1115

סיפורם של גניה ונחום מנור

"דפי חיים"

סיפורם של גניה ונחום מנור

"דפי חיים"

גניה ונחום מנור נולדו בקרקוב שבפולין. במרץ 1941 נכלאו עם משפחותיהם בגטו בקרקוב. באחת האקציות שנערכו בקיץ 1942 נלקחו הוריו ואחותו הקטנה למחנה השמדה ונרצחו. נחום, אחותו הגדולה ואחיו הקטן הועברו מאוחר יותר למחנה פלשוב. בתחילת שנת 1944 הוא נשלח למפעלו של אוסקר שינדלר, שם הכיר את גניה, שעבדה במפעל עם משפחתה. בסוף 1944, עם התקרבותו של הצבא האדום, הועבר המפעל של שינדלר לברינליץ שבשלזיה. עם השחרור חזרה גניה לקרקוב. נחום עלה לארץ ישראל התגייס לפלי"ם ושימש כאלחוטאי באוניות מעפילים ובאוניות שהביאו נשק ותחמושת לארץ־ישראל במלחמת העצמאות. בהמשך עלתה גניה לישראל והשניים נשאו ונולדו להם שני ילדים. נחום היה מנהל טכני במפעל כותנה ובהמשך עבד במפעלי ים המלח. גניה היא ציירת, חברה באגודת האמנים בישראל.

מתוך אוסף החפצים ביד ושם : תיק בד שקיבלה גניה וולפיילר

סביבת למידה: קרקוב היהודית

הצעה לדיון:

המנחה יוכל: להעלות נושאים העולים בסרט העדות ומתוכו. לדוגמא: נערוּת בשואה; חיי יומיום בגטו; אוסקר שינדלר; הצלה; חסידי אומות העולם; השחרור והחזרה לחיים. המנחה יוכל להציג את החומרים להלן ולקיים דיון עם הלומדים או לחלופין לחלקם לקבוצות שיציגו את מסקנותיהם לאחר מכן. לדוגמא: ניתן להציג את חיי קהילתם של העדים, לדון בגורלם ובגורל משפחתם במהלך השואה.

קטע מקור מתוך האסופה "קולכם שמעתי":גוּסְטָבָה יַארְצְקָה, חברת ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה, כתבה לאחר הגירוש הגדול:

<< האסופה קולכם שמעתי

צווארינו נתונים בלולאות חנק, כאשר הלחץ שוכך לרגע, אנו פולטים צעקה. אין להמעיט מחשיבותה. פעמים רבות בהיסטוריה הדהדו צעקות כאלה; זמן רב הן הדהדו לשווא ורק הרבה מאוחר יותר הן עוררו הד [...] שמואל ד. קאסוב, מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו?: מבט חדש על עונג־שבת – הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה, יד ושם והוצאת דביר, ירושלים תשע"ד, עמ׳ 19