימה". גם כאן שקד על ההגייה הנכונה של המילים בעברית. "מודה אני לשחקן" הוא קטע שנכתב על ידו במטרה לסייע לשחקני התיאטרון בלימוד דיקציה. ניתן לשמוע אותו בקישור הבא תמונת הספר נוצרה ע''י freepic תמונת התאטרון נוצרה ע''י freepic

כאן מתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדברים ז'בוטינסקי

סינמהז'בוטינסקי

משחקים ז'בוטינסקי

במעגלעם זאב

תודות

freepic כל התמונות בעמ' זה נוצרו ע''י

כאןמתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדברים ז'בוטינסקי

סינמהז'בוטינסקי

משחקיםז'בוטינסקי

במעגל עם זאב

תודות

באדיבות מכון ז'בוטינסקי

freepic נוצר ע''י

freepic נוצר ע''י

שיחקה עם בית''ר והאצ''ל מיטל רושו

הוציאה לדפוס את "חדשות ז'בוטינסקי" נטלי מנוח

כאןמתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדברים ז'בוטינסקי

סינמה ז'בוטינסקי

משחקיםז'בוטינסקי

במעגל עם זאב

freepif התמונה עוצבה ע''י8

תודות

קוד14648

באדיבות מכון ז'בוטינסקי

באדיבות מכון ז'בוטינסקי

freepic נוצר ע''י

freepic נוצר ע''י

freepif התמונה עוצבה ע''י8

קוד3755

בוחן אותנו לאט ובטוח יובל כהן

שירי ציון זאב ז'בוטינסקי תרם רבות להתפתחות השירה העברית החדשה. שיריו הלאומיים מתאפיינים באהבה לארץ-ישראל ובקריאה לעם היהודי בגולה להתעורר ולהילחם באויביו. ב ''שירי ציון'' שלו, המגויסים לרעיון הציוני ונכתבו בעברית, הוא הציג את תורת ''הציונות הגדולה''. השירים שימשו המנונים לתנועות נוער ולסטודנטים. ז'בוטינסקי כתב גם שירי חול, כמו: ''שיר מבריח מכס'' ''שאפלוך'' (בשיר "שאפלוך" הוא ביטא לראשונה את השקפתו על עליונות היחיד וכוחה של האהבה לארץ) קראו את אחד השירים שכתב ז'בוטינסקי, בחרו שיר אחד: שיר אסירי עכו אל על שמאל הירדן עיר שלום וכתבו איזה רגשות / תחושות/ ערכים עולים מתוך כתביו של ז'בוטינסקי? כתבו בקישור הבא אילו היה חי, מה היה ז'בוטינסקי אומר על הספרות העברית בימינו? כתבו בקישור הבא התמונה נוצרה ע''י freepic

היהודי החדש באדיבות במוכן ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי כתב את הרומן ההיסטורי שמשון בשנת 1927. בספר זה הוא הציג את דיוקן "היהודי החדש" כפי שהוא רואה אותו. שמשון מוצג כגיבור לאומי בעל שליחות, הקשור אל בני עמו אך באותו הזמן נמשך גם אל העולם הנוכרי. דרך דמותו של שמשון ושאר הדמויות והאירועים המופיעים בספר, ניתן ללמוד על חזון הציונות כפי שראה אותה ז'בוטינסקי. באחד המקומות בספר מתאר ז'בוטינסקי ריב בין שני גברים הנלחמים זה בזה וכוחותיהם נגמרים הוא ממשיל את הריב הזה ליחסים בין מדינות העולם תוך הדגשה כי הוא מאמין ביחסים אוניברסליים. בנוסף שמשון (גיבור הספר) מסביר שעדיף שכל שבט או אדם יחיו בנחלתם לחוד וכך ישמר השלום ביניהם זאת בדומה לתפיסתו הליברלית של זאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי מדגיש במהלך הספר מוטיבים דרכם הוא מנסה להעביר את מסריו לקוראי הספר, בהם בן השאר: מהי דמותו של המנהיג האידיאלי איך יש לחנך את הנוער מה מאפייני התרבות הארצישראלית הצבא הישראלי – אופיו ומהותו. ז'בוטינסקי התמחה בכתיבת סיפורים קצרים, המתאפיינים בתיאורים ראליסטיים מחיי היום- יום. היכנסו לקישור הבא וראו מה למדתם על ז'בוטינסקי, שימשון והיהודי החדש תמונת הכן/לא נוצרה ע''י freepif

באדיבות מכון ז'בוטינסקי על קיר הברזל ראשית נבהיר למה הכוונה ב"קיר ברזל" לפי ז'בוטינסקי: "קיר הברזל" = כוח צבאי ישראלי עצמאי. הכוח שבחסותו יתאפשר לתנועה הציונית להגשים את זכויות העם היהודי בארץ ישראל ללא תלות בהלך הרוח של ערביי ארץ ישראל. בסופו של תהליך יניע 'קיר הברזל' את האוכלוסייה המקומית - מתוך הבנת חוסר התוחלת שבמאבק, לתהליך של פיוס וחיים בשיתוף תוך שוויון זכויות אזרחי מלא. "על קיר הברזל (אנחנו והערבים)" הוא מאמר עמדה שכתב זאב ז'בוטינסקי ומופיע לראשונה ב-4 בנובמבר 1923 בעיתון הציוני בשפה הרוסית "ראזסווייט". במאמר הוא כותב שהוא לא רואה בערבים אויב, אלא תומך בשוויון מוחלט לכל העמים. אם זאת למרות שהוא שוחר שלום, הוא חושב שלא תמיד ניתן להגיע אל השוויון בדרכי שלום, לדעתו הדבר לא יתרחש בקרוב (1923) בגלל שהוא לא רואה מצב בו ישלימו הערבים עם הפיכתה של ארץ ישראל ליהודית. הוא האמין כי לעת עתה לא ניתן להגיע להבנות עם תושבי ארץ ישראל הערבים, ועל כן אין ברירה אלא לפעול ולפתח את ההתיישבות היהודית, תחת מטריית הגנה שלא תהיה תלויה בהם, אלא ביישוב היהודי עצמו ולכן חשוב להקים כח מגן יהודי, את "קיר הברזל". הסכם שלום יתאפשר לדעתו רק אם יבינו הערבים כי לא קיים כל סיכוי לפתרון בעיית היהודים בארץ ישראל באמצעות אלימות. מוזמנים להיכנס לסרטון באותו נושא

בלי אוגנדה- הפתרון לבעיית היהודים באדיבות מכון ז'בוטינסקי ב-1906 התקיימו כנסים של העיתונות היהודית ברוסיה, וז'בוטינסקי היה מי שהוביל בניסוח ההצעה שיש להקנות ליהודי רוסיה מעמד לאומי עצמאי. ז'בוטינסקי הוציא לאור סדרת מאמרים ובהם פתרונותיו לבעיית היהודים בתחומי רוסיה ובכלל זה הצעה לאוטונומיה לאומית ועיגון זכויותיהם בחוק. רעיונותיו אלה היו חלק משמעותי מהחלטת ועידת הלסינגפורס מסוף נובמבר אותה שנה, שלפיה יש להקנות למיעוטים זכויות לאוטונומיה לאומית.

•כמערכת "ראזסווייט" בסנקט פטרבורג, 1912. יושבים (מימין): מקס (מרדכי) סולובייצ'יק (סוליאלי), אברהם בן דוד אידלסון, זאב ז'בוטינסקי; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. כתביו של ז'בוטינסקי בעיתון 'ראזסוויט השחר' בשנים שלאחר פרעות קישינב, היה ז'בוטינסקי לראשון ההוגים והפובליציסטים של ציוני רוסיה. הגשמת מטרתם, שכללה הקמת מוסדות חינוך והפצה רעיונית רחבה באה בד בבד עם המאבק בנהירת הנוער אחרי הזרמים המהפכניים וההתבוללות בקרב היהודים.ב- 1903 עבר ז'בוטינסקי מאודסה לפטרוגרד, ושם הצטרף למערכת העיתון 'ראזסוויט השחר'. מאמריו בעיתון, אשר דנו בענייני היום ואף סקרו מאבקים לעצמאות לאומית באירופה, הציבו אותו כאחד מראשוני הכותבים הפוליטיים של יהדות רוסיה. במאמריו ובנאומיו הסוחפים המשיך לצאת ישירות נגד ההתבוללות ונגד המהפכנים והליברלים הרוסים, אשר לא האשימו את השלטונות עלצעדיהם האנטישמיים, וזאת כדי שלא יהיו "מזוהים עם היהודים". בכתביו ניתן למצוא משפטים רבים מעוררי השראה שרלוונטיים גם בימים אלו.היכנסו לקישור הבא ונסו להשלים מילים במשפטים אותם אמר ז'בוטינסקי מקור תמונת הציטוט נוצרה ע''י freepic

!משימה! רגע עצירה חשבו, מה שמעתם / למדתם על זאב ז'בוטינסקי עד כה כעת חשבו מה יש לכם בבית שקשור בצורה כלשהו לז'בוטינסקי למשל... חולצת תנועת הנוער שלכם - הקים את תנועת בית''ר למשל... מדי צבא - היה חייל למשל... משקפיים - הרכיב משקפיים למשל עיתון - כתב בעיתון ועוד קחו את הפריט צלמו אותו או הצטלמו אתו ושלחו את התמונה למורה בחרו מתנדב שיכין מכל התמונות סרטון / קולאז של הכתה שלכם "בבית עם ז'בוטינסקי" בהצלחה!

האצ''ל באפריל 1931 פרשו אברהם תהומי ומפקדים מארגון "ההגנה" והקימו ארגון מחתרת צבאי מקביל שלימים יהיה "האצ"ל". הפרישה על רקע הדרישה לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית, בעיקר לאחר מאורעות תרפ"ט. ז'בוטינסקי מונה למפקד העליון של האצ"ל והוא שמינה את מפקד הארגון וחברי המפקד, וקבע את הקווים הכלליים לפעולת הארגון. הסמל שנבחר לייצג את הארגון - הכיתוב "רק כך" ולצדו יד אוחזת רובה על רקע ארץ ישראל משתי גדות הירדן. במהלך המרד הערבי הגדול בין השנים 1936-1939, נקט הארגון בדרך של פעולות תגמול כנגד הפורעים הערביים. השלטון הבריטי הגיב במעצרים של חברי האצ"ל. הם הועמדו למשפט וחלקם אף קיבלו עונשי מוות. ב-29 ביוני 1938 הוצא להורג שלמה בן יוסף שהשתתף בפעולת תגמול והיה עולה הגרדום הראשון. הארגון קידש את דמותו, ובעיני אנשיו הפך לדמות מופת. בתקופה זו המתיחות בין "ההגנה" לאצ"ל הגיעה לשיא. האצ"ל לקח חלק גם בעלייה הבלתי לגאלית החל מספטמבר 1937. אוניית המעפילים הגדולה ביותר במסגרת זו הייתה "סקריה". עם הספר הלבן של 1939, החל האצ"ל לפעול גם נגד הבריטים. נקודת מפנה בתולדות האצ"ל הייתה הגעתו לארץ ישראל של מנחם בגין בשנת 1943 ומינויו למפקד האצ"ל. בשנת 1945 הצטרף האצ"ל אל תנועת המרי העברי ללחימה משותפת נגד הבריטים. בין הפעולות הבולטות ביצע הארגון את הפריצה לכלא עכו ותליית הסרג'נטים. הפעולה המשותפת הראשונה הייתה "ליל הרכבות" ב-1 בנובמבר 1945. הגדולה והידועה בפעולות תנועת המרי היא ליל הגשרים. בזמן מלחמת העצמאות לחמו אנשי האצ"ל בחזיתות שונות. בספטמבר 1948 פורק האצ"ל והארגון נטמע באופן סופי בצה"ל. כעת היכנסו לקישור ועלו בקומות המגדל הקוד למשחק הוא 3755 תמונת החללית נוצרה ע''י freepic

יאללה בית"ר! תנועת בית"ר = ברית יוסף טרומפלדור (השם נכתב בת' להנצחת מעוזו האחרון של בר כוכבא- העיר ביתר), תנועה זו נוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי, מכיוון שלא נמצאה הדרך להמשיך בפעילותם של "הגדודים העבריים". מטרת בית"ר להביא להגשמת החלום הציוני ולהקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. לשם כך טען ז'בוטינסקי, יש לחנך דור חדש ולהכשירו לקדם את מלאכת הבניין של המדינה היהודית. דור שיקדיש את עצמו למען המדינה: "גלגל המנוף בחיי הציבור- זהו הנוער" אמר. מתחילת דרכו המדינית טען ז'בוטינסקי כי יש לארגן את היהודים בגולה ללחום ולהגיב, זאת בגלל פרעות דובוסארי שהתרחשו בשנת 1903. לאחר פרעות קישינב (1881) החל לפעול ז'בוטינסקי ביתר שאת. הוא חבר אל פעילים ציונים לקדם את הגשמת החלום הציוני. במלחמת העולם הראשונה היה שותף עם טרומפלדור בייסוד "גדוד נהגי הפרדות", וזמן קצר אחרי הקים את "גדוד 38 של קלעי המלך". שתי היחידות הללו לקחו חלק במאמץ המלחמתי של הצבא הבריטי. מאוחר יותר, פעלה התנועה בהעלאת יהודים לארץ ישראל כשהסיסמא הייתה: "נפרוץ ונעלה בעשייה" . ספינת המעפילים הראשונה שהגיעה לארץ על ידי תנועת בית"ר הייתה "אוניון". לתנועת בית"ר נתן ז'בוטינסקי את נשמתו וכל אהבתו. חניכי התנועה נהגו לכנותו בתואר "ראש בית"ר". כעת בואו ונשחק אחד נגד 100 היכנסו לקישור שימו לב קוד הכניסה הוא: 14648 התמונה של עוצבה ע''י freepic

c באדיבות מכון ז'בוטינסקי'י

שיתפה והקשיבה במעגלי השל''ח ליטל הרפז

כאןמתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדברים ז'בוטינסקי

סינמה ז'בוטינסקי

משחקים ז'בוטינסקי

ערך אחד דיון אחד

היכנסו למעגל השל''ח ודברו על זה

במעגל עםזאב

תודות

freepic תמונת המעגל נוצרה ע''י

אנשים שהשפיעו על זאב ז'בוטינסקי השראה ז'בוטינסקי הושפע מאנשים שפגש במהלך חייו ומאירועים שונים בהם נכח ולהם היה עד. בגיל שמונה בלימודיו בגימנסיה היה זה הסופר יהושע חנא רבניצקי שלימד אותו את השפה העברית. באוניברסיטה ההייתה זו הפרופסור אנטוניה לבריולה אשר גישתה ללימודי ההיסטוריה השפיעה רבות על תפיסתו הרעיונית של ז'בוטינסקי בנושאי הציונות והאדם היחיד מול ההיסטוריה. האוניברסיטה הייתה גם המקום בו גובשה משנתו הכלכלית. ז'בוטינסקי הושפע רבות אף מהמרד של גריבלדי ומג'וזפה מציני פטריוטים איטלקים שמטרתם הייתה לאחד את איטליה במאה ה 19 והם סללו דרך לחזונו המדיני. פרעות קישינב שהתרחשו בסרביה בשנת 1903 השפיעו רבות על ז'בוטינסקי והן אלה שהובילו אותו סופית להצטרף אל הפעילות הציונית. בקונגרס הציוני השישי שנערך בסוף אוגוסט 1903 שמע ז'בוטינסקי בפעם הראשונה (והאחרונה) את הרצל. בהכרות קצרה זו התרשם ז'בוטינסקי מהרצל עמוקות ומאותו יום דבק בתורתו. הוא האמין כי התנועה הפוליטית בראשה עמד היא ממשיכת דרכו של הרצל שאלות לדיון רגע לפני שממשיכים בו נסכם ונראה מי היו האנשים שהשפיעו על ז'בוטינסקי ומה היו האירועים שהשפיעו עליו היכנסו לקישור איך השפיעו האנשים / האירועים השונים על זאב ז'בוטינסקי? האם מכלל האנשים / האירועים הללו יש מישהו שאת/ה חושב/ת שהשפעתו הייתה יותר משמעותית מהשאר? ואצלך? מי הדמות שהשפיעה עלייך? מי הדמות שמשפיעה עלייך? האם חווית אירוע שגרם לך להבין כי עלייך לשנות התנהגות / גישה וכד'? ספרו לנו התמונה בראש העמוד נוצרה ע''י freepic[1] שם עמוד 8.

חדשנות ז'בוטינסקי נתפס לא אחת כפורץ גבולות באביב 1903 התחוללו פרעות בעיירה דובוסארי שבאזור אודסה. כאשר התגבר החשש באודסה מפני פרעות נוספות, התקומם ז'בוטינסקי נגד אוזלת היד והתבוסתנות, שאפיינו, לדעתו, את הנהגת היהודים. הוא שלח מכתבים אל מנהיגי הקהילה ובהם הצעה לארגן יחידות הגנה יהודיות. יחידות כאלה, סבר ז'בוטינסקי, ייראו כביטוי לגאווה לאומית ואי-כניעה אף יותר מכוח ממשי, וזאת בארץ שבה שנאת היהודים קיבלה לעתים עידוד מצד השלטון וכוחות המשטרה. כשנודע לו כי ארגון הסטודנטים היהודים "ירושלים" הקים יחידת הגנה עצמית, מיהר ז'בוטינסקי להצטרף לשורותיה וביחד עם מאיר דיזנגוף פעל להשגת סכומי כסף גדולים לרכישת נשק ליחידה. שאלות לדיון

• מדוע חשב ז'בוטינסקי כי יש להקים כוח מגן יהודי?
• מהי פריצת הדרך של זאב ז'בוטינסקי? והיכן את/אתה מוכן לפרוץ קדימה?

כעת חשבו לרגע איפה נדרשתם אתם, ליצור דרך חדשה לעצמכם (בלימודים, בקרב המשפחה, עם חברים וכד') ממש כמו ז'בוטינסקי. התמונה נוצרה ע'יי freepic

הגשמה באדיבות מכון ז'בוטינסקי בשנת 1925, הוציא זאב ז'בוטינסקי, בשיתוף עם ד"ר שמואל פרלמן בעל הוצאת ספרים "הספר" בלונדון, את האטלס העברי הראשון אחרי אלפיים שנותּ גלות. זהו האטלס הראשון שהודפס בעברית ומוכר כ"אטלס ז'בוטינסקי"! מה לז'בוטינסקי ולהוצאת אטלס? ז'בוטינסקי מנהיג פוליטי (כפי שכבר פגשנו בין דפי היומן) אטלס מוציאים בדרך כלל אנשי חינוך! כשהתייחס ז'בוטינסקי להוצאת האטלס אמר: "האטלס הניתן בזה נועד בעיקר לשימוש תלמידי בית הספר העברי. ואולם סבורים היינו כי במצב זה של חוסר ספרים שימושיים בעברית אין לנו לעוג עוגה ולהצטמצם בתחומי הנחוץ לתלמיד, כי אם חובה עלינו להרחיב מעט את הגבולות, למען יוכל הספר לספק באיזו מידה גם את צרכי כל איש המבקש ידיעה מן הגיאוגרפיה העברית." שאלות לדיון

• מה הייתה לדעתך, מטרתו של ז'בוטינסקי בכתיבת האטלס? מה הוא ניסה ליצור מעבר לכתיבתו?
• האם חשוב כי אדם העוסק בפעילות פוליטית יעסוק גם בתחומים אחרים?

ניתן לראות כי ז'בוטינסקי לא חשש מלפנות אל תחומי עניין רבים הוא ניסה להגשים חלומות וליצור מציאות. אם תחשבו רגע בשקט, תוכלו בוודאי למצוא משהו שאתם חולמים לעשות ייתכן וכבר הצלחתם להגשים אותו ואולי אתם רוצים להגשימו בעתיד ספרו לנו מה החלום שלכם, אם הוגשם מה עשיתם על מנת להגשימו, אם טרם ספרו מה אתם מתכננים לעשות על מנת שיהפוך למציאות.

השוויון מנקודת מבטו של ז'בוטינסקי "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו אין החיים כדאיים." זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי הרבה לכתוב על שוויון. שוויון מבחינתו הוא עיקרון העל והבסיס לחיים הראויים. הוא בחר בתנ""ך כמקור השראה לרעיונותיו החברתיים, כיוון שבפני יוצרי התנ"ך עמדו אותן בעיות העומדות בפני החברה בימינו: חירות לעומת עריצות, עמל לעומת עושר, צדק לעומת עוול וכד'. ז'בוטינסקי האמין בחברה שתהיה מושתת על שוויון זכויות של כל האזרחים ועל כיבוד חירותם. בהתייחסו למעמד האישה אמר כי בימי קדם נקרא היחס לאישה אבירות ואילו בימנו נקרא שיוויו זכויות . בנאומו בוועידה העולמית של הצה''ר בשנת 1932 אמר ... "אינני רוצה להאמין, כי יש באנושות הבדלי דרגות (...) גם לי מוטב להיעלם ולעבור מן העולם מאשר להסכים להשקפה, שבני ובן זולתי אינם אנשים שווי ערך, שבני וסנדלרי אינם שווים". שאלות לדיון:

• • למה לדעתך התעקש ז'בוטינסקי על ערך השוויון?
• האם בחברה בה אנו חיים מתקיים שוויון ?

היכן בא לידי ביטוי השוויון בחיים האישיים שלך? (בבית הספר / בבית / בשכונה ועוד) התמונה נוצרה ע''י freepic

c באדיבות מכון ז'בוטינסקי'י

דרורית לוי חנה שניידריואב דרייאריובל כהןליטל הרפזמיטל רושונטלי מנוחעינב מליקרחדווה בן סינימורית כהןאורית שניט

כאןמתחילים

ז'בוטינסקיעל המפה

מדברים ז'בוטינסקי

סינמה ז'בוטינסקי

משחקים ז'בוטינסקי

במעגלעם זאב

תודות