אמצעים להגבלת השלטון

Watch2

Info

Read more

Watch

Read more

Watch1

הפרדת רשויות - הגדרה (מרקרו בעמוד 82) מי מופרד? שלושת הרשויות, המבצעת, המחוקקת והשופטת. מה מטרת ההפרדה? להגביל את השלטון ולפזר את הכוח שלו בין מוקדים רבים. האם ההפרדה מוחלטת? לא. ישנו עירוב סמכויות, כך שכל רשות אחראית על תחום מסוים של רשות אחרת, במטרה לא לאפשר לאף רשות סמכות בלעדית ועוצמה בלתי מוגבלת בתחומה. הרחבה סמכויות השלטון מתחלקות בין שלוש רשויות שלטון מחוקקת, מבצעת ושופטת. לכל רשות יש סמכות שלטונית עיקרית ששייכת לה. כל רשות היא עצמאית אך אינה יכולה לפעול ככל העולה על רוחה, משום שיש לרשויות האחרות סמכויות ותפקידים שנועדו לפקח, לאזן ולבלום אותה. בין שלושת הרשויות מתקיימת מערכת יחסי גומלין של איזון, ריסון ובקרה בעלת 3 מטרות: א. הגבלת השלטון ומניעת עריצות השלטון. ב. הגנה על זכויות האדם והאזרח ג. קיום מערכת שלטונית - יעילה ותקינה הנתונה לביקורת. כל רשות מפקחת על האחרות אבל גם תלויה בהן. בישראל שלוש הרשויות הן: הרשות השופטת - שופטת אנשים שלפי החשד עברו על החוק. היא גם מטפלת בפניות של תושבים נגד המדינה. היא יכולה לפסול חוקים של הרשות המחוקקת, או לדרוש לשנותם. בנוסף, היא יכולה לבטל החלטת ממשלה, או לדרוש לשנותה. הרשות המבצעת - היא מנהלת המדינה - הרשות המבצעת מטפלת בכל העניינים המעשיים הדרושים להפעלת המדינה. כמו כן, היא יכולה לחוקק חקיקת משנה, שזוהי תוספת לחוקים קיימים מבלי לשנות את החוק. בנוסף, יש לה השפעה על מינויים של שופטים. הרשות המחוקקת - מחוקקת חוקים שלפיהם הרשות המבצעת צריכה לפעול. בנוסף, היא יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון (בשיטת ממשל פרלמנטרית) ומבצעת פעולות רבות המגבילות ומבקרות את השלטון (ראו לעיל). פיזור העוצמה ועירוב סמכויות כל אחת מן הרשויות ממלאת את התפקיד שהוטל עליה, אך אין לה בלעדיות על התפקיד, ויש בסמכותה למלא תפקידים נוספים המשתייכים לתחום סמכותן של הרשויות האחרות. לו הייתה מתקיימת הפרדת רשויות מוחלטת בין הרשויות הן לא היו יכולות לפעול ביעילות, שכן כל אחת הייתה משתקת את האחרות. קיראו בעיון את הטבלה בעמ' 83-84 הממחישה את עירוב סמכויות הביצוע, החקיקה והשיפוט של כל אחת מהרשויות. איזונים ובלמים בטבלה ניתן לראות כיצד כל רשות בולמת במקצת את האחרת, כך שנוצר איזון וחלוקת כוחות שווה בין הרשויות:

• הרשות המחוקקת מחוקקת חוקים, אך הרשות השופטת רשאית לפסול חוק, אם אותו חוק נוגד ערכים ועקרונות דמוקרטיים, או שאותו חוק מנוגד לחוקה או לחוקי יסוד.
• הרשות המבצעת מנהלת את המדינה וסמכויותיה רבות, אך אסור לה לפעול בניגוד לחוקים שחוקקה הרשות המחוקקת.
• הרשות השופטת רשאית לשפוט אנשים, אך לעשות זאת בהתאם לחוקים שמחוקקת הרשות המחוקקת.

לסיום, השיבו על שאלות 1+2 בעמוד 85.

• בחירות הן תנאי לקיומה של דמוקרטיה. ייחודן בכך שהן מעניקות לכל אזרח יכולת ישירה להשפיע על השלטון ובכך להגביל אותו.
• בחירות סדירות מגבילות את השלטון בכך שהן מגדירות את תקופת הכהונה של רשויות השלטון.
• קיום בחירות מחייב את המועמדים למסור דין וחשבון לבוחרים על פועלם, להציג את עמדותיהם ואת הישגיהם על מנת להיבחר שוב.
• הבחירות מעניקות עוצמה לבוחרים, היכולים לסיים את כהונתם של מי שאינם פועלים לשביעות רצונם ולבחור מועמדים ראויים יותר.
• הבחירות מבטאות חירויות וזכויות יסוד, מאשררות את כללי המשחק הפוליטיים, מחדשות בכך את האמנה החברתית מצד האזרחים ומממשות את העיקרון של שלטון העם.עמוד 86
• ראו הרחבה בפרק עקרון שלטון העם.

הגדרה (מרקרו בעמוד 85) (1) מערכת של נורמות וערכים בסיסיים המנוסחים במסמך מכונן. (2) לחוקה יש עליונות משפטית על חוקים רגילים. (3) החוקה קובעת את: עקרונות המדינה וערכיה הבסיסיים (כמו למשל, מדינה יהודית ודמוקרטית) מבנה רשויות השלטון, הסמכויות של כל אחת מהן והיחסים ביניהן (כמו למשל, חוקי יסוד של הרשויות ומנגנוני ההפרדה ביניהן) עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה. (חוקי יסוד העוסקים בכבוד האדם וחירותו וכו') הרחבה יש חוקה פורמאלית ויש חוקה מטריאלית (אינה כתובה), בישראל אין חוקה פורמלית, אלא "חוקי יסוד". כיצד חוקה מגבילה את השלטון? לחוקה יש מעמד-על, המתבטא בעליונותה על פני חוקים רגילים: אם חוק עומד בסתירה לחוקה, בתי המשפט המוסמכים לכך יכולים להכריז על ביטולו שריוּן: מעמדה המיוחד של החוקה מתבטא בדרך כלל גם בקושי לשנותה, ולשם כך נדרש הליך חריג לעומת ההליך של שינוי חוק רגיל. בכך מגבילה החוקה את כוחה של הרשות המחוקקת לחוקק חוקים כראות עיניה הדרך לשינוי חוקה נקבעת בחוקה עצמה: ישנן מדינות, דוגמת שווייץ, שבהן נדרש משאל עם על מנת להכניס שינוי כזה וישנן חוקות, כמו החוקה ההודית, הדורשות גיוס של רוב מיוחס בפרלמנט *בפרק יסודות חוקתיים נרחיב עוד על נושא החוקה וחוקי יסוד

Watch

Info

Watch

Info

Read more

Watch

Info

Watch

Info

Watch

Info

Watch

מה? ביקורת של גופים מוסדות שלטוניים רשמיים על המדינה. מי? המוסדות שהוסמכו בחוק לעשות זאת הם: הפרלמנט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, בתי המשפט. בשביל מה? מטרת הביקורת היא פיקוח על השלטון, על החוקיות של פעולותיו והגבלתו. איך? הביקורת מתבצעת באמצעות פרסום דוחות המתארים את פעילות השלטון וחוקים והנחיות לשלטון כיצד לפעול מרקרו את ההגדרה בעמוד 79

?מהו פועל מתוקף חוק יסוד מבקר המדינה ומהווה מנגנון פיקוח פורמלי שנבחר על ידי הכנסת, פועל בשמה ומגיש לה דוח שנתי על פעולותיו. ?את מי הוא מבקר בודק את גופי הרשות המבצעת, כגון הממשלה, קרן, מפעל, או גוף הממומנים ע"י המדינה. ?מה הם תחומי הביקורת בודק את חוקיות הפעולות, טוהר מידות, ניהול תקין, יעילות וחיסכון. הבדיקה נעשית לאחר מעשה. בפועל, כוחו קטן מאוד, כי אין לו סמכות לחייב לפעול על פי המלצותיו, אבל הדו"חות שלו משפיעים על דעת הקהל ויוצרים לחץ על הממשלה והכנסת. תחומי הביקורת - הרחבה

• חוקיות: מבקר המדינה בודק את חוקיות פעולות הממשלה, ואת מידת ההקפדה על קיום של חוקים, נהלים ונורמות ראויות על ידי אנשי השלטון.
• החיסכון והיעילות: מבקר המדינה בודק את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגים גופי שלטון שהוא מבקר.
• טוהר המידות: מבקר המדינה בודק אם אנשים שבשלטון ולא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם , אם לא ביצעו פעולות מתוך ניגוד עניינים, שיקולים זרים או שניצלו את מעמדם.
• שמירה על זכויות הפרט: מבקר המדינה בודק אם הגופים המבוקרים מגנים על זכויות אדם במסגרת פעולותיהם.

עמוד 80

מ"הבדיקה" ועד ל"דו"ח החריף": מדוע מסקנות המבקר אינן מקוימותהמבקר יוסף שפירא הודיע כי יבדוק את המחדל באסון בנחל צפית. מקרי העבר מגלים כי לא מעט דו"חות חריפים פרסמו מבקרי מדינה לדורותיהם, אך בפועל המלצות רבות...ynet https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5246526,00.html והנה תוצאה עכשווית לכך שהביקורת יפה בעיקר על הנייר /: https://news.walla.co.il/item/3348020 דוח מבקר המדינה: מערכת הבריאות לא ערוכה להתפרצות מגיפה בישראל - וואלה! חדשותצילום: דוברות עיריית חיפה, מאיה הורודניצ'אנו, כבאות והצלה מחוז חוף, בית החולים אסותא, בית החולים הדסה עין כרם, עריכה: עמית שמחה משרד הבריאות, קופות...וואלה! חדשות

חוק מבקר המדינה מעניק למבקר את הסמכות לפעול גם כ"נציב תלונות הציבור" כל אזרח רשאי להגיש לנציב תלונות הציבור תלונה, אם הוא סבור שנפגע ישירות ממעשה או ממחדל של אחד מהגופים הממלכתיים וציבוריים מגוון התלונות המוגשות הוא רחב, וכולל הפרת זכויות האזרח, יחסי גומלין בעייתיים בין האזרח לעובדי הציבור. טענה שכיחה היא שהגוף הציבורי או עובד הציבור לא מילאו את תפקידם במתן השירות לאזרח (אי מתן תשובה בזמן, יחס בלתי אדיב או אי מתן שירות) קביעותיו והחלטותיו של מבקר המדינה כנציג תלונות הציבור הינן המלצה בלבד (למעט מקרי שחיתות שאז הנציב יכול להעניק צו הגנה) עמוד 80

הרשות השופטת כאמצעי להגבלת השלטון מופקדת על שמירת עקרון שלטון החוק, ועל שמירת חוקיות פעולותיהן של הרשויות. פעילותה נועדה להבטיח את ההגנה על חירויות האדם והאזרח ולשמור על עקרונות הדמוקרטיה. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ מעביר ביקורת שיפוטית ומרסן פעולות לא חוקיות של השלטון למען ביסוס שלטון החוק במדינה והגנה על זכויות האדם והאזרח. בג"ץ גם מפקח על הרשות המחוקקת ובודק אם החקיקה שנחקקה נחקקה בסמכות, בהתאם לחוק ולחוקי היסוד. על ביקורת שיפוטית ואקטיביזם שיפוטי נרחיב כשנעמיק את הלמידה על הרשות השופטת. עמוד 79

הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת את פעולותיה. היא עושה זאת בעיקר באמצעות חקיקת חוקים המגבילים את פעולות הרשות המבצעת וכן באמצעות האופוזיציה המפקחת על הממשלה, באמצעות דיונים במליאה ובוועדות הכנסת, אישור תקציב המדינה, הצעות אי אמון אשר יכולות להפיל את הכנסת, והגשת שאילתות המופנות לשרים בממשלה. צירפתי שני סרטונים הממחישים את עבודת האופוזיציה: 1. סרטון של סתיו שפיר, מהתקופה שבה הייתה ח"כ באופוזיציה - מפלגת העבודה. 2. סרטון עדכני של עופר שלח מ"יש עתיד", אשר נכון לכתיבת שורות אלו, נמצאת באופוזיציה , מבקר את הממשלה במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הקורונה בכנסת. בהמשך, כשנלמד על עבודת הכנסת נעמיק בחוק אישור התקציב והצעת אי אמון כאמצעים לפיקוח והגבלת הרשות המבצעת. עמוד 79

Info

Info

Watch

Info

Watch

Watch

Info

Listen

Info

Read more

Watch

Watch

מי? אזרחים המתארגנים בארגונים ואיגודים אזרחיים שונים, לרוב בהתנדבות מה? מפעילים לחץ על רשויות השלטון ומפקחים על אופן פעולתן ותפקודן של הרשויות. למה? במטרה למנוע מרשויות השלטון פגיעה בזכויות האזרחים. איך? באמצעות שימוש במנגנונים בלתי פורמליים כגון; הפגנות, מחאות, שימוש ברשתות החברתיות באינטרנט, הפעלת אמצעי תקשורת ועוד. לדוגמא: האגודה לזכויות האזרח, ארגון אדם, טבע ודין, התנועה למען איכות השלטון, בצלם, אם תרצו ועוד. עמוד 87

מה? ביקורת של ארגונים שהם לא מוסדות רשמיים או של אנשים פרטיים. מי? הביקורת נעשית ביוזמת אזרחים או קבוצות מה המטרה? לשם פיקוח על השלטון, על חוקיות פעולותיו והגבלתו. איך? הביקורת נעשית באמצעות הפעלת לחץ על קובעי המדיניות על ידי הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אמנות, הופעה באמצעי התקשורת ופרסום באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. מרקרו את ההגדרה בעמוד 86

התקשורת מוגדרת ככלב השמירה של הדמוקרטיה וזאת משום שכלי התקשורת השונים, (רדיו, טלוויזיה, עיתונות, אינטרנט) מבקרים ומגבילים את השלטון ב- 2 דרכים: 1. התקשורת מספקת מידע על הנעשה במדינה ועל מדיניות השלטון ופעולותיו, ובכך מיידעת את האזרחים ומאפשרת להם למתוח ביקורת ובמידת הצורך לנקוט פעולות מחאה במסגרת החוק. 2. 'תקשורת חוקרת', חושפת מחדלים ופעולות של השלטון שאינן מתיישבות עם שלטון החוק או עם כללי המשחק הדמוקרטיים, כגון: שחיתות, אי-יעילות, הערכה ופרשנות על מדיניות, מעשים ואירועים. את מהדורות החדשות הכוללות ביקורת ופרשנות כולכם מכירים. תפיסת התקשורת כמי שאינה אובייקטיבית ומשרתת אינטרסים של פוליטיקאים ובעלי הון הובילו להקמה של אמצעי תקשורת קצת אחרים צירפתי לכם 3 סרטונים העוסקים בתקשורת קצת אחרת.. עמ' 86

• הממשלה תלויה בציבור ומייחסת חשיבות רבה לתמיכת הציבור במדיניותה. התלות בציבור הבוחרים מקנה לאזרחים כוח רב.
• הבעת עמדה נעשית באמצעים שונים, לדוגמא: הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים למערכות העיתונים, הופעה בכלי התקשורת האלקטרוניים, כתיבה באינטרנט, ברשתות חברתיות, בפורומים ובבלוגים.
• מטרת פעולות אלה היא להפעיל לחץ על השלטונות ולהביאם לשינוי מדיניותם.

עמוד 87

האמנות לסוגיה - קולנוע, מוזיקה, תיאטרון, ספרות, ואף אמנות פלסטית - משמשת לעתים דרך להבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון. בלינקים צירפתי לכם שתי דוגמאות לאמנות ביקורתית. עמוד 87