
1112
yadvateam
Created on April 7, 2020
More creations to inspire you
LAS ESPECIES ANIMALES MÁS AMENAZADAS
Presentation
POLITICAL POLARIZATION
Presentation
WATER PRESERVATION
Presentation
PROMOTING ACADEMIC INTEGRITY
Presentation
ARTICLES
Presentation
AGRICULTURE DATA
Presentation
THE OCEAN'S DEPTHS
Presentation
Transcript
"לכך אני מקווה"
סיפורה של חנה פיק
חנה־אליזבת (אלישבע) גוסלר - פיק נולדה בשנת 1928 בברלין. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון עברה המשפחה לאנגליה ולאחר כשנה לאמסטרדם. בבית הספר בו למדה חנה באמסטרדם, הכירה את אנה פרנק, שהגיעה אף היא כפליטה מגרמניה, והן הפכו לחברות. ב־20 ביוני 1943 נעצרו חנה, אחותה, אביה וסביה ונשלחו למחנה וסטרבורק. בפברואר 1944 הועברו חנה, אביה ואחותה למחנה הריכוז ברגן־בלזן. במחנה היא הצליחה ליצור קשר עם אנה פרנק ואף העבירה לה חבילה עם מזון ובגדים. ב־11 באפריל 1945 פונו אסירי המחנה. חנה ואחותה הועלו על "הרכבת האבודה", שנסעה כשבועיים הלוך ושוב בין החזיתות. לאחר ששוחררו שבו לאמסטרדם. חנה עלתה לארץ ישראל בשנת 1947 והתגוררה בכפר חסידים. היא נישאה ועבדה כאחות במחלקת ילדים בבית החולים "ביקור חולים". לחנה ולוולטר־פנחס פיק שלושה ילדים.
"לכך אני מקווה"
סיפורה של חנה פיק
המנחה יוכל:
להעלות נושאים העולים בסרט העדות ומתוכו. לדוגמא: ילדות בשואה; החיים במחנות; חברוּת; השחרור והחזרה לחיים.
להציג את החומרים להלן ולקיים דיון עם המשתתפים או לחלופין לחלקם לקבוצות שיציגו את מסקנותיהם לאחר מכן. לדוגמא: ניתן להציג את חיי קהילתם של העדים, לדון בגורלם ובגורל משפחתם במהלך השואה.
אודות השואה: הולנד
הצעה לדיון:
וסטרבורק
סרטון היסטורי על דמותה של אנה פרנק:
7 במארס 1944
[...] ובערב, כאשר אני שוכבת במיטתי ומסיימת את תפילתי במילים: "אני מודה לך על כל הטוב והחביב והיפה" - צוהל לבי בקרבי.
אני מהרהרת ב"טוב" שבמחבואנו, בבריאותי ובעצמי.
ב"חביב" שבּפִטֵר; באותו רגע שהוא עדיין קטן ועדין, ושנינו עדיין אין אנו מעיזים לקרוא לו בשם או לנגוע בו, אך הוא עתיד לבוא, והוא האהבה, העתיד והאושר;
ב"יפה" שהוא העולם; העולם, הטבע, היופי והכול, כל היפה שבעולם.
ואז אינני נותנת דעתי על כל הסבל, אלא על כל היופי שעוד נותר.
<< האסופה קולכם שמעתי
קטע מקור מתוך האסופה "קולכם שמעתי" אודות החיים במחבוא ומורכבותם
ועל תפילה אישית ועל ומשמעותה:
ועל תפילה אישית ועל ומשמעותה:
אנה פראנק, יומנה של נערה, הוצאת קרני ודביר, תל אביב 1992, עמ' 36