Want to make creations as awesome as this one?

Transcript

מפות חשיבה

איך יוצרים מפות חשיבה על מנת לארגן ידע ורעיונות באופן מובנה ויצירתי?

כיצד נסייע לתלמידים לארגן את רעיונותיהם בנושא מסוים באופן בהיר?

1

כיצד נגיע לתלמידים ש"יודעים את החומר", אבל מתקשים להביא לידי ביטוי את ידיעותיהם, מחשבותיהם ורעיונותיהם בכתב?

כיצד נסייע לתלמידים לזכור לאורך זמן את מה שלמדו?

כיצד נאפשר לכל אחד מהם לבטא באופן מהנה ויצירתי את דרך החשיבה הייחודית שלו?

כיצד נאפשר לתלמידים לפרוס באופן ויזואלי את מחשבותיהם ורעיונותיהם על חומר הלימוד באופן חופשי ואינטואטיבי?

2

3

4

5

האתגרים החינוכיים

מפת הקורס

סוגי מפות חזותיות נוספות המשמשות ללמידה

דוגמאות מוכרות נוספות לייצוג מידע מורכב באמצעים חזותיים

כיצד מפות חשיבה מקדמות למידה?

מהן מפות חשיבה?

יתרונות ייחודיים
ולמה חשוב לשים לב?

לחצו על הנושא להרחבה

חזרה למפת הקורס

דוגמאות של מפות חשיבה Mind Maps Unleashed

דוגמאות נוספות Mind Map
Inspiration

דוגמאות נוספות Pinterest

מהן מפות חשיבה?

מפות החשיבה (Mind Maps) הן ייצוגים חזותיים, לא לינאריים, של מושגים/רעיונות ושל הקשרים ביניהם.

לצפייה בטוני בוזן מסביר על מפות חשיבה (אנגלית)

הן מורכבות מרשת של מושגים/רעיונות הקשורים ומחוברים אלו לאלו באופן גמיש. כלומר, במפות חשיבה, כל מושג/רעיון יכול להתחבר לכל מושג/רעיון אחר שמופיע במפה. ואכן, אחת ממטרותיה של מפת החשיבה היא לקשר באופן יצירתי בין מושגים/רעיונות.

במילים אחרות, מפות חשיבה משלבות בין חשיבה לוגית לבין חשיבה יצירתית.

תהליך היצירה של מפות חשיבה מתאפיין בחשיבה זורמת וספונטנית יותר מאשר בעת כתיבה של טקסט, למשל, שמתאפיין בחשיבה מובנית מבחינה צורנית.

מפתח השיטה ליצירת מפות חשיבה (המכונות בעברית גם "מפות מוח") הוא טוני בוזן, ואת עקרונות השיטה שפיתח נלמד בקורס זה.


מפות מושגים (Concept Maps)

01

02

מפות טיעונים (Argument Maps)

חזרה למפת הקורס

סוגי מפות חזותיות נוספות המשמשות ללמידה

מפות מושגים (Concept Maps)


מפת מושגים היא מארגן גראפי שבו מוצגים בצורה חזותית מושגים שונים והקשרים שביניהם. השיטה פותחה ע"י נובק וגווין על בסיס תיאוריית הלמידה של הפסיכולוג החינוכי דיויד אוזובל. המושגים במפה עשויים להיות מורכבים ממילה אחת, כמה מילים, או אפילו מסמלים, והקשרים שבינהם מיוצגים ע"י חץ שעליו כתובות מילים מקשרות. התנאי שחייב להתקיים כדי שייצוג גראפי ייחשב "מפת מושגים" הוא שכל שני מושגים והמילים המקשרות ביניהם - יהוו משפט פחות או יותר תקני.

פעמים רבות ישנו בלבול בין מפות חשיבה לבין מפות מושגים. אך בניגוד למפות החשיבה מפות המושגים הן בעלות מבנה מוגדר יותר ואינן משתמשות בהיבטים העיצוביים והציוריים של מפות החשיבה. היתרון הבולט בהן הוא שהן מאפשרות ניתוח מורכב ועשיר יותר של הקשרים בין מושגים, נוסף על היחס ההירארכי המיוצג לרוב במפת חשיבה. בנוסף, הדרישה לכתוב על החיצים המקשרים מביאה לכך שהקשר בין המושגים ברור לקורא ואינו נתון לפרשנותו האישית.

מטרתן של מפות הטיעונים שונה לחלוטין ממפות החשיבה וממפות המושגים, והיא - לאפשר לתלמידים להציג קשרים בין היגדים וטענות ולהעריך את תקפות וחוזק מבנה הטיעון. כמו מפות המושגים, צורתן תרשים-עץ הבנוי באופן היררכי.
הנה דוגמה למבנה בסיסי של מפת טיעונים:

(מקור התרשים)

הנה כלי מקוון ליצירת מפות טיעונים

תרשים זרימה

תרשים זרימה

(קישור מקור)

תרשים עוגה

תרשים עוגה

(קישור מקור)

טבלה משווה

טבלה משווה

(קישור מקור)

תרשים עמודות

תרשים עמודות


(קישור מקור)

תרשים עקומה

תרשים עקומה

(קישור מקור)

חזרה למפת הקורס

דוגמאות מוכרות נוספות לייצוג מידע מורכב באמצעים חזותיים

תרשים עקומה

(קישור מקור)

תרשים עמודות


(קישור מקור)

טבלה משווה

(קישור מקור)

תרשים עוגה

(קישור מקור)

תרשים זרימה

(קישור מקור)

למרבית האנשים יותר קל לעקוב אחרי ייצוג גרפי מאשר אחרי תיאורים מילוליים בכתב או בעל-פה.

קל יותר לעקוב

ווידוא הבנה

לומד פעיל

קידוד כפול של המידע בזיכרון

אם התלמידים יכולים לייצג או לארגן מידע באמצעות תרשים חזותי, ישנה סבירות רבה יותר שהם מבינים את המידע שבו, יזכרו אותו, ויוכלו לנתח את מרכיביו.

תהליך המיפוי מערב באופן פעיל את הלומד מכיוון שהוא כולל בתוכו היבט של עיבוד המידע המיוצג, ובכך תורם ללמידה.

תהליך המיפוי מאפשר קידוד כפול של המידע בזיכרון - הן באופן מילולי והן באופן חזותי. השימוש בשני אופנים שונים של קידוד מסייע לזיכרון וללמידה.

חזרה למפת הקורס

כיצד מפות חשיבה מקדמות למידה?

למה חשוב לשים לב?

כדאי להזכיר מספר יתרונות נוספים אשר עשויים להיות משמעותיים עבורכם באופן אישי:

למפות החשיבה יש מבנה פתוח. אין גבול לרעיונות ולהקשרים שניתן ליצור ביניהם, ואין צורך להיצמד לתבנית מסוימת.

מפות חשיבה עוזרות ללומד להתמודד עם עומס של מידע על ידי ארגונו באופן חזותי בהיר ופשוט.

המפה היא אישית ומבטאת, גם בתוכן וגם בצורה, את דרך החשיבה הייחודית של היוצר אותה.

הכנת מפות חשיבה היא פעולה יצירתית ומהנה ובכך מגבירה את העניין בנושא הנלמד.

השימוש במפות חשיבה מצית את הדמיון, מקדם את החשיבה היצירתית ומעודד סיעור מוחין.

מפות חשיבה יכולות לסייע בתהליכי פתרון בעיות, כיוון שהן מאפשרות לפשט ולפרק רעיונות סבוכים.

השימוש במפות חשיבה עוזר לריכוז ולמיקוד בעת הלמידה.

חזרה למפת הקורס

יתרונות במפות חשיבה ולמה חשוב לשים לב?

למה חשוב לשים לב?

הקשרים בין הרעיונות השונים במפה הם בעיקר קשרים של היררכיה וקשרים "פשוטים" (למשל: א' קשור לב', או א' גורם לב').

רמת הירידה לפרטים במפות חשיבה אינה תמיד עקבית, אפילו בחלקים שונים של אותה מפה.

משום שהמפה היא אישית, ומבוססת באופן חלקי על אסוציאציות אישיות, לעתים קרובות היא קשה להבנה עבור מי שלא יצר אותה.

לעתים הירידה לפרטים גורמת לפספס את "התמונה המלאה" של הנושא.

חוסר עקביות

תמונה מלאה

עין חיצונית

קשרים

חזרה למפת הקורס

דוגמה למפת חשיבה לסיכום שיעור מדעים בנושא "סימני הסתיו" לגילאי יסודי

הפרקטיקה

לאיזה צרכים נשתמש במפות חשיבה?

להעלאת רעיונות באופן עצמאי, או לסיעור מוחין קבוצתי

לסיכום מידע במהלך השיעור או בעקבותיו


לסיכום של נושא שלם (כדי לראות בדף אחד את "התמונה המלאה")



לסיכום של טקסט כתוב לצורך עיבוד המידע או זכירה שלו

לאיסוף וריכוז מידע ממקורות שונים (חקר)


לפיתוח ושכלול רעיוני/מחשבתי של נושא מסוים



ליצירת שלד סכמטי של רעיונות לפני כתיבת טקסט




להכנה לקראת מבחן או היצג בפני קהל




לקיום דיון ושיח כיתתי על מפות שונות שיצרו תלמידים לאותו נושא




יש לכם רעיונות נוספים לשימוש במפות חשיבה?
שתפו אותנו בלוח השיתופי (Padlet) המופיע כאן למטה:



צפו בסרטון הבא ולמדו כיצד ליצור מפת חשיבה בסיסית בקלות ובכל נושא:

אז... איך עושים את זה?

שיטת הרישום באמצעות מפות חשיבה נבנתה לאור העקרונות הבאים:

תמיכה בזיכרון

תמציתיות

התמצאות קלה

הנאה מהעשייה

תוצאה נעימה לעין

(התמקדות בידע/ברעיונות ולא בניסוח)

(כפי שהודגם בסרטון)

סדר הרישום במפה

חשוב לזכור:

צבעוניות היא הדרך

מפות חשיבה כמבטאות את ייחודיות התלמיד

לחצו להרחבה

כלים מקוונים ליצירת מפות חשיבה:

רשימת עדכנית של הכלים ליצרת מפות חשיבה ומפות מושגים

מה היתרונות הגדולים בשימוש בכלים מקוונים ליצרת מפות חשיבה?

דוגמאות למפות חשיבה מקוונות

אז מה מיישמים בכיתה עם התלמידים?

רמז: שלושה שלבים...

יוצרים מפת חשיבה משותפת עם התלמידים

בחרו שיעור שמתאים לכך, ולמדו אותו תוך כדי יצירת מפת חשיבה עם התלמידים על הלוח, באופן דומה לזה שהודגם בסרטון.

מה מיישמים בכיתה?

1

3

2

התלמידים יוצרים מפות חשיבה משלהם

התלמידים מציגים את התוצרים

לצפייה בסרטון "איך יוצרים מפות חשיבה"

לחצו כאן לדגשים כלליים לשלב זה

כעת בקשו מן התלמידים ליצור מפת חשיבה משלהם. המשימה יכולה להיות בזוגות או ביחידים. היא יכולה להינתן כמשימה להכנה בבית, אולם אם היא תיעשה בכיתה המורה יוכל/תוכל לעבור בין התלמידים ולסייע במידת הצורך.

אפשרו לתלמידים להציג את תוצריהם.
אפשרות אחת היא לתלות את התוצרים כתערוכה, אפשרות נוספת היא הצגה בכיתה עם הסברים (כל תלמיד/זוג תלמידים מציג את המפה שלו ומסביר), ואפשרות שלישית ומומלצת היא לשלב בין השניים.

לצפייה נוספת בסדר הרישום במפה

לחצו כאן לדגשים כלליים לשלב זה

בוזן, ט' (1995). מדריל למשתמש בראש. הוצאת שפע.

ביבליוגרפיה:

יחיאלי, ת' (בפרסום). 'מפת מושגים' ככלי ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית. בתוך: למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים. תל אביב: מכון מופ"ת.

.Ausubel, D.P. (1968). Educational Psychology: A Cognitive View. New York: Holt, Rinehart & Winston

Ausubel, D. P. (2000). The Acquisition and Retention of Knowledge: a Cognitive View. Dordrect; Boston: Kluwer Academic Publishers

Biktimirov, E. N., & Nilson, L. B. (2006). Show them the money: Using mind mapping in the
introductory finance course. Journal of Financial Education, 32(Fall), 72–86

Davies, M. (2011). Concept mapping, mind mapping, argument mapping: What are the differences and do they matter? Higher Education, 62(3), 279-301

Novak, J. D. & Gowin, D. B. (1984). Learning how to learn. Cambridge: Cambridge University Press

Sicinski, A. The Complete guide on how to mind map for beginne

Twardy, C. (2004). Argument maps improve critical thinking. Teaching Philosophy, 27(2), 95–116

Vekiri, I. (2002). What is the value of graphical displays in learning? Educational Psychology Review, 14(3), 261–312